אמון הציבור בתקשורת בישראל נותר נמוך מאוד, במיוחד בקרב מצביעי ימין ובקרב החברה הערבית. כך עולה מסקר מיוחד שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות מבצע "עם כלביא". ממצאי הסקר מצביעים על כך שהפערים בין המחנות הפוליטיים בנוגע לאמון בגופי התקשורת הם מהגדולים ביותר מבין כלל הנושאים שנבדקו, ומעידים על נתק עמוק בין חלק מהציבור לבין מקורות המידע המרכזיים במדינה.
לפי הסקר, גופי התקשורת זוכים לרמות אמון נמוכות באופן כללי, אך תאגיד השידור הציבורי "כאן" מוביל הן בקרב הציבור היהודי והן בקרב הציבור הערבי. לעומתו, ערוץ 14 ממוקם בתחתית הסולם עם רמות אמון נמוכות במיוחד - אם כי עם הבדל מובהק בין ימין לשמאל: מצביעי ימין נותנים בו אמון גבוה יחסית, ואילו בשמאל כמעט ולא מאמינים בו כלל. ממצא בולט נוסף הוא שבממוצע, מצביעי שמאל מביעים יותר אמון בגופי תקשורת מאשר מצביעי ימין, והמרכז מצוי ביניהם.
פילוח לפי גיל מעלה כי האמון בתקשורת גבוה יותר דווקא בקרב האוכלוסייה המבוגרת. הבדלים בין גברים לנשים נמצאו רק ביחס לערוץ 14, שבו גברים נותנים יותר אמון מנשים. גם החברה הערבית מביעה רמות אמון נמוכות בתקשורת, אך עדיין מעניקה לתאגיד "כאן" יתרון מובהק על פני יתר הגופים.
באשר לאמון במוסדות המדינה, שירותי הכבאות וההצלה נהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר בקרב הציבור - 97% מהיהודים ו-65% מהערבים נותנים בהם אמון. פיקוד העורף וצה"ל מדורגים מיד אחריהם, ואילו צה"ל נהנה מאמון של 93% בקרב יהודים אך רק 41% בקרב ערבים. המשטרה, לעומת זאת, נתפסת כפחות אמינה: רק 56% מהיהודים ו-22% מהערבים נותנים בה אמון.
פילוח פוליטי בקרב הציבור היהודי מראה כי האמון במוסדות הביטחוניים יציב יחסית בין המחנות, אך האמון במשטרה משתנה באופן חד: 63% מהימין, 47% מהמרכז ורק 30% מהשמאל נותנים בה אמון. ככלל, הציבור הערבי הביע רמות אמון נמוכות יותר בכל מוסדות הצבא וההצלה - אך כן הביע יותר אמון ברשויות המקומיות בהשוואה למוסדות אחרים.
כשזה מגיע לבעלי תפקידים, הציבור בוטח באנשי הביטחון יותר מהפוליטיקאים. ראש הממשלה בנימין נתניהו זוכה לשיעור האמון הגבוה ביותר מבין הפוליטיקאים שנבדקו, אך מדובר ב-40% בלבד בכלל הציבור. בימין, האמון בו עומד על 64%, במרכז 22% ובשמאל - רק 3%. שר הביטחון ישראל כץ מדורג שני עם 35% בכלל הציבור, ואחריו שרת התחבורה מירי רגב ושר החינוך יואב קיש - להם נותנים אמון 20% ו-25% בהתאמה.
מנגד, הרמטכ"ל אייל זמיר וראש המוסד דוד ברנע נהנים מאמון רחב בציבור היהודי - 77% ו-74% בהתאמה - בעוד בקרב הציבור הערבי האמון בהם עומד על 25% ו-36% בלבד.
פילוח לפי הצבעה בבחירות מראה כי נתניהו נהנה מרמות אמון גבוהות בעיקר בקרב מצביעי המפלגות החרדיות והדתיות, ואפילו בקרב מצביעי הליכוד, שיעור האמון בו נמוך יחסית. לעומתו, הרמטכ"ל זוכה לאמון רחב גם בקרב מצביעי האופוזיציה, ובפרט מצביעי "המחנה הממלכתי" ו"יש עתיד", שם האמון בו חוצה את ה-80%.
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בתאריכים 22-23 ביוני 2025, בקרב מדגם מייצג של 745 משיבים דוברי עברית וערבית. טעות הדגימה המרבית היא 3.59%±.