לפני כמה ימים אכלתי לראשונה במסעדה חדשה ומעולה. פגשתי את השף הצעיר והמוכשר מאוד, והתפעלתי כמעט מכל המנות: טעמתי אחת ואמרתי "וואו", טעמתי שנייה ואמרתי "עוד יותר וואו".
הייתי מסוגל לעצור כבר אחרי 2-3 מנות, אבל השותפים, שרצו להרשים ומתוך כוונה שאין טובה ממנה, לחצו שאטעם עוד ועוד - גם מזה וגם מזה וגם מזה. מה קרה לבסוף? הבלתי נמנע: הגיע המנה שהייתה קצת פחות "וואו" ומיתנה את הרושם האדיר שהותירו בי כל המנות שקדמו לה.
יהיה זה אכזרי להחיל על הארוחה ההיא את הכלל "תפסת מרובה - לא תפסת", שכן היא הייתה באמת אחת המרשימות שיצא לי לאכול מזה שנים (!), אבל קשה היה שלא לחשוב שבחיסכון של 20% בהתלהבות, אפשר היה להשיג 100% של הנאה.
טעמי הארוחה ההיא עלו בי מחדש עת צפיתי במהדורה הראשונה של חדשות כאן 11, בפורמט החדש. האולפן מרהיב, הגרפיקה מעולה, המראה משובב עיניים והתחושה - מה שנקרא "לוק אנד פיל" - היא של שנות דור קדימה מהמתחרים. שני המגישים היו טובים מאוד בעיניי מראש (אמש הייתה זו המשמרת של טלי מורנו, טל ברמן יחנוך את האולפן הערב) - וכך גם מרבית עמיתיהם, כתבי כאן 11.
איפה הקאץ' אתם שואלים? ובכן, קודם כל נגיד שהשימוש במונח "קאץ'" עלול להטעות - מהדורת החדשות המרכזית של כאן 11 היא עדיין הטובה ביותר שבה אינכם צופים (על פי נתוני הרייטינג), אבל ההשקה חשפה כמה מחלות ילדות שנבעו, ככל הנראה, מרצון לנצל את השקת המארז המחודש כדי להפגין את עצמה.
חשיפה לא ממוקדת
היה שם למשל מסמך תיעודי מטורף בדמות ריאיון של בר שם אור (מהתכנית "זמן אמת") עם בר קופרשטיין. הקשר בין הבריונות המילולית של הפרחח שהיה לשר, איתמר בן גביר, לבין עינויים קשים שספגו החטופים, כבר נזכר בעבר מעל כל במה, אבל קופרשטיין מהדק את הקשר הזה כפי שלא נעשה בעבר ומעורר זעם לא רק על בן גביר עצמו, אלא גם על מי שאפשר לזוועה הזאת להתחולל.
כן, יש בישראל ראש ממשלה שהיה חשוף לדוחות המודיעין, לאזהרות של גורמי הביטחון ולתחנוני המשפחות, אבל התיר לשר שמינה להשתולל, מאחר ששלמות הקואליציה שלו חשובה לו יותר מכל חטוף, חייל או חלל.
מה עוד היה בתפריט הטעימות של כאן 11? חשיפה של סולימאן מסוודה על מה שכונה "מסמך החנופה לקטאר". זה היה אייטם בעייתי, לא מפני שיש חלילה בעיה עם העובדות, אלא מפני שהוא לא היה ממוקד דיו. אז איש שב"כ שהפך לבכיר במל"ל כתב מכתב תודה לקטאר על העברת הכסף לחמאס. מה זה אומר?
דווקא מפני שאני סבור שזה אומר לא מעט, התאכזבתי לגלות שהחושף נזהר במסקנתו הסופית, קצת כמו כל מי שמנסה להראות איך פעל ראש הממשלה בשירות האינטרס הקטארי (חברו את זה לריאיון המצוין של רוני אלשייך במוצאי השבת ב"פגוש את העיתונות" והתמונה תתבהר מעט יותר).
