הצמד שהופך את השפה העברית למגרש משחקים: הסיפור מאחורי 'מופע שנות השנונים'

אם גלשתם בפייסבוק בשנים האחרונות, יש סיכוי טוב שנתקלתם לפחות בתגובה שנונה אחת שגרמה לכם לעצור, לצחוק בקול ולשאול את עצמכם - "מי חשב על זה?!". ובכן, מאחורי רבות מההברקות האלה עומדים אלי ואייל - צמד שהפך את השפה העברית למגרש משחקים מצחיק ומבריק.

אבל הם לא סתם קומיקאים. הם מגדירים את עצמם כ"אמני משחקי מילים וכפלי לשון", והמופע שלהם, "מופע שנות השנונים", הוא משהו שונה לחלוטין מכל מה שראיתם. זה לא סטנדאפ קלאסי, והרבה יותר ממערכונים כתובים מראש - זוהי חוויה אינטראקטיבית שבה המילים מתפרקות לאפשרויות אינסופיות והקהל הופך לשותף פעיל במסע השנינות.

הסיפור שלהם מתחיל הרבה לפני הבמה, במשמרות העבודה המועדפת, ועובר דרך רשתות חברתיות והכרה אקדמית, עד להצלחה בעולם האירועים העסקיים. זהו סיפור על חברות, על שפה, ועל הכוח של "שריטה" משותפת.

השריטה המשותפת שנולדה במשמרת לילה

הסיפור מתחיל בשנת 2000. אלי יוספי ואייל כהן, שניהם בשנות העשרים לחייהם, עבדו בעבודה מועדפת במשמרות לילה ארוכות ומשעממות. אייל, עובד בנק וחידונאי ממושב ברכיה; אלי, קופירייטר ואיש שיווק דיגיטלי מאשקלון. שני צעירים שלכאורה לא היה להם הרבה במשותף.

"התחלנו לדבר כדי להעביר את הזמן במשמרות" מספר אלי, "ופתאום גילינו שיש לנו משהו מוזר ונדיר. איזושהי 'שריטה' זהה במוח" השריטה הזו היא היכולת האסוציאטיבית המהירה שלהם - המוח שלהם פשוט שומע אחרת. כל משפט הופך למשטח של אפשרויות, כל מילה יכולה להתפרק למשמעויות נוספות, וכל ביטוי מזמין פאנץ'.

"זה לא משהו שלומדים" מסביר אייל, "זה פשוט איך שהמוח שלנו עובד. אנחנו שומעים משפט רגיל, והמוח כבר מחפש את כל הדרכים האפשריות לשחק עם המילים" אך השנינות שלהם לא נעצרת במילים בלבד. "זה לא רק ביטויים" מוסיף אלי, "זה יכול להיות כל דבר: חפץ, תמונה, סיטואציה. כל דבר הוא טריגר לפאנץ'"

במהלך אותן משמרות לילה, השיחות ביניהם הפכו במהרה לדו-קרב שנון ובלתי פוסק. משפט הפך לכפל לשון, שהפך לפאנץ', שהתגלגל למערכון שלם. הקשר ביניהם התהדק, והם הבינו שיש להם כימיה מיוחדת.

היום, כל אחד מהם נשוי ואב לשלושה ילדים, אבל הקשר ביניהם נותר חזק מתמיד. הקשר הזה כל כך אינטנסיבי, עד שאשתו של אייל, שמרית, מכנה את אלי כ"הפילגש שלו". "כשאני נעלם לשעות של כתיבה או שיחות איתו, היא כבר יודעת לאן הלכתי", הוא צוחק. וגם חגית, אשתו של אלי, יודעת כשאייל מגיע היא יכולה לשכוח מאלי לכמה שעות טובות, כי עכשיו כותבים תכנים בהתאמה אישית להופעה הקרובה.

מהמגירה לרשתות: כשההברקות מוצאות בית

במשך שנים, אלי ואייל המשיכו בחייהם - עבודות, משפחות, שגרה - אך לא הפסיקו לכתוב למגירה. הם מילאו מחברות במערכונים, פאנצ'ים ורעיונות, תוך הבטחה אחת: "יום אחד נעשה עם זה משהו."

המפנה הגיע עם עידן הרשתות החברתיות. הם הקימו את עמוד הפייסבוק "חדשות השנינות של ישראל", שהיום כמובן כבר נושא את השם העדכני: "אלי ואייל - מופע שנות השנונים". אך הם לא חיכו שהקהל יבוא אליהם - הם