נפתח בווידוי: בהתחלה לא סבלתי את אודיה. המסרים הדתיים שהושתלו בשירים שלה הרגישו כמו אמנון יצחק עם אוקטבה למעלה. חשבתי היא גימיק פשטני שיחלוף, מעין נועה קירל עם כיפה או יסמין מועלם עם נרגילה.
משהו השתנה בי כשהיא הוציאה את "ילדה של אמונה". המלחמה נכנסה לשנה השנייה שלה והאווירה המלנכולית של בוא החורף היטיבה עם הסיפור של האלבום הזה. פתאום היא החזירה אותי עשור אחורה, לתקופה שבה עברתי לתל אביב, דתל"ש שמגלה את העיר הגדולה ומנסה להזכיר לעצמו ש"בחוץ כולם משוגעים ואני ילדה של אמונה". האלבום הוא סיפור על ילדה שנמשכת ל"רע" אבל מנסה לשמור על העוגנים ששומרים עליה יציבה על הקרקע.
האישיות המורכבת של אודיה באה לידי ביטוי כמעט בכל השירים שלה. זה לא רק ברמז - אלא בפשט הדברים. היא מכנה את עצמה "אינטלקטוערסית". יש בה עומקים ורגשות ויכולת להביע אותם, אבל היא גם הילדה ש"שרה שירים ששרים עם היד על הברזלים" בבת ים, ממשפחה חצי הרוסה שיוצאת לרקוד בשלוותה בחמישי ומוצאת את עצמה חצי אבודה למחרת, מי יודע באיזו שעה.
מהמעריצים שלה ביקשה אודיה להגיע בלבן לסדרת ההופעות שלה בהיכל מנורה. גם זו בקשה ש"פוסחת על שתי הסעיפים". מצד אחד - אווירה של טוהר, זיכוך, בית כנסת ביום כיפור. מצד שני, די במעט מים על הלבן הזה כדי לחשוף את הגוף ולהשתמש במיניות ככלי.
ההופעה שלה הייתה טובה. ניכר שהיא השתפרה מאוד ביכולות הווקאליות שלה. היא יציבה, לא מזייפת, משחקת עם העיבודים ומעניקה חיים לשירים שיוצאים מהאולפן אל הבמה, בלייב. עם זאת היא גם חשפה במה היא באמת טובה: לשיר על הפסנתר, לעמוד עם האקוסטית, לשכב על הבמה ולרגש. כשהיא עם הרקדנים זה לא עובד. היא לא סוחבת את הבמה הגדולה והתנועתיות שלה מזלזלת, שלא לומר מרגיזה. אודיה היא הפרזנטורית של אחורי הקלעים.
יש משהו באודיה שמזכיר את טיילור סוויפט. זה לא רק תווים, זה סוציולוגיה. סוויפט היא סמל עבור נערות לבנות בארה"ב, מעין דמות מיתית של הציבור הזה. גדודים של נערות צובאות על ההופעות שלה, ובמבט חטוף כולן נראות אותו דבר. סוויפט היא "העיקרון המסדר", האישה שכל בת רוצה להיות כמותה, בת הזוג שכל הורה אמריקני לבן היה רוצה עבור הבן שלו.
גם להיכל מנורה הגיעו גדודים של ילדות, נערות ונשים (עם החברים שלהן). רובן נראו אותו הדבר. אודיה היא סוויפט של "ישראל השנייה", כולן נושאות אליה עיניים. היד בתל אביב, הרגל בבת ים. היא אליטה אבל גם אניטה.
כשהיא שרה את "עובד בכפר" שאלתי חבר שהגיע איתי להופעה אם הוא מבין את המשמעות של "נשבר לי הלב ל-4 אקורדים", אחד המשפטים היפים שהיא כתבה. "אני לא מתכוון לנתח שירים של אודיה", הוא ענה לי. אני חושב שהוא טועה.