הייתה גם חשיפה תמוהה עוד יותר: פרשה חמורה של ביטחון שדה שאותה רמטכ"ל חוקר באופן אישי. הבעיה היא שבכך מוצה כל מה שניתן לומר על אותה פרשייה, לכן הידיעה הותירה את הצופה מתוסכל: אם אתם לא יכולים לספר לנו, אל תנופפו בכותרת שאין מאחוריה דבר רק כדי להראות שאתם יודעים.
מנה פריזאית בעסקית?
בתוך כל הסבך הזה הלכו קצת לאיבוד כמה ידיעות מעניינות הרבה יותר, כמו למשל חשיפת מי שאמור לעמוד בראש ממשלת הטכנוקרטים של עזה, אמג'ד א-שאווה, שכבר קיבל הכשר מחמאס ("הניצחון המוחלט" פנים רבות לו...).
כך גם באשר לניתוח המעניין של מואב ורדי שהראה מה בין התחשבות באינטרס האמריקני, שהייתה לחם חוקם של כל ראשי ממשלות ישראל לדורותיהן, לבין מה שקורה עתה בין קריית-גת לעזה, תוך כדי שהוא עוקף את ירושלים (למרות הרצון של נתניהו לארגן צילומים במפקדה האמריקנית בקריית גת כדי לשוות לדברים מראה יזום מצד ישראל).
בשלב הזה כבר הייתי קצת מלא, אבל בכאן 11 הוסיפו לי על חשבון הבית גם סקר מנדטים (מיותר, כמו רוב הסקרים) שהייתי יכול בלעדיו, ועוד מנה אחת בסגנון צרפתי, "פריזסטאן", שמתאר איך נכבשה פריז בידי האסלאם הפונדמנטליסטי - מנה תיעודית נהדרת שהייתי מעדיף לו הייתה מוגשת לי בתפריט החוץ ולא בעסקית שלשמה התכנסנו.
רוצה לומר, כמי שאוהב מאוד את חדשות התאגיד בשוטף, דווקא בגלל הקצב המתון שלהן, הרגשתי קצת כמו סועד שהגיע למסעדה האהובה עליו וגילה שהשף התעדכן והוציא מהתפריט כמה מהקלאסיקות.
יכול להיות שהתפריט החדש יביא סועדים צעירים ומעודכנים יותר (אני בספק, הם לא צופים בטלוויזיה אלא כסקונד-סקרין), אבל בינתיים הוא עלול לאבד כמה לקוחות נאמנים.
צניעות שהיא ברכה
הזכרנו בקצרה את חטאי מהדורת הבכורה באולפן החדש, לכן יהיה זה אך הוגן להתייחס ליתרון הגדול של כאן 11 שמשך אותי לאולפנם (אם לא כאופציה ראשונה, אזי לפחות עם ברייק הפרסומות הראשון בערוצים המתחרים): העיתונאים-מגישים שלהם לא נפוחים מרוב חשיבות עצמית כמו מרבית עמיתיהם באולפנים שזוכים לקצת או הרבה יותר רייטינג.
כשהם מדברים על תככי המערכת הפוליטית הם לא מנסים להישמע כמי שממתיקים סוד במזנון הכנסת עם שר כזה או אחר. כשהם מדברים על ביטחון הם לא מעמידים פנים שהרמטכ"ל נועץ בהם בכל החלטה, וכשהם מדברים על כלכלה הם לא נראים כמי שיודעים יותר מכל אחד אחר מה טוב למשק.
אם לנוכח הקולגות שלהם בערוצים 12 ו-13 מתחשק לפעמים לצעוק על המסך: "קצת צניעות!" אזי עיתונאי כאן 11 לא מעוררים את הצורך הזה. כלומר - מה שנדרש מהם עתה הוא להוריד מעט את מינון ההתלהבות שאפיינה את משדר הפתיחה, קצת פחות "אובר דואינג", לנשום עמוק ולעשות את מה שהם עושים ממילא טוב יותר מרוב עמיתיהם.