כפי שפורסם בוואלה תרבות אתמול, דידי הררי חזר היום (שישי) לשדר ברדיו דרום - והדבר מעורר כעס רב בין השאר בקרב ארגונים הנאבקים בפגיעה מינית וגם בקרב נשים שהתלוננו נגדו.
"אני דידי הררי. כן, הרבה זמן לא אמרתי את זה, אז הנה אני אומר. אני דידי הררי ואני אתכם בשעתיים הקרובות", אמר הררי בתחילת השידור. למעשה, לא עבר זמן רב. שבעה חודשים בלבד לאחר שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל רדיו תל אביב, לאחר שלפחות 14 נשים העידו על הטרדות ותקיפות מיניות מצדו, הררי שידר במשך שעתיים החל מהשעה 15:00 תכנית ספיישל בשם "חי בסרט" המוקדשת לשירים מסרטים ישראליים. הררי צפוי להמשיך להגיש תכניות ספיישל נוספות בתחנה. לוואלה תרבות נודע עוד כי השדרן נמצא עם רדיו דרום במשא ומתן מתקדם לחזור ולשדר בה תכנית קבועה. יצויין כי רדיו דרום נמצא בבעלות צביקה שלום ויוסי סבן, ורדיו תל אביב מוחזק במחציתו על ידי רדיו דרום ובמחציתו על ידי רדיו חיפה. להלן, בעלים שותפים של רדיו תל אביב, שאותה נאלץ לעזוב - מעסיקים אותו כעת בתחנה אחרת שלהם.
טימור הררי, שלאחר תחקיר הארץ על דידי הררי, בנובמבר, שיתפה באומץ בפוסט בפייסבוק את טענותיה על שלושה מקרים שבהם הוטרדה והותקפה מינית מהשדרן, אמרה לוואלה תרבות בתגובה לחזרתו של דידי הררי: "קראתי את הדיווח בוואלה הבוקר, והתהפכה לי הבטן למשמע החדשה. זכותו של כל אדם לפרנסה וחופש תעסוקה, לא מבקשת נקמה אנוכי, אלא הקשבה שלא היתה וחרטה אמיתית שטרם נשמעה. אני חושבת היום על תחושותיהן של העובדות ברדיו דרום, אני מאוד מקווה שלא להן אני צריכה לאחל בהצלחה על תפקידו החדש. זאת הבחירה שלו אם עמדת השידור תחזור להיות עמדת הפשע, או עמדת ההשפעה, כפי שהיא בהחלט יכולה להיות. זאת העת הכי קריטית בהיסטוריה של כולנו לבחור באיזה צד שלנו אנחנו בוחרים - בכוחני התחרותי הכובש והרומס, או בצד האנושי החומל הרואה את האדם והאישה שממול כפי שנבראו - כשווים ושוות לנו. אמן ודידי ישכיל לבחור נכון, בשביל הילדות שלו, בשביל הילדים שלהם. אם בזו הדרך יבחר, מאחלת לו הצלחה בתפקידו, לא רק בתחנה, אלא כשותף בריפוי החברה הישראלית".
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, אמרה בתגובה לכך לוואלה תרבות: "העובדה שרדיו דרום בחר להתעלם מהחשיפה העיתונאית של הארץ, ופרסום עדויות נוספות בוואלה ובכלי תקשורת נוספים, ולפיהם 14 נשים שיתפו שעברו הטרדה ופגיעה מינית מהררי - היא פשוט מבישה, מחפירה ומטילה כתם כבד על בעלי התחנה. צריך להבין שמאוד מאוד קשה לדבר ולשתף על הטרדות מיניות. פגיעה מינית גורמת לטראומה כל כך קשה, ולעתים לוקח שנים ארוכות עד שניתן בכלל להתמודד איתה ולחשוף אותה. אחרי שהררי הושעה מרדיו תל אביב, ובצדק, לא ברור כיצד בעלי רדיו דרום סבורים שאפשר למחול ולמחוק את מה שכל הציבור יודע - דידי הררי, פגע והטריד. לכן - צריך למנוע ממנו להופיע בגוף שידור שיתן לו בימה וכוח - ובכך בעצם לנרמל פגיעות מיניות. אין לתאר את החרפה, ואין לקבל את העובדה שסבן ושלום, מסכנים את עובדות הרדיו, בכך שמאפשרים להררי חשוב ולשדר".
מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, טל הוכמן, אמרה לוואלה תרבות: "החזרתו של דידי הררי לשידור זמן קצר לאחר שפוטר בעקבות תלונות על הטרדה מינית, משדרת מסר ציבורי בעייתי ומסוכן - שפגיעה מינית היא עניין חולף, שניתן לטשטש או למחוק. לא ייתכן שמי שפגע בנשים יחזור לקדמת הבמה כאילו לא קרה דבר, מבלי שלקח אפילו אחריות על מעשיו. זו פגיעה ישירה בנפגעות, וסטירה מצלצלת לכל אישה שמוצאת את האומץ לדבר. יש לנו אחריות כחברה להציב גבול ברור: אין מקום ציבורי למי שפגע מינית, לא על הבמה, לא מאחורי המיקרופון, לא בעמדות השפעה. זהו תנאי בסיסי לחברה בטוחה, ערכית ושוויונית".
בנובמבר פרסם העיתונאי הילו גלזר בהארץ תחקיר על הררי, ובו העידו שורה של נשים - סטודנטיות של הררי או כאלו שעבדו תחתיו - שהררי הטריד ותקף אותן מינית. בנוסף, פורסמו לפחות ארבע עדויות נוספות בכלי התקשורת אחרים וברשת, ובהן עדות שנחשפה בוואלה תרבות של אישה שטוענת כי הררי הטריד אותה מינית.
ברקע ביקורת בתוך תחנת הרדיו ומחוצה לה, הודיע אז דירקטוריון רדיו תל אביב תחילה על ההחלטה להשעות לאלתר את הררי מתפקידיו בתחנה, הן כמנכ"ל והן כמגיש. לאחר מכן, הררי הודיע על התפטרותו הסופית מהתחנה. בעקבות הפרשה, פורסם כי הררי הפסיק להיות הפרזנטור של חברת הרכב "יורודרייב", כחצי שנה בלבד לאחר שנכנס לתפקיד, וכי סוכנות הייצוג "ייצוג 1", שבה היה חתום, הודיעה לו כי הם מפסיקים לעבוד ביחד.
העדות שנחשפה בוואלה תרבות היא של דנה (שם בדוי), שעבדה בסוף שנות התשעים כמפיקה בתחנת 103FM ומדי פעם הפיקה גם את תוכנית הרדיו של הררי, המבוגר ממנה ביותר מ-15 שנה. "יום אחד הייתי אצלו במשרד, כמו הרבה פעמים שהייתי אצלו במשרד. בפעם הזאת הוא בחר לעבור את הגבול, לחצות את גבול החביבות, הסחבקיות והצחוקים. באופן פתאומי מאוד, הוא גהר עליי ונישק אותי. הייתי מאוד מופתעת. הוא התקרב אליי, רכן עליי, תפס אותי ונישק אותי בפה, בלי שום סימן שבדק אם אני מסכימה. אני לא הייתי במוד הזה בשום צורה. לא היה בינינו שום קשר אינטימי, לא היה לי שום רצון במגע, לא מגע מיני ולא מגע בכלל. מה גם שהיה לי חבר וגרתי איתו. דחיתי אותו מאוד מהר. התגובה שלי היתה כזאת: 'וואו, דידי, מה אתה עושה?! וואט דה פאק אר יו דווינג?!'. הייתי מאוד מופתעת. נגעלתי. הרגשתי איכס. מבחינתי הוא היה מאוד מבוגר. מבחינתי הוא היה תרח שרכן לנשק אותי. בזמן שאני ממש לא מעוניינת במגע איתו. ידעתי שאני צריכה לעצור אותו ולהיות מאוד ברורה והבהרתי לו שמה שהוא עושה כאן לא יקרה, שישכח מזה מיד".
דידי הררי מסר אז בתגובה לוואלה: "לא היה ולא נברא, מאחר ומעולם לא כפיתי את עצמי על אף אישה. אין אדם, וגם אני, שמסוגל להתמודד עם טענה אנונימית, נטולת הקשר וזמן, למעט העובדה שמדובר במקרה שהתרחש לפני למעלה מ-25 שנים. היכולת להתגונן בלי פנים ושם מותירה אותי מדמם על לא עוול בכפי. שופכים את דמי במקום הכי כואב והכי נמוך. קבוצה מאוד מסוימת החליטה לעשות עליי פוטש. אלחם על שמי הטוב".