במדינה אחת קטנה ומוקפת אויבים, נעל שר המשפטים את היועצת המשפטית לממשלה מחוץ ללשכה. החליף את המנעולים - כמו בעל אלים ומתעלל לאשתו שהעזה להמרות את פיו, מוטיב חוזר שהוא כנראה חלק מהדנ"א של הממשלה הזאת.
זאת ואף זאת: את המעשה הנפשע הוא עשה בניגוד להוראת בג"ץ, שקבע כי עד לדיון שיתקיים בתחילת ספטמבר, פיטוריה של "עורכת הדין גלי בהרב מיארה" (כפי שהקפיד שר המשפטים לכנותה, ללא התואר הנלווה והמחייב) אינם תקפים.
התגובה של השר לחשיפה (של מי אגב? אתמול טענו גם ב-11 וגם ב-13 לקרדיט) הייתה מופת של גלגול עיניים ועזות מצח: מצד אחד הוא לא מבין על מה המהומה, מצד שני הוא טוען לזכותו המלאה לבצע את המהלך - שיותר משנועד להתריס נגד בהרב-מיארה, נועד לאתגר את סבלנותו של בית המשפט העליון (כשהמעשה, לפחות על פניו, הוא כביזיון בית הדין).
גם במדינה לא נורמלית כישראל שבה היו אמש לפחות שלוש-ארבע אופציות אחרות לידיעה ראשית, לא היה צריך להיות לאיש ספק כי זו הידיעה שעליה אמורות כל מהדורות החדשות לשים את הז'יטונים. במקום זאת קיבלנו סלט שאליו נקצצו הרמטכ"ל ושר הביטחון, בתיבול ידיעות מופרכות שהן מופת של אחיזת עיניים על עסקת חטופים חדשה.
היחידים שהבינו את גודל הידיעה וחשיבותה - הגברה הלכה למעשה של ההפיכה המשטרית - היו חדשות 13, שזו הייתה הידיעה עמה פתחו את המהדורה.
לחברת החדשות של ערוץ 13 לא היו מעולם חיים קלים. היא הורכבה על התשתית של ערוץ 10 המנוח, כלומר - הייתה אנדרדוג מיום היווסדה, למרות גלריה מרשימה של טאלנטים. מאז התדלדלו השורות, רבים וטובים עזבו, כתבים אלמוניים-יחסית נקלטו - והמספרים הוסיפו לרדת בהתאמה, כבכל תהליך שמזין את עצמו.
קשה לייצר חדשות באווירה שכזאת: שימו עצמכם בנעליו של מקור שיש לו ידיעה להפיץ. להיכן תוליכו אותה אם לא למקום שבבו תזכה לתהודה הרחבה ביותר? ובהתאמה לטלוויזיה: לחדשות של ערוץ 12. אמרנו קשה, אבל לא בלתי אפשרי, כי תפוצה רחבה גורמת למתחרים לעיתים להירדם בשמירה, בעוד דווקא האנדרדוג מפתח אינסטינקטים טובים יותר לזהות מה חשוב ומה פחות.
אתמול זה עבד: אודי סגל העביר מיד את המקל לברוך קרא שהביא את פרטי הידיעה, זאת בעוד ב-11 וב-12 פתחו עם הזובור של שר הביטחון לרמטכ"ל (ידיעה חשובה בפני עצמה כמובן).
קרא היה נחרץ: הוא אמנם חושב שהקריאה לעצור את שר המשפטים היא מוגזמת, אבל כן חושב שיש מקום לקדם הליכים נגד לוין וקרעי (שהורה לעובדי משרד התקשורת להתעלם מהיועמ"שית) בגין ביזיון בית המשפט.
אפילו ב-13, שעמדו על חשיבותה, לא נתנו לידיעה הזאת הקשר, כי ברור לכל שמעל לכל הרוח הרעה הזאת מרחף חיוכם של האב והבן, "סביבת" ראש הממשלה שפועלת ללא לאות בשתי חזיתות.
לא, לא עזה ואיראן - אלא ביד אחת להמשיך ולתדלק מלחמה שעשויה להביא לדחיית הבחירות וביד השנייה להבטיח שאם ייאלצו לקיימן, יעמוד במרכזן העימות בין הממשלה למערכת המשפט ולא נושאים פחות נוחים כמו למשל עיגון השתמטות בחקיקה, המצב הכלכלי, המדיני או הניהול הכושל של המערכה בעזה (שלא לדבר על אירועי 7 באוקטובר, למי שעדיין זוכר).
אז חדשות 13 לא סיפקו מעטפת לידיעה שבה פתחו, אבל בכל זאת רמזו על הקשר - עם טיפול נכון בפרשת כץ-זמיר שבה הראו כיצד "מה שמתחיל בימין הקיצוני (עם השתלחות של בן גביר וסמטריץ' ברמטכ"ל) מתגלגל מהר מאוד לסביבת ראש הממשלה (אפרופו המתקפה המתוכננת והמתוזמנת של הגברת והבן)", כדברי אודי סגל.
זה לא שבערוצים אחרים התעלמו מהידיעה מחזית לוין-בהרב מיארה, אבל בכאן 11 היא נדחקה לשוליים ואפילו ב-12 היא הייתה רק השלישית או הרביעית בחשיבותה. הטיפול היה נכון עם מילים כדורבנות שמצד גיא פלג וסגיר מדויק של קרן מרציאנו, שהיטיבה לסכם: "שר הביטחון מונע את כניסת הרמטכ"ל ללשכתו ושר המשפטים מונע את כניסת היועמ"שית ללשכתה" - חבל רק שזה הגיע אחרי רבע שעה ולא מיד עם פתיחת המהדורה.
נחזור למהדורת החדשות של 13, זו שהתדרדרה ממעמד של כמעט-מתחרה למהדורה של 12 אל מי שמפסידה לעיתים קרובות מדי לערוץ 14. האם היא משלמת את מחיר האמת? האם היא הפכה למעין שק חבטות לציבור ישראלי שהולך ומתקרנף, שמעדיף לטמון את ראשו בחול, לחשוב שהוא צודק וחכם מבלי להביט במציאות נכחה?
קשה מאוד לדעת: נעשו לא מעט טעויות מקצועיות במעלה הדרך. בימים שעוד נקרא השלד החדשותי הזה "חדשות 10" הוא היה פחות נצפה מ-12, אבל לפחות מוערך. חלק מהיוקרה הזאת אבדה לחדשות 13 והלוואי שאפשר היה לתלות את כל ההסבר רק בהתעקשותה לתווך לצופיה מציאות שמוליכה את מדינת ישראל לאבדון, בלי כל הפרויקטים המטומטמים והמטמטמים של כולנו-עם-אחד שתולה דגלים ביום העצמאות כי יש לנו חלקים יפים וכולנו אחים גם אם אנחנו חלוקים בלה בלה בלה - כל אותם "מיזמי קשת".
מכל מקום, בהבלחות כמו של אמש, מוכיחה חברת החדשות של 13 מדוע היא כה חשובה לפסיפס התקשורתי בישראל. בלעדיה נהיה כמו שר משפטים שמתרועע עם עבריינים ומצפצף על החלטות בית המשפט העליון וכמו שר ביטחון שמונה כדי לפטור חרדים מגיוס, אבל מתעקש לעצור את קידומם של קצינים שהוא כלל אינו מכיר. או אם לקחת את זה שוב לזירה התקשורתית: נהפוך מישראל החופשית למדינת ערוץ 14.