פרק 5

דאסטי ווגנר ידע לדבר חלקות כשהתחשק לו, אבל בדרך כלל הוא העדיף את הגישה הישירה של "תעשי את זה או שתמותי". העולם של דאסטי ווגנר היה מורכב משני צבעים: השחור של קת הגלוק החצי אוטומטי שהצליח תמיד להעביר בביקורת גלאי מתכות והלבן של קצף המוות שנזל מפיות קורבנותיו, רגע לאחר שמיקם שני קליעים מעופרת מפורזלת בחוליות העליונות של עמוד השדרה שלהם. היתה לו חולשה לאזור העורף: גם כשהרג במכות, העדיף את לפיתת הנלסון שהתחילה כחניקה לצורך טלטול וטשטוש והסתיימה בכיפוף מהיר של המפרקת, עד שזו התרסקה כמו פצפוצי אורז מסוכרים על שוקולד חלב. את השיטה הזאת הוא למד בסרט של ברוס לי, לא בשום מכון אימונים מזוין של שירות הביון הישראלי.

העובדה שדסטי, גבר גנאי שחור שסיגל לעצמו מבטא ברוקלינאי והכיר מעל מאה שמות תואר לאבר המין הנשי, למרות שכאשר לא פעל תחת כיסוי העדיף את חברתם של דוגמנים קפריסאים או יוונים צעירים, הצליח לשכנע טיפוסי אופנה מהתעשייה בניו-יורק שיש לו מושג במשהו מעבר לחיטוט באף, הוא הישג כביר של המוסד למבצעים מיוחדים שפועל מטעם ממשלת ישראל. דסטי, בכל הפשטות הנחוצה, היה טמבל עם כפות ידיים ענקיות, שפתיים בעובי של מזרון ים מתנפח ובעיטת מאיו-גרי קטלנית, שעקרה כמה דלתות ברזל ממשקופיהם הבלתי מנוצחים לכאורה. דסטי היה מפעיל סוכנים שאהב פה ושם לשמור על אינסטינקט המחסל ויצא לפעולות שהיו מיועדות לסוכניו.

כשהגיע לתל-אביב, במימון ובאירוח של "אופנת גדעון אוברזון" והאופנאי המזוקן עצמו, היה אמור להציג כמה מועמדות פורטו-ריקניות למראה החדש של אופנת הקיץ של הישראלי. הוא סחב במזוודתו חמישה ספרי דוגמניות בשלל תנוחות וריטושים גרפיים – סוכנות הדוגמנות פורד עבדה עם מקצוענים, שלא תהיינה אי הבנות. בכיס מכנס הבד המפוספס שלו, בסמוך לאזור הירך, היכן שהיה תלוי אבר מינו הענק, היה רתום אקדח גלוק לרצועה דקה ובנרתיקו מספר הטלפון וכתובת המגורים של גאיה הראל בישראל. מתחת לשמה הופיעו באנגלית האותיות EWNE, ראשי תיבות של ELIMINATE WITH NO EVIDANCE – להשמיד בלי להותיר ראיות.

בוקר מטונף אחד עמד בפתח דירתם של גאיה ורז. הוא עשה חצי שבוע במעקב אחריה, מודד את צעדיה, בוחן את הרגליה, שוקל אפשרויות וגירסאות חיסול שלא יותירו סימני שאלה, כלומר – ראיות. העובדה ששירות הביון הישראלי שלח את אחד מבכירי המפעילים האמריקאים שלו לישראל, כדי לבצע פעולה של שני גרוש, על סוכנת של שלוש אגורות, שממילא היה קל הרבה יותר לסוכן מקומי לבצע, נבעה מהסיבה שדסטי בעצמו, דרש את הזכות. "אף פעם לא אהבתי את התחת המצומק והציצים השחצניים שלה", אמר לממונה בשגרירות ישראל, שחתם על הוראת החיסול. "אני אשמח לחנוק אותה בשתי הידיים האלה", אמר והראה את זוג המניפות השחורות שנתן לו אלוהים לצורך אחר בכלל. הסוכן הבכיר אמר "זה EWNE, אני לא בטוח שזה מתאים לך. זה לא חיסול של FUN. עזוב, אני אתן את זה למישהו מתחנת נתניה". דסטי הביט בו נעלב. "אתה לא חושב שדסטי מסוגל לעשות EWNE, יותר טוב מאיזה נייטיב מתחנת נתניה?"

הסוכן הבכיר חשב שזו תהיה הזדמנות מצוינת להיפטר מגאיה, שהטרידה את ראש המוסד, בגלל גל החשיפה החדש לו זכתה בישראל ובגלל הנטייה של דוגמניות לפטפט בראיונות לעיתוני סופשבוע כחלק מקמפיינים למותגי אופנה, או לצורך הצהרת רווקות בשוק התל-אביבי. גאיה הראל היתה חלולה אפילו יותר מהמקובל אצל דוגמניות. המוסד לא התכוון לקחת שום סיכון במקרה שלה. ובאותה הזדמנות, שמר הסוכן הבכיר קלף קרוב לחזה, תהיה זו שעה נאה לשים סוף גם לקריירה של חולה הנפש הגנאי שהתחיל לעלות לשירות הביון יותר מדי כסף, והיה אמין כמו סרסור בחדר חקירות, בעימות עם הזונה שלו. דסטי יחסל את גאיה ואז סניף נתניה (זה היה שם הקוד של לשכת ראש המוסד) יסגיר אותו למשטרה ויתנער ממנו. לילה לאחר מכן הוא יירצח באיזו "קטטת אסירים" באבו-כביר.

אותו בוקר מטונף משתי פסקאות קודם, עמד דסטי ווגנר בפתח דירתם של גאיה ורז ודפק בדלת. גאיה פתחה, בגופיה ובחוטיני, וכמעט שהצליחה להעמיד אפילו לדאסטי את הקטן. היה בה משהו אלוהי ודסטי פירגן לה מחמאה מכל הלב, לפני שהציע לה לבוא איתו ל"איזה מקום מקסים בחוף ליד יפו, לשמוע הצעה שפשוט אי אפשר לסרב לה". היה לו חוש לאירוניה כמו למערבל בטון. הוא מרח אותה בסיפורים על אופנת הרטרו של הקאמבק או הקאמבק של הרטרו והצליח לשכנע אותה שאיליין פורד בעצמה, הקלפטע מאמא הראשית, ביקשה ממנו לעלות על מטוס ולגרור את גאיה בחזרה לניו-יורק. הוא שלף טיוטה של חוזה מפוברק שהכין בלאפ-טופ בחדר בשרתון והציע לה לקרוא לפני שתחתום. גאיה אמרה, "לא, תודה" והתכוונה לבעוט אותו מחוץ לחייה. דסטי אמר "קאם און בייבי", וגאיה אמרה, שעכשיו, עם הבגרויות בתא"י והכל, אין מצב שהיא עוזבת את הארץ ושבכלל, אין לה מצב רוח לקפה, ואם להיות ישרה איתו, אז גם אין לה כוח אליו, ובכלל היא נעלבה נורא מהיחס שלו אליה בפעם שעברה, בניו-יורק. והוא אמר לה, "בייבי יור דה בסט", ולמרות שלא הבינה למה זה קשור, הצליחה להריח את המריחה של דסטי ואמרה לו בפנים, "אני לא רוצה איתך ועם החארות ששלחו אותך עסקים. תגיד להם שאני גמרתי עם הזבל הזה".

והוא אמר "את לא תחליטי מתי זה נגמר. אנחנו נחליט. ועכשיו אני מחליט בשבילך שאת באה איתי לבית קפה ביפו כדי לחתום על החוזה, או שאני מחסל אותך פה ועכשיו". גאיה אמרה שיחסל אותה כבר ושיגמור עם זה, כי אין לה כוח לבולשיט של משחקי החתול והעכבר ודסטי אמר "אין בעיה" והתחיל לחנוק אותה ואז נזכר שזה היה בכלל EWNE וביקש את סליחתה ואמר שזה היה בצחוק, ועד כמה שהתמונה הזאת ביזארית, היא עוד כלום לעומת התמונה של גאיה מכניסה את היד לתוך תיק המסמכים של דסטי ואומרת לו שבסדר, שייתן לה לחתום על החוזה ומוצאת שם גלוק טעון ודורכת אותו ודסטי שבדיוק הסתובב, כדי לבדוק את עצמו במראה, אמר לה שלא תעשה את זה בייב, או משהו, וגאיה ירתה בו בכל זאת, כדור אחד קטן לתוך עין ימין, שהתערבל לו בתוך הגולגולת וגמר אותו שלושים ושש