יאסו!

חברים, התופעה קיימת. היא חיה, נושמת ובועטת (ובדרך כלל גם פוגעת). היא גלויה לעין כל על מדפי הפיצוציות, ברורה ככדור נצנצים באולם שמחות, חדה כהתגלות האלוהית מתוך הסנה, אתם רומסים אותה מדי יום במגפי הבוקרים המשוננים שלכם. ידידיי (וגם אלו מביניכם אשר מתקשים לאיית את שמי), אין טעם להפנות את גבכם למציאות המתוקה: הפרנסיזציה כבר כאן!

הביטו בקרובים לכם. מקדו את מבטכם בם כשהם צופים בבלורית צמר האוראנג' המחוספס של שמעון ממלאה את המסך, צובעת את קירות הסלון בכתום מרצד הנובע מתוך מסך הטלוויזיה. הביטו בהם כשהוא סופק כפיו בהנאה, כורע תחת מטר סוכריות החמיצה הנופלות עליו כפתיתי אהבה מן השמים. השגיחו בהם כשהוא מקרב כפיו זו אל זו ומדביקן בחדווה קצבית, לצלילי בוזוקי דמוי אגס, על פניו ערגה שמימית. למדו את תווי פניהם של הקרובים לכם ביותר כאשר עיניו של שמעון מצטמצמות בחמדמדות אין קץ, בצלילות ירושלמית – כמעט ונתפתיתי לומר זחוחה! – ש-5,000 שנות התיישבות משמשות להן רקע. הביטו בהם כשהוא צוחק, ותגלו דבר מופלא: הם צוחקים עמו.

לא שכם אל כתף, לעתים בהתנשאות מרה, תכופות מרוחים בשמן זלזול שכלתני, הם משתאים לעומתו, כמו היו ניצבים נכוחה של פיסת חיים מופלאה, כה נדירה, עד שהנשמה נעתקת. חלקם רואים בו גרוטסקה מגוחכת. אחרים מנסחים: "קוריוז". השלישי אומר: "מעדן חלב חמוץ-מתוק. לא פחות!" הרביעי – זה שדבריו נשמעים בנועם הליכות – מצטט בתבונה כי רבה: "הסבלנות היא הדרך המהירה ביותר". ואחר כך שבים שרירי הפנים לעטות את ארשת השגרה הכעוסה. אולם הלב, הלב אינו שוכח: אך דקה קצרה קודם לכן חלפה בו משובת צחוק קלה ומפויסת. נעימה כרוח סתווית באמצעו של אוגוסט מנוול.

הפרנסיזציה – חברי כל הקהילות – אינה פוסחת על איש. היא חובקת איש וגורפת גיאוגרפיה מקומית. מיחיעם הרחוקה עד למי קציר, הרחוק לא פחות. מבקעה אל גרביה, דרך מוצא עילית, כל הדרך עד לתפן, השפתיים ממלמלות, העיניים מפלבלות בהקלה – טוב שהג'ינג'י חזר! כמה טוב שהבטיח וגם קיים. הפרנסיזציה היא האלטרנטיבה האמיתית לרוח הנכאים שפשטה במקומותינו. היא מזוקקת, היא נטולת כל פניות, והיא שווה לכל נפש במחיר. היא אינה תובעת כל קורבן, וסוד כוחה הוא באמת שהיא מצפינה בבסיסה: שמחת החיים הכנה מלב, האוחזת כאש בגליל לינוליאום. או כפי שניסחו זאת טוב ממני (ולפני): עזוב אותך מחיקויים. כשאתה באמת בבאסה, צפה ב"בטברנה עם שמעון פרנס". בכל יום חמישי בטלעד, מקבץ פרסומות אחד אחרי שמיכל ויענק'לה גומרים לחרבן לנו את הוויקאנד.

בטברנה עם שמעון פרנס.
בטברנה עם שמעון פרנס.
בטברנה עם שמעון פרנס.
אמרו את המשפט הזה שלוש פעמים ביום, ושערי השמיים יפתחו בפניכם. נסו ותפגעו. אני כבר נשאבתי למערבולת האהבה הכתומה.