נתבקשתי לכתוב טקסט לאתר של נוודי-האוכף ונעתרתי בשמחה. זה מה שיצא:
"פרויקט נוודי-האוכף החל כמיזם הרפתקני, פרי דמיונו של איש אדום עם מקל, אשר התעורר בוקר אחד וחפץ להאזין לסוגה מוזיקלית שטרם הומצאה: קאנטרי & ווסטרן ישראלי. מתוסכל מחוסר יכולתו למצוא את אשר חשקה נפשו, מיהר האיש האדום ליצור קשר עם שניים מהמוזיקאים האהובים עליו, ושכנע אותם, תוך שימוש באמצעים בלתי ידועים, לקחת על עצמם את האתגר.
"את מה שקרה לאחר מכן ניתן לכנות רעידת אדמה יצירתית. נוודי-האוכף (שם שניתן על ידי האיש האדום, שגם ציווה על חברי ההרכב לשמור על סודיות הפרוייקט) נרעשו נוכח האפשרויות היצירתיות שנגלו בפניהם, מתוך עיקרון הכלת הצורות, הקונבנציות ועולם הדימויים של מוזיקת הקאנטרי האמריקאית, על המציאות הישראלית הקשה של תחילת המאה העשרים ואחת.
"יבוא דרכיהם העממיות של בוקרי המערב הפרוע אל המזרח התיכון ותרגומן לעברית, התברר כמהלך עם הגיון פנימי מפתיע, גם אם מטריד. שירים כמו 'החיים יפים בשטחים' (מונולוג של מתנחל רב-נושים עם פלטינה בברך, המזמר בהתלהבות על יופיים של החיים בגדה המערבית), 'חומוס' (שיר שמספר את סיפורם של חבורת מתנחלים היוצאים לנגב חומוס בקסבה של שכם חמושים באלה, ומכיל צלילי חבטות שהופקו באמצעות אלה צה"לית אותנטית) ו'הבלדה לרחבעם' ("מי הגבר? ר-ח-ב-עם!") הינם עדויות לאופי הזורם והאורגני של מה שעשוי להיתפש במבט ראשון כניסוי מעוות בהנדסה תרבותית.
"עם נוודי-האוכף, כל מה שאתם שומעים נכתב בזמן שהוקלט, או הוקלט בזמן שנכתב. במילים אחרות, נוודי-האוכף אינם מבדילים בין כתיבה של שירים לתיעוד שלהם. הכל קורה בבת-אחת, כולל המילים. האסטרטגיה הנ"ל היא הקוד האתי הראשי בתהליך היצירה שלהם.
"חמושים בשיטה האמורה, הם כותבים/מקליטים בין שלושה לארבעה שירים בשבוע עבודה ממוצע. הם מפיצים את ההקלטות בתוך מעגל הולך וגדל של חברים, על גבי דיסקים צרובים (כך, מן הסתם, הגעתם גם אתם לאתר הזה). כל דיסק צרוב הינו אוסף של שלושה או ארבעה שירים. כל אוסף מכיל שירים אחרים. זוהי הסיבה שקשה לקבוע בדיוק כמה שירים קיימים בשטח. עם אוספים חדשים אשר חודרים לסירקולציה על בסיס שבועי, ניתן להעריך שמדובר במספר לא קטן.
"בעתיד הקרוב ימשיכו נוודי האוכף בחקירה האמנותית שהחלו, מאפשרים לאימון ולזמן לעשות את שלהם. נאמנים לפרקטיקה היצירתית הייחודית שפיתחו, קשה לדמיין כיצד ישמעו בעוד שבוע, חודש או שנה. הם ממשיכים, כי הם כבר מתים לדעת את התשובה לשאלה הזאת בעצמם. כך גם מרגיש האיש האדום. כך גם אתם צריכים להרגיש".
ראשון, 20 באפריל 2003: נוודי האוכף
21.4.2003 / 12:51