יותר מ-1,200 אנשי קולנוע וטלוויזיה - בהם זוכי אוסקר, פרס האקדמיה הבריטית, פרס אמי ופרס דקל הזהב - חתמו על הצהרה המתחייבת לסרב לעבוד עם גופים וחברות ישראליות המעורבים ב"רצח עם ואפרטהייד נגד העם הפלסטיני", כלשונם. את ההצהרה הוציא ארגון בשם Film Workers for Palestine (עובדי קולנוע למען פלסטין).
בין החותמים הבולטים נמצאים במאים בכירים כמו יורגוס לנתימוס ("מסכנים שכאלה"), אדם מקיי ("מכונת הכסף") ומייק לי, ושחקנים כגון אוליביה קולמן, טילדה סווינטון, חוויאר ברדם וסינת'יה ניקסון. על פי ההצהרה, דוגמא למעורבות שכזו כוללת "הלבנה או הצדקה של רצח עם ואפרטהייד, ו/או שיתוף פעולה עם ממשלה שמבצעת אותם". בהצהרה עולה שמו של פסטיבל הקולנוע ירושלים כדוגמה, בשל שיתוף הפעולה שלו עם ממשלת ישראל.
הארגון "עובדי קולנוע למען פלסטין" הוסיף וטען כי "הרוב המכריע של חברות הפקה והפצה ישראליות, בתי קולנוע ומוסדות קולנוע אחרים מעולם לא תמכו בזכויות המלאות של העם הפלסטיני המוכרות על ידי הקהילה הבינלאומית". בהצהרה נכתב עוד כי "ברגע משבר זה, שבו ממשלות רבות מאפשרות את הטבח בעזה, עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לטפל במעורבות בסיוט הבלתי פוסק הזה".
לדברי מארגני החרם, ההצהרה ההמונית קיבלה השראה מ"יוצרי קולנוע מאוחדים נגד אפרטהייד", ארגון שנוסד בשנת 1987 על ידי הבמאים ג'ונתן דמי ומרטין סקורסזה, שקרא לתעשיית הקולנוע בארצות הברית לסרב להפיץ סרטים בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.
"מה שהיינו עדים לו בעזה בשנתיים האחרונות מזעזע את המצפון", אמרה השחקנית האנה איינבינדר, אחת החותמות על ההצהרה. "כאזרחית יהודייה-אמריקאית שכספי המסים שלה מממנים ישירות את התקיפה הישראלית על עזה, אני מרגישה שעלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לסיים את רצח העם. ברגע מכריע זה, בהתחשב בכישלון מנהיגינו, אמנים חייבים להתערב ולסרב להיות שותפים".
בשנה שעברה, הצהרה דומה נחתמה על ידי יותר מ-7,000 סופרים ואנשי תעשיית הספרות, בהם סאלי רוני, והחרימה הוצאות ספרים ישראליות.