58 שניות הקדישה יונית לוי במהדורה המרכזית של חדשות 12 כדי לדווח על ההחלטה של ועדת הכנסת להדיח את איימן עודה מהפרלמנט שלנו. ספרתי את השניות עם סטופר, כמו מורה להתעמלות בריצת 60 מטר, כדי להוכיח לעצמי שלא טעיתי - הפרסומת של רותם לסלע לבנק שלה, ששודרה רגע לפני הידיעה על ההדחה של עודה, הייתה ארוכה יותר בשתי שניות.
למען הסר ספק אין לי בעיה עם דיווחים קצרים, אפילו להפך. את כל המהדורה אפשר לקצר בחצי עם רק נוריד את כל הברבורים של הכתבים והפרשנים. רק במהדורה אתמול שמענו את ירון אברהם מתאר במשך הרבה יותר מדי דקות שיחה בקבינט שאפשר היה לספר בדקה או פחות. אבל יש הבדל בין דיווח קצר לבין דיווח מרושל, חסר הקשר ומתחמק מאחריות עיתונאית.
את הידיעה על ההדחה על עודה אפילו לא הציג כתב. יונית הקריאה מהפרומפטר משהו, ואז העבירה לקטע קצר ולא ברור "מהמליאה" (למרות שהסרטון בכלל היה מוועדת הכנסת ולא מהמליאה). סך הכל 58 שניות, שמשדר לצופה הממוצע שזה לא משהו חשוב. לכל הפחות לא יותר חשוב מפרסומת של רותם סלע שממליצה לילדים בני 14 לפתוח חשבון בנק.
ראשית צריך לומר בהגינות, איימן עודה הוא לא פוליטיקאי פשוט. לאורך השנים אמר וכתב דברים שנויים במחלוקת, לעיתים מקוממים. זה אנדרסטייטמנט. אני אישית התעצבנתי ונפגעתי לא פעם מדברים שהוא אמר. אבל גם אם מסתייגים מדבריו - והסתייגות כזו היא בהחלט לגיטימית - המהלך להדיח אותו הוא מהלך מטופש, צבוע, ובעיקר מסוכן.
צבוע - כי אם נתחיל להדיח חברי כנסת על אמירות מקוממות, לא יישארו לנו חברי כנסת. ואולי זה לא כזה רעיון רע, אבל כדאי להתחיל ממי שקוראים לרצח עם, לא ממי שמדבר על סבל של אזרחים.
מטופש - כי מי שבאמת הקשיב למה שעודה אמר, יודע שאין שם הסתה, ובטח שאין שם תמיכה בטרור. להפך, הוא בכלל מדבר על שלום. יהיו אולי 90 ח"כים גזענים שירימו יד בעד - אבל בג"ץ יפסול את זה מיד.
ומסוכן - כי המטרה האמיתית של המהלך היא לא עודה. זו הדמוקרטיה. זה ניסוי כלים. בדיקה של השטח. ניסיון להכשיר פסילות פוליטיות של נבחרי ציבור שמייצגים ציבור לא נוח. ערבים זה שפן ניסיונות נהדר. ערבים לא-מנומסים שמזדהים עם הכאב של העם הפלסטיני בנשימה אחת עם קריאה להחזרת החטופים - הם המטרה הקלה ביותר. אבל צריך שיהיה לכולם ברור, אחרי שיטפלו בערבים, יטפלו גם בעיתונאים, בשמאלנים ובסוף בסוף, לא ישכחו לטפל גם בג'ינג'ים או בכל מי שלא בא לשלטון טוב בעין.
והאופוזיציה? לא רק שלא התנגדה - היא הצטרפה. מהחברים במפלגה של ליברמן לא היו באמת ציפיות, אבל מה היה דחוף לחילי טרופר "הנחמד" לחתום על הקריאה להדיח חבר כנסת? מילא ניחוח הגזענות הקבוע שעולה מהפלג הימני במפלגנץ, מילא הבגידה בליברליות ובערכים בסיסיים - אבל מה עם העיקרון החשוב ביותר של אופוזיציה של לא לזרום עם כל ספין של הקואליציה כמו אידיוטים שימושיים?
מזכירים שוב ושוב שמדובר בממשלה הגרועה בתולדות ישראל, אבל כדאי להזכיר שגם מדובר באופוזיציה הגרועה בתולדות ישראל. והנה עוד תזכורת: איימן עודה הודיע שהוא פורש מהחיים הפוליטיים. אין שום משמעות להליך ההדחה שלו מלבד להסיט את החדשות למשך 58 שניות מנושאים חשובים יותר, כמו למשל למה אנחנו שולחים ילדים לצבא בשביל למות במלחמה חסרת תכלית, או לחילופין להילחם במחבלים יהודים בשטחים?
וזו בדיוק הסכנה: כשהספין הזה עובר על המסך בלי הקשר, בלי הסבר, בלי קול שיחשוף אותו כפי שהוא - זו לא רק עצלות עיתונאית, זו שותפות בשחיקה של המושג "עיתונות". האם אנחנו מדברים על גוף חדשות או על לוח מודעות? על עיתונות חוקרת או על העתק-הדבק של ספינים פוליטיים שנכתבו בטלגרם של ח"כ מהקואליציה?
אז לא, הסיפור הוא לא איימן עודה. הסיפור הוא איך מדירים את הציבור הערבי מהמשחק הפוליטי, לא באמצעות אלימות אלא דרך כלים "חוקיים" שמופעלים ביד כביכול נקייה - ואיך תקשורת שמתיימרת להתריע מפני סכנות לדמוקרטיה, פשוט נותנת לזה לעבור. זה עובר בשקט, עם פחות הקשר, פחות שאלות, ויותר קהות חושים מפרסומת לחשבון בנק לילדים בני 14. אבל בניגוד לפרסומת, זה לא סתם מביך - זה הרסני. כי דמוקרטיה אמיתית לא נבחנת בכוח של הרוב - אלא בזכויות של המיעוט.