איתמר פרת, גיאולוג, מתרגם ומשורר, מת היום (שני) בישוב כמון שבגליל בגיל 92. פרת כתב את השיר "אסיף (אסוף את המעשים)" שהפך נכס צאן ברזל בתרבות הישראלית, אחרי שהולחן על ידי נעמי שמר.
פרת נולד באמסטרדם בשנת 1933 וכשהיה כמעט בן 7 עלה עם אחיו אוריאל ועמרם, אחותו תרצה בת ה-3 והוריו דליה ומאיר יעקב פרמסלא (פרת) לארץ ישראל. כארבעה חודשים אחר כך כבשו הנאצים את הולנד. 107,000 מתוך 140,000 יהודי הולנד נרצחו, ובהם גם בני המשפחה המורחבת שלו.
מגיל צעיר אהב לקרוא ולכתוב שירה, אבל לא פירסם את שיריו. במקצועו היה גיאולוג ועבד במכון הגיאולוגי לישראל. הוא עסק בתחום חקר החוף, והוציא יחד עם עמיתו גדעון אלמגור את הספר "חוף הים התיכון של ישראל". נוכח שליטתו באנגלית ובהולנדית תירגם מספר ספרים מעברית לשפות אלה. לפני כ-13 שנים פרסם לראשונה את שיריו, בספר בשם "חגיגת אסיף" שיזמה משפחתו.
עד אז השיר היחיד שלו שהתפרסם היה השיר "אסיף". את השיר כתב לזכר אחותו, תרצה, שנהרגה מפגיעת משאית כשרכבה על אופניה ליד קיבוצה, חצרים, בשנת 1976. היא הייתה רק בת 40, נשואה ואם לחמישה. זמן קצר לאחר מותה של תרצה הוציאה משפחתה חוברת זכרון לזכרה "תרצה: מכתבים ודברי חברים וקרובים". איתמר ערך את הספר ובו פירסם את השיר "אסיף" שפותח את הספר:
אֱסוֹף אֶת כָּל הַמַּעֲשִֹים, אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת
כְּמוֹ יְבוּל בְּרָכָה, כָּבֵד מִשֵאת,
אֱסוֹף אֶת הַפְּרִיחָה, אֲשֶׁר גָּמְלָה לְזִכְרוֹנוֹת
שֶׁל קַיִץ שֶׁחָלַף בְּטֶרֶם עֵת.
אֱסוֹף אֶת כָּל מַרְאוֹת פָּנֶיהָ הַיָּפִים
כְּמוֹ אֶת הַפְּרִי וְאֶת הַבָּר.
הָאֲדָמָה הִיא אֲפוֹרָה מִתַּחַת לַשְּלָפִים
וְאֵין לָהּ עוֹד לָתֵת לְךָ דָּבָר.
וְאֵין יוֹתֵר גִבְעוֹל חוֹלֵם עַל שִׁבָּלְתוֹ
וְאֵין יוֹתֵר נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי,
רַק הַבְטָחַת הָרוּחַ כִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ
עוֹד יְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ, בְתוֹם תִשְׁרֵי.
בדרך מקרה נעמי שמר קראה את השיר בעת שביקרה בחצרים. באותו ביקור הראה לה שאול, בעלה של תרצה, את החוברת לזכר אשתו ושאל אותה אם תסכים להלחין אותו. היא ענתה לו שהיא מלחינה רק את שיריה שלה וקצת שירי משוררים, אבל כעבור שבועיים יצרה שמר קשר עם שאול ואמרה לו: "תשמע, זאת חוברת יוצאת מן הכלל, זאת אישיות בלתי רגילה, תרצה שלך היא בן-אדם שאני נתפסתי לגמרי בקסמו ותוך שקראתי התנגן לי השיר הזה 'אסיף' ואני הולכת להלחין אותו'".
השיר הושר לראשונה ב-1980 בתוכנית "ימי תשרי" שהייתה התוכנית האחרונה בסדרת תוכניות החודשים והחגים של נעמי שמר ששודרו בטלוויזיה הישראלית. לאותה תוכנית גם כתבה והלחינה שמר את השיר "על כל אלה (על הדבש ועל העוקץ)". מאז זכה השיר לביצועים רבים ולהשמעות רבות, בעיקר סמוך לחג סוכות. בין הביצועים ידועה במיוחד גרסתה של יהודית רביץ לשיר. לימים, בספר "חגיגת אסיף", פרסם פרת שלושה בתים נוספים לשיר שאותם כתב עשר שנים אחרי שאחותו נהרגה ואחרי שכתב את השיר, תחת הכותרת "ספיח: אחרי עשור שנים":
אֶסף אֶת הַנִּגּוּן אֲשֶׁר נָגֵן כְּנְגּוּנִי.
אסף אוֹרוֹ שֶׁל יוֹם שֶׁהעריב.
אֵין לְדַבֵּר אֶל הַמֶּתִים בְּגוּף שֵׁנִי
אֵין לְדַמּוֹת אוֹתָם כְּמִי שֶׁעוֹד מַקְשִׁיב
אַךְ תֵּן רְשׁוּת דִּבּוּר לְרוּחַ סְתָיו
לֹשִׁיר שִׁירוֹ בְּתוֹךְ עֶדְרֵי רָקִיעַ,
אֶל הַשְׁלָפִים לָשֵׂאת אֶת אִמְרוֹתָיו
וּדְבַר מָטָר לָאֹפֶק לְהַשְׁמִיע
וְאִם תּוּכַל, אֶסֶף אֶת הַמִּלִּים
שֶׁאֵין לָהֶן לִפְנֵי וְאַחֲרֵי,
כִּי הֵן, בְּבוֹא אָבִיב, תִּהְיֶינָה שִׁבּוֹלִים
שֶׁנִּזְרְעוּ בְּדֶמַע שֶׁל תִּשְׁרֵי.
לבנו, אילון, אמר: "זה סיפא. זה המשך. הייתה הרגשה שצריך להגיד מילה אחרונה. מילת סיכום. אחרי שנים מה נשאר מה'אסיף' הזה? אז כתבתי שיר שהוא לא בדיוק פרפראזה אבל הוא כתוב לפי אותם הקווים ומשתמש קצת באותם הדימויים. סוף דבר. אפילוג".