אם אחד העיתונאים הכי רהוטים בעולם מזמין אותך לריאיון, שבועיים אחרי שקראת לו "אנטישמי" בציוץ ויראלי בטוויטר - אתה צריך להיות בעל חשיבות עצמית מגלומנית, או פשוט מאוד מטומטם ומנותק, כדי לחשוב שהוא רוצה לדבר איתך על כל דבר מלבד אותו ציוץ מכפיש שכתבת עליו. עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות מטעם מפלגת הליכוד, עשה בדיוק את זה.
רגע לפני שנצלול לריאיון המדהים של עמיחי שיקלי אצל פירס מורגן, קצת היסטוריה: פירס מורגן כבר היה אחד העיתונאים המפורסמים בבריטניה ב-2010, אך ברגע שנבחר להחליף את לארי קינג בתוכנית האירוח המיתולוגית שלו ב-CNN הוא התברג בשורה הראשונה של המראיינים בעולם. בהמשך הפך לשופט בתכניות ריאליטי, ואפילו זכה בתכנית "המתמחה" של דונלד טראמפ. כיום הוא מגיש את תוכנית האקטואליה "פירס מורגן ללא צנזורה", שבה הוא מקיים עימותים סוערים עם דמויות פוליטיות מרחבי העולם.
לאחר טבח 7 באוקטובר, מורגן בלט בנוף התקשורתי הבינלאומי כמגיש שאינו לוקח באופן אוטומטי את הצד הפלסטיני כקורבן. הוא הרבה לאתגר דוברים פרו־פלסטיניים בשאלה אם הם מגנים את הטבח ואת חמאס, תוך כדי שהוא מעניק במה שווה לדוברים פרו-ישראליים באופן עקבי. עם זאת, ככל שהתמשכה המלחמה, עמדתו כלפי ממשלת ישראל הפכה ביקורתית יותר. במאי 2025 צייץ כי בנימין נתניהו איבד שליטה, קרא להפסיק את פעולות צה"ל בעזה, ואף הגדיר את השר בצלאל סמוטריץ' כמי ש"נשמע כמו רוצח עם מטורף".
עמדתו של מורגן אינה חד ממדית: הוא תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה, ואף תמך ביציאה למלחמה בעזה - אך תובע ממנה לפעול באחריות, בשקיפות ובפרופורציה. מחד, הוא יוצא נגד אנטישמיות והכחשה מוסרית של זוועות חמאס; מאידך, הוא מבקר בחריפות את מדיניות ההתנחלויות, את מניעת כניסת העיתונאים לעזה, ואת הפגיעה באזרחים. עמדתו מייצגת קו לגיטימי: בעד ישראל, אבל בהחלט נגד ממשלתה הנוכחית.
קטע קצר מהריאיון עם שיקלי
התוכנית של מורגן ביום שני האחרון, כ-80 דקות, עסקה כולה בנושאים שקשורים לביטחון ישראל - בין המלחמה נגד איראן, והמלחמה המתמשכת בעזה. בין השאר ריאיין מורגן במשך למעלה מרבע שעה את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. חצי מהריאיון עסק בעניין האיראני, והחצי השני בנושא המלחמה בעזה. מורגן היה קשוב לחלוטין לברק, שהגן בצורה נחרצת על חיילי ומפקדי צה"ל, וטען שהוא לא מאמין שמתבצעים פשעים מלחמה בעזה, והוא מאמין שכל חקירה בלתי תלויה תוכיח את זה. ברק לא הסתיר, כמו רוב הישראלים, שהוא מקווה שהמלחמה תיגמר והחטופים יחזרו הביתה, ואף הוסיף שזה מטריד אותו שישראל יצאה למלחמה בחזית לפני שהבעיה העזתית נפתרה.
השיחה בין מורגן לברק הייתה מכבדת ואינפורמטיבית. ספק אם בתקשורת המיינסטרים הישראלית יש מקום לשיחה ארוכה כזאת שמנתחת את המצב בצורה שקולה ואנליטית. מיד אחרי ברק, עלה לשידור השר שיקלי, לשיחה שהייתה ההפך הגמור. שיקלי, ששידר שפת גוף של סיציליאני ביום חתונת בתו, נראה נפוח ומתנשא מהרגיל. מורגן לא הלך סביב סביב, והבהיר מיד עם פתיחת הריאיון את הסיבה היחידה שבגללה הוא הזמין פוליטיקאי כל כך חסר חשיבות לאולפן שלו מלכתחילה.
צפו בתכנית המלאה של פירס מורגן
הסיבה הייתה פשוטה: שיקלי פרסם ציוץ ארוך, באנגלית, על פירס מורגן ב-4 ביוני. בציוץ הוא כתב שהוא "עוקב אחרי הריאיונות של פירס מורגן", ובתחילת המלחמה "נראה שהוא שומר על קו יחסית הוגן ומאוזן" אך מאז הוא "עד להידרדרות חדה ומדאיגה לאנטישמיות גלויה". פשוטו כמשמעו: שר במדינת ישראל, זה שאחראי על מאבק באנטישמיות, כינה את אחד העיתונאים המפורסמים בעולם "אנטישמי גלוי".
למען הסר ספק, את פירס מורגן לא עניין שום דבר ששיקלי רצה להגיד על המלחמה בעזה או באיראן, הוא רק רצה לקבל תשובה לשאלה אחת: "למה קראת לי אנטישמי?". הוא שאל את השאלה הזאת במגוון דרכים. הוא ביקש דוגמה להתבטאות אנטישמית מצדו, אך שיקלי כמובן לא יכול היה לספק אחת כזאת. במקום, הוא שמר על ארשת פנים ילדותית מתנשאת, והכחיש שהוא אי פעם טען שמורגן אנטישמי. הציוץ הזה, בו הוא טוען שמורגן הוא "אנטישמי גלוי", צבר כבר 1.3 מיליון צפיות - כך שמדובר בהכחשה מדהימה ממש.
הסיפור פה הוא לא עוד שר שעושה לנו בושות בתקשורת העולמית. להבדיל מרוב השרים שלנו, לשיקלי לפחות יש אנגלית מצוינת (צריך קצת לעבוד על המבטא של האותיות השורקות) ועצם זה שהוא התמודד במשך 15 דקות עם מראיין שכל מטרתו הייתה לסגור איתו חשבון דווקא יכולה לעמוד לזכותו. הרבה מרואיינים אחרים היו פשוט מנתקים את השיחה.
אלא שמדובר בדוגמה מדהימה של פוליטיקאי ישראלי, שפשוט התרגל כל כך למראיינים מלטפים ומתחנפים, שהוא אפילו לא חשב שיש סיכוי שהוא ייאלץ להתמודד עם מראיין עוין (מה שמוכיח את הטענה המרכזית של מורגן: שיקלי מעולם לא צפה בתוכנית שלו). כשאתה מתראיין כל הזמן למוטי קסטל או לפטריוטים, או אפילו לפאנל "הנושך" של קושמרו ושות', אתה לא באמת נאלץ להתמודד עם שאלות קשות, ובטח לא צריך לדעת איך להסביר את עצמך בצורה חכמה, שלא לומר - דיפלומטית. בכל זאת שר בממשלה.
לטענתו של מורגן, מאז פרסום הציוץ של שיקלי הוא מקבל אלפי הודעות מאיימות, שמאשימות אותו באנטישמיות. מורגן זעם על הקלות הבלתי נסבלת שבה חבר ממשלה מסית נגד עיתונאים. אנחנו הישראלים, שרגילים לכך שראש הממשלה מכנה את הערוץ הנצפה בישראל "אל ג'זירה 12", כבר פיתחנו אדישות לטירוף הזה. אבל במקום להתמודד עם הטענות, שיקלי החליט ללחוץ על הגז: הוא תקף את מורגן וטען שהוא "רק רוצה לדבר על עצמו כי נפגע לו הדימוי העצמי", ואף כינה אותו "ביריון". מורגן גיחך, קרא לשר הישראלי "פתטי" והציע לו "לגדל זוג ביצים". קשה לדמיין מראיין ישראלי אומר דבר כזה לשר מכהן בממשלה, ואולי חבל שכך.
האירוניה הטראגית
מורגן המשיך לצלוב את שיקלי, שנראה דבוק לכיסא בלי אפשרות לזוז. לטענתו של מורגן, בכל פעם שחבר בממשלת ישראל נאלץ לשמוע ביקורת על הפעילות של המדינה, הוא ישר הופך את עצמו לקורבן. הבעיה היא לא רק שהוא צודק, אלא שמדובר במישהו שעד לפני חודשים ספורים היה אחד מהתומכים הכי בולטים של ישראל במדיה העולמית. כנראה שהמפגש הישיר עם המיניונים של נתניהו הבהיר למורגן, שהוא לא יכול להיות באותו צד עם חדלי האישים האלה.
ובזה בדיוק טמונה האירוניה הטראגית: עמיחי שיקלי הוא לא סתם עוד פוליטיקאי חלול שהסתבך בריאיון מעבר לים - הוא השר שאחראי על ההסברה של מדינת ישראל ועל המאבק באנטישמיות. תפקידו להגן על דימויה של ישראל בעולם, להסביר, לגשר, לרכך, להבחין מתי ביקורת היא לגיטימית ומתי היא שנאה. אבל כשהוא נכנס לריאיון עם פוזה של בוגר קורס לאמנויות הפיתוי - כזה שמאמין שכריזמה זה שם נרדף לקול רם ומבט מזלזל - הוא לא נלחם באנטישמיות, הוא מנפק לה תחמושת.
במקום לבלום הסתה, הוא מלהיט אותה. במקום להסביר, הוא מתקרבן. במקום לייצג מדינה נאורה שמתמודדת עם אתגרים מוסריים אמיתיים - הוא מדגים בדיוק את מה שמבקריה הקשים ביותר טוענים נגדה. לא צריך לשנוא את ישראל כדי להתחלחל מהתנהגות כזו. מספיק לצפות בריאיון.