עמותת "חלאסרטן" ומרכזי טל פועלים במטרה לשנות את הדרך שבה החברה מטפלת בחולי סרטן צעירים. סוכנת השחקנים זוהר יעקובסון, שהקימה את המיזמים עם בעלה יענקל'ה לאחר שבתם טל נפטרה מהמחלה, מספרת על חשיבות הפעילות ועל ערב ההתרמה שיתקיים ב־4.9 בהצגת המחזמר "שיקגו" במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב
מטרה המרכזית שלשמה הוקמה עמותת "חלאסרטן" ברורה: שאף צעיר או צעירה שחולים בסרטן או מחלימים ממנו לא יחושו בודדים. פשוט כך. צעירים שחייהם נמצאים בתנופה - בלימודים, בקריירה, בזוגיות - מוצאים עצמם לפתע מתמודדים עם פחד ובלבול שהמחלה המאיימת כופה עליהם. זוהר יעקובסון, סוכנת השחקנים הוותיקה, הקימה את העמותה עם בעלה, השחקן והמחזאי יענקל'ה יעקובסון, אחרי שהם איבדו את בתם, טל, שנפטרה מסרטן בגיל 26. בתחילה, ב־2010, הם הקימו את מרכז טל לרפואה אונקולוגית אינטגרטיבית, ובהמשך, ב־2018, יחד עם שירה סגל קופרמן נולדה "חלאסרטן", שמעניקה בית וקהילה לצעירים המתמודדים עם המחלה.
ב־4 בספטמבר יוצג במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב המחזמר "שיקגו", ויעמוד בלב ערב התרמה לשני המיזמים: מרכזי טל וקהילת "חלאסרטן" (כרטיסים באתר "חלאסרטן")."זו לא רק תרומה, זו השתתפות בשינוי", אומרת זוהר יעקובסון. "אנחנו לא מדברים על עוד מחלקה רפואית, אלא על מהפכה בדרך שבה החברה מטפלת בחולים, ובמיוחד בצעירים". (לרכישת כרטיסים)
טל יעקובסון חלתה בסרטן כשהייתה בת 25. "כסטודנטית לרפואה סינית היא הכירה היטב את חשיבות המגע, הצמחים והדיקור, אבל גילתה שבבית החולים אין לכך מקום", מספרת אמה. "כשחולה סרטן מבקש עזרה בטיפול בכאב, או נגד חרדה, התשובה היא עוד תרופה, אבל אנשים צריכים הרבה מעבר לזה. הם צריכים מישהו שיחזיק להם את היד, שיקל את הסבל, שייתן תקווה".
כך נולדו מרכזי טל בשיבא וברמב"ם, שהכניסו לראשונה בישראל מודל רשמי של רפואה אינטגרטיבית לטיפול בחולי סרטן: שיאצו, טווינה, רפלקסולוגיה, דיקור, יוגה שיקומית, תזונה מותאמת אישית, מיינדפולנס - הכל בתוך בית החולים, בפיקוח רפואי מלא ובסבסוד. התוצאה, מספרת יעקובסון, היא אלפי טיפולים בשנה (מעל 5,000 רק בשיבא), ובעקבותיהם ירידה בתופעות הלוואי, שיפור במצב הרוח ובאיכות החיים של המטופלים.
"ברפואה אינטגרטיבית אנחנו לא מטפלים רק במחלה", היא מסבירה. "אנחנו מטפלים באדם כולו - בנפש ובגוף. הרעיון המרכזי הוא שמטופלים אינם רק גוף חולה. כל אחד מהם הוא אדם שלם, עם צרכים פיזיים, רגשיים ונפשיים". הטיפול ברפואה המשלימה במרכזים אלה מתבצע במקביל לטיפול הרפואי הקונבנציונלי - בדיקות, תרופות, MRI, CT וכו', ומספק מענה לפגיעות ולתופעות לוואי של המחלה: כאבים, חולשה, פחדים ומתח.
"הקשר עם המוסדות הרפואיים חזק מאוד", יעקובסון אומרת. "מרכזי הטיפול האינטגרטיביים עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רופאים ואונקולוגים, כולל מומחים מובילים. הדור החדש של האונקולוגים מבין את הצורך בשילוב טיפול אינטגרטיבי, ספורט ותזונה, ומקדם שיח פתוח ותומך עם המטופלים הצעירים".
קהילת "חלאסרטן" שקמה בעקבות מרכזי טל היא תופעה ייחודית. "מדי יום מאובחנים כעשרה בני 18־44 כלוקים בסרטן", מפרטת יעקובסון. "אלה גילים של לימודים, בניית קריירה, יצירת זוגיות והקמת משפחה, והמחלה עוצרת את החיים ברגע. 'חלאסרטן' מספקת בדיוק את מה שחסר: קהילה צעירה, שמדברת בשפה שלהם, ולא במושגים של 'מחלה סופנית'. בקהילה הזו יוצאים לרוץ, לטפס על קירות, לשחק כדורגל. מקיימים ריטריטים, סדנאות מיינדפולנס ומפגשי תמיכה. מתבצע גם ליווי תעסוקתי דרך חברות שמתחייבות להיות cancer friendly, כלומר, מקומות עבודה שמחזקים את העובד החולה ומסייעים לו לחזור לשגרה.
"מעבר לפעילות הקהילתית, 'חלאסרטן' פועלת גם בתוך בתי החולים הגדולים, שיבא, איכילוב, רמב"ם, בילינסון והדסה, במרפאות ייעודיות לצעירים. כאן החולים מקבלים מענה שמותאם אישית: טיפולים פסיכולוגיים, ייעוצי פוריות ומיניות, טיפול של עובדים סוציאליים, תמיכה רפואית. כדי שאף אחד לא ילך לאיבוד, יש רכזים, מתאמים, שמלווים את הצעירים לאורך התהליך, מסבירים, מקשרים, דואגים".
המודל מבוסס על יזמות מתוך הקהילה, ויעקובסון שוטחת את הפריסה הרחבה של הפעילות: "'חלאסרטן' הקימה שדולה בכנסת, מקדמת חקיקה בתחום הפוריות והזכויות של צעירים חולי סרטן, והיא מובילה כנסים מקצועיים בינלאומיים". כמו כן, היא מספרת, מתבצעים במסגרת העמותה פרויקטים חינוכיים עם משרד החינוך, הדרכה למורים ופרסומים בתחום הפוריות והמיניות בקרב חולי סרטן צעירים. "חלאסרטן" גם מפיקה ספרים ומדריכים שמיועדים לצעירים חולי סרטן או עוסקים בהם. אחד הספרים שיצאו סוקר את שבעת סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב צעירים, והוא מחולק לרופאי משפחה גם כדי להגביר את המודעות לגילוי מוקדם.
"בחור בן 23 עם עייפות קיצונית או כאבים לא תמיד סתם מתעצל או לחוץ. לפעמים זו מחלה ממארת, ואבחון מוקדם מציל חיים", מדגישה יעקובסון. "גם במערכת החינוך מתחילה לחלחל המודעות: מדריכים בבתי ספר מסבירים איך לתמוך בילדים כשאמא או אבא חולים, איך לדבר על זה בכיתה, ואיך לא להשאיר אף ילד לבד".
מאז שפרצה המלחמה, האתגרים נעשו קשים יותר לאנשים שמתמודדים גם עם מלחמה פרטית. הסרטן לא מחכה להפסקת אש. והמלחמה אכן יצרה אתגרים חסרי תקדים, כמו נשים חולות, שבעליהן מגויסים במשך חודשים, או צעירים חולים שפונו מבתיהם ולא יודעים איפה הם ימשיכו את הטיפולים שלהם. עמותת 'חלאסרטן' דאגה לשינוע בין בתי החולים, לתיאומים מול קופות החולים, ולכך שאף טיפול לא ייפסק גם בימי אזעקות. זה דרש המון משאבים, והמדינה לא מממנת אותנו. הכל קורה בזכות תרומות, מתנדבים וקהילה שלא מוכנה לוותר על אף חולה".
במגמה זו משתלב ערב ההתרמה שיתקיים בשבוע הבא. המחזמר "שיקגו", אחת ההפקות המסקרנות בתיאטרון הישראלי בימים אלה, יעלה על הבמה החגיגית עם מיטב האמנים: מירי מסיקה, רונה לי שמעון, רוני דלומי, רן דנקר ואחרים בליווי תזמורת ורקדנים. "מי שקונה כרטיס לערב הזה לא רק זוכה במופע מרהיב, אלא תורם להמשך הפעילות של 'חלאסרטן' ומרכזי טל", אומרת יעקובסון. "זו הדרך שלנו לחבר בין תרבות, קהילה ותקווה".מעבר לגיוס המשאבים ולהפעלת הפרויקטים, יעקובסון מדגישה כי המשמעות של "חלאסרטן" ושל מרכזי טל היא יצירת שינוי תודעתי עמוק. "אנחנו רוצים להפוך את ההתמודדות עם סרטן לחלק מהחיים, ולא לסוף החיים", היא מבהירה. "וכמו שלא יעלה על הדעת שילד לא יקבל תמיכה לימודית או רגשית בבית הספר, כך צעיר חולה לא צריך להרגיש שקוף. הוא זכאי לחיים מלאים, לזוגיות, לקריירה, למשפחה ולחלומות".
במבט קדימה, עמותת "חלאסרטן" ומרכזי טל מבקשים למצב את המודל שיצרו כחלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות בישראל. ההתרמה הקרובה תשמש לא רק להמשך הפעילות השוטפת, אלא להרחבת המרכזים ולחיזוק התמיכה בצעירים חולי סרטן ובבני משפחותיהם, כדי שהשירות הזה יהיה נגיש בכל בית חולים גדול, כחלק מהטיפול הרפואי ולא כתוספת וולונטרית.