אני לא מבינה בתקשורת ולא מנוסה בפוליטיקה אבל יש לי תפיסת עולם ודעות מוצקות על מה שקורה בארץ ואני מוכנה לעמוד מאחוריהן; להסביר, לנמק, לדון, ואם טעיתי - לשנות אותן. עבור חברה בריאה, אני חושבת שזה הכרחי שנצליח לדבר עם מי שלא חושב כמונו, אבל זה נעשה קשה מיום ליום ובמידה רבה באשמת האלגוריתמים, הבוטים ומכונת הרעל. גם חרדת האיום הקיומית שמרחפת לנו מעל הראש ובתוך הלב מפריעה לשיח הדדי להתקיים.
בגלל כל אלה הסכמתי לדבר עם כתבת ערוץ 14 בהפגנה של יום ההשבתה האחרון. הפגנות הן מקום מציף וקשוח והתנאים לא היו אידיאלים לשיח שהייתי רוצה לנהל, אבל היה לי חשוב לדבר דווקא אל אלה שלא מבינים מה אנחנו עושים שם. הכתבת שאלה מה הפתרון שאנחנו מציעים (כי אם אתם כל כך מתנגדים לממשלה בואו תציעו משהו שלא חשבו עליו מיטב המוחות בקואליציה) אז הסכמתי ברצון - יש לי הצעות מנומקות מה לעשות במקום להמשיך להקריב ללא תכלית את החטופים, את החיילים היקרים שלנו ועוד עשרות אלפי ילדים, נשים ואנשים שכל חטאם היה להיוולד בעזה תחת שלטון טרור מסוג אחד (חמאס) ותחת מצור מסוג אחר (אנחנו).
הצעתי שנצא מעזה ונפסיק לטבוח בכל מה שזז שם (זוכרים את הפוסט-טראומה של אודי כגן? טבח בחפים מפשע כמו צוותים רפואיים או ילדים שמנסים לקבל סיוע פוגע אנושות גם בלוחמים) ושנפסיק לזרוק חיילים אל מלכודות מוות לחינם. את החלק האחרון של המשפט הורידו בעריכה, כמובן. הצעתי שרק כשנצא מעזה יוכלו המעצמות הגדולות, כולל מדינות ערב שוחרות השלום, להפעיל את הלחץ המיוחל על חמאס ולהביא לקץ שלטון הטרור שלו בעזה. הכתבת, שרגע קודם תהתה למה אנחנו מפגינים נגד מדיניות הממשלה ולא מפעילים לחץ על המעצמות לסיום המלחמה, כנראה הופתעה מהתשובה ופנתה מיד לאמירות אחרות מנותקות ופרובוקטיביות שכל תכליתן לשלהב ולמשוך עוד ועוד תגובות "שמאלניות קיצוניות". הפרובוקציה הצליחה, לפתע כבר לא דיברנו על המלחמה אלא על נוער הגבעות (שם חמוד לארגון טרור). הופתעתי שהכתבת לא ידעה שיש טרוריסטים יהודים שמבצעים פוגרומים בפלסטינים שלא מהווים שום איום - גונבים צאן, מים, יורים, מפחידים, שורפים, פוצעים ולפעמים גם הורגים.
טרור מוביל לטרור ועוד טרור, אנחנו מנסים את זה כבר כמעט 100 שנה ולא לומדים. אמרתי גם את האמירה השמאלנית הקיצונית שצריך להפסיק לעסוק במי התחיל ובהשוואות של כמה כמה כי זה לא מועיל. אף פעם אין סימטריה ולא צריך לחפש סימטריה, ושום דבר אינו הוגן אבל בכל זאת צריך הסכם שלום כי אחרת אף אחד מאיתנו לא יוכל לחיות פה. אמרתי גם שצריך לוותר על הפנטזיה הילדותית שמי "שלא בא לי טוב" פשוט ייעלם - כי אף אחד לא הולך לשום מקום (ישראלים, פלסטינים, שמאל, ימין, חרדים, חילונים). אמרתי גם שעם אידיאולוגיה דתית קיצונית המוכנה להקריב כל חיים באשר הם (חטופים, חיילים, יישובי הגדר) לטובת איזו פנטזיה של גאולה משיחית - אנחנו לא נהיה מאוד שונים מהאיסלאם הקיצוני.
חלק מזה כאמור שודר בערוץ 14 תחת עריכה מגמתית שחתכה חלקים נכבדים מכל אמירה והשאירה רק את מה שיצייר אותי כעוכרת ישראל. תוך 30 שניות מסוף השידור התחלתי לקבל הודעות נאצה, איומים וטלפונים בכל שעות היום והלילה. שמתי את הטלפון על שקט והפסקתי לפתוח את ההודעות - זה היה קל. אבל גדודי חללי ערוץ 14 היצירתיים החלו לתקוף אותי גם דרך העבודה שלי - הם נכנסו לאתרים בהם אני מופיעה כאשת מקצוע ושלחו לי הודעות נאצה כשהם מתחזים לאנשים הפונים לטיפול. היו כמה שכתבו לי מיילים והודעות בלי קללות ואיומים ולהם עניתי בפירוט וניהלנו שיח מכבד והדדי. אחרי כמה ימים חשבנו שנגמרה המתקפה והפרעות עברו הלאה אבל אז קיבלתי הודעה מגוגל ביזנס והתברר לי שצופי/בוטי ערוץ 14 החליטו לפגוע בי מקצועית ולהשאיר לי ביקורות שליליות מזויפות בגוגל. כמובן שאף אחד מהם לא פגש אותי מעולם, ובכלל אנשים שהולכים לטיפול לא משאירים ביקורות גוגל למטפלים שלהם - לאף אחד מאיתנו אין צורך בכך.
לפי מכונת הרעל יש "לטפל" במי שמתבטא בפומבי בעד שחרור החטופים ונגד מדיניות הטרור הדו צדדי, והמכונה אינה בוחלת בשום ערוץ. הם נחושים לפגוע במתנגדי הממשלה - אישית, מקצועית וכלכלית. מסתבר שזה ידוע לכל מי שהעז להרים את הראש - מורים שביטאו את מחאתם, הורים שכולים שהזמינו את מקביליהם הפלסטינים לטקס משותף, וכל מי שנוטל תפקיד הובלה במחאה. הם מיד מאותרים ו"מטופלים" לפי השיטה.
אני מאמינה שאי אפשר לנתק את העמדה האנליטית מעמדה אתית והומאנית לפיה אדם הוא אדם וזכויות אינם נחלת עם אחד או מגזר אחד. העמדה האתית והאנליטית שלי גם דורשת התמודדות כנה עם הצל האישי והקולקטיבי, להבדיל מהשלכתו על הזולת, ולפעמים - בזמנים כמו שלנו - גם נקיטת עמדה. בקליניקה שלי תמיד היו מטופלים מכל קצוות הקשת הפוליטית, וגם כשהמציאות החיצונית המאיימת חודרת אל המרחב המוגן של חדר הטיפולים, אנחנו מצליחים לשמור על הקשר האנושי, העז והעמוק המחבר שבינינו, והמטופלים יודעים שאני איתם ובשבילם גם כשאנחנו חושבים אחרת. אחרי אותו שידור אומלל בערוץ 14 מטופל אמר לי בחיוך "אף פעם לא היו לי אשליות לגביך". הוא ידע על עמדתי הפוליטית מרגע שפנה אלי אבל זה לא מנע ממנו לסמוך עלי ולהפקיד בידי את חומרי הנפש היקרים והרגישים ביותר שלו. גם לי לא היו "אשליות" לגבי הזהות הפוליטית שלו, ולא היה לי כל קושי לראות את האדם הראוי, הסובל והאמיץ שלפני וללכת איתו יד ביד כברת דרך ארוכה כשמסביבנו המציאות הישראלית מוסיפה לפרק את עצמה. זה לא קל, אבל אין לנו ברירה אחרת.
צופי ערוץ 14 שממשיכים לתקוף אותי רוצים לקחת אותנו אל מחוזות הטרור מבפנים - שנהיה כמו הפלסטינים בעזה שראשם נערף אם העזו לדבר נגד חמאס - וכך נוצר מצג השווא - כולם חמאס, כולם ערוץ 14. אני מאוד סובלת מההתקפות האלה, הן מכוערות וחודרות ומעכירות את הדעת אבל לא אשתוק - לא איכנע לטרור מכל סוג שהוא.
המצחיק הוא שבין מכריי נחשבתי תמיד לפחות מדי שמאלנית - אני מתנגדת לבי.די.אס ולהשלכות פראיות של אשמה לבנה אירופאית על ישראל, אני לא פוטרת את הפלסטינים מאחריות לגורלם ואותנו מאחריות לגורלנו, גם כשהסבל גדול. אני לא פוטרת את העולם הערבי מהטרוריזציה של האיסלאם, מדיכוי הנשים המתמשך ורמיסת זכויות האדם במדינותיהם. ההתנגדות שלי לכיבוש ולממשלת נתניהו היא פרגמטית ולא רגשית. אבל מול מכונת הרעל אין מקום לניואנסים - ומי שמעז להתנגד - "צריך לטפל בו". אני מאמינה שישנם לא מעט ימנים שצופים בערוץ 14 ואינם רוצים בהשמדת האחר, יהא אשר יהיה, הלוואי שיקימו מקרבם, עבורם וגם עבורנו, מקום בו אפשר יהיה לדבר אחרת.
ד"ר ניצן שרירא, פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית