זה נשמע כמעט דמיוני בתקופה הנוכחית, אולם לאורך השנים היו אמנים שפיתחו חיבה מיוחדת לישראל. כאלה הם רדיוהד, שהקהל המקומי היה מהראשונים לחבק אותם בתחילת שנות ה-90, או לאונרד כהן והסיפור המוכר על ההופעות במלחמת יום הכיפורים. כזו היא גם אמה שפלן, זמרת הסופרן הצרפתיה. בחודש הבא תגיע להופיע בתל אביב וחיפה, במה שיהיה הביקור השני שלה מפרוץ המלחמה.
מול קריאות החרם על ישראל, שבחוגים אומנותיים מסוימים הפכו תו איכות טרנדי, שפלן בוחרת במוזיקה. בחיבור ביו האנשים. "אני יכולה להבין את מורכבות הבעיות בעולם, שהפוליטיקאים חייבים להתמודד איתן. לי זה קשה מדי. יום אחד לקום ולהגיד שאתה לא אוהב את האנשים האלה יותר", היא מסבירה בריאיון לוואלה. "בפעם האחרונה שבאתי לישראל, אנשים בכו בסוף ההופעה. הם אמרו לי: 'את לא מבינה כמה אנחנו סובלים וכמה קשה לנו להיות במצב הזה'. עניתי 'אני מבינה, זו הסיבה שאני כאן'".
"אני לא רוצה לגרום לגלים גדולים, אני רוצה ליצור הרמוניה. אני לא פה על כדור הארץ בשביל כאוס. יותר מדי קל לעשות את זה. הדרך הקשה ביותר היא לנוע בעדינות לכיוון אנשים", היא מוסיפה. המשפטים קטועים, הטון מהוסס. היא אמנם נדמית בטוחה בבחירה, אך מכירה במורכבותה. כששפלן נשאלת אם אינה חוששת להגיע למדינה במלחמה, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינת תגובת הקהל המתנגד לישראל, היא מחייכת ומנידה בראשה לשלילה. "רוב המעריצים שלי מבינים ולא מתווכחים עם ההחלטה שלי. אני חושבת שהם פיקחים מספיק כדי להבין שזאת לא הנקודה. אני לא נלחמת".
ההופעה הקודמת של שפלן בישראל תוכננה להיערך באוקטובר 2023. השבת השחורה ומלחמת חרבות ברזל הביאו לביטולה, אך שפלן התעקשה להגיע חודשים לאחר מכן להיכל התרבות, באחת ההופעות הראשונות של אמן בינלאומי לאחר המלחמה. "אני מבינה שיש מי שיכול להיפגע או שזה יפריע לו", היא אומרת, ומיד מוסיפה: "אם הם ינסו לחשוב על זה, אני חושבת שיבינו למה אני הולכת בכל זאת. אני לא מתווכחת, זה הכאב, הפחד והכעס שלהם. אין לי את כל הכלים ואת הראייה הרחבה לשפוט את המתרחש בישראל".
השגרה של שפלן, בת 54, לא יכולה להיות רחוקה יותר מקרבות והדם הרע במזרח התיכון. האהבה הגדולה של מי שמופיעה בשמלות ערב, לפני תפאורת מבצרים ותזמורות מלאות, בשירת פופ אופראי גדולה מהחיים, היא בכלל ללבוש טי-שירט, לצאת לגינה בביתה במרכז צרפת, ולתקן, לשפץ ולעדור. "זה מקור ההשראה למוזיקה שלי", היא מספרת. "אני מבשלת, תופרת, כותבת ומלחינה שם. לפעמים הייתי רוצה להיות שני אנשים, או גבר, כדי להיות מסוגלת לעבוד יותר ביעילות".
ביתה רחב הידיים - יש שיכנו אותו טירה - עטוף בצמחייה, פרות, איילים וציפורים. בהתאם, המילים בשיריה מספרות במקרים רבים על סביבתה. בזמן העבודה בגינה, שפלן מספרת, היא נוהגת להאזין לצלילי הטבע. ולמיילי סיירוס. "אני מקשיבה למוזיקה של כדור הארץ, לשקט, לרוח, לעצים נשברים, לדשא שאני הולכת עליו ולעלים. זה נכנס לבחירת המילים שלי, לקצב שלהן. אני מאזינה גם לנוקטורנים של שופן, במיוחד בביצוע של רובינשטיין, ולמיילס דייוויס, ולקול ציפורי שחרור. בשבילי הם אותו דבר, כולם מתפרצים באותו רגע מסוים ויפה, כשהשמש שוקעת, היום מסתיים והלילה עולה. אני שומעת מוזיקה מהשנים האחרונות, כמו 'Flowers'", היא אומרת, ופוצחת בשירה כדי להדגים. "זה שיר מאוד יעיל וישיר, שיר עצוב, על שבר ופרידה. היא אומרת עכשיו אני יכולה להיות לבד. אני אוהבת להיות לבד".
בין דייוויס ושופן, ולקראת הגעתה לישראל, שפלן מזכירה את שמו של עידן רייכל. השניים הופיעו יחד ב-2019. הוא הצטרף לבצע איתה שיר שלה, והיא שניים שלו. "אני אוהבת את הטאץ' שלו על הפסנתר, את המנגינה של המילים שהוא בוחר. לא היה קל לשיר איתו, השפה העברית הייתה בשבילי כמו התעמלות מכשירים", היא נזכרת, "אבל זה היה מאוד מעניין, המוזיקה שלו אלגנטית. אני אוהבת את זה. דואט עם זמר ישראלי נוסף? למה לא, אני אהנה מזה".
בהופעות הקרובות, שפלן מבטיחה, יהיו הצצות לאלבום הבא שתשחרר. "בהופעה יהיו שלושה שירים מהאלבום החדש, שלושה קאברים, אבל אני לא רוצה להרוס את ההפתעה. וכמובן, שירים מהאלבומים הקודמים - 'Venere', אולי אפילו מ-'Dust of a dandy'", היא מגלה.
"כמעט סיימתי את העבודה על האלבום ואני חושבת שהוא יהיה יפהפה", שפלן אומרת בהתרגשות. "האלבום הקודם שלי היה המשך לראשון שהוצאתי, מה שאני קוראת 'נאו-קלאסי'. האלבום הקרוב יהיה יותר בסגנון אלקטרו-פופ וגותי-רך. מאוד עדין, פואטי ורגשי. אני אוהבת אפל, אבל הוא יהיה פחות אפל למשל מ-'Dust of dandy' שהוצאתי קודם לכן. יותר כמו 'Macadam flower'", היא מפרטת למעריצים.
"הקלטתי גם כמה קאברים לאומנים צרפתים, כמו Les mots bleus של כריסטוף. יש סיפור מאחורי זה: אבא שלי, שהלך לעולמו, היה משמיע באוטו שירים של כריסטוף כשהיינו מטיילים ברחבי צרפת, שוב ושוב. הוא היה מעריץ גדול שלו. אז אני יודעת כמעט את כל המילים לשירים שלו. ו-Les mots bleus היה אחד האהובים עליו. זה בשבילו", היא מספרת. "אני לא אוהבת להשתמש במילים מסוימות שנשמעות כבדות ממה שהן. הרבה מהאלבום יהיה על המוות, אבל לא ממש מוות, יותר כמו זיכרון. אחד השירים ייקרא 'Primo laveris', השם הלטיני של פרח אביב, כך שזה יהיה גם אלבום של זיכרון וצמיחה מחדש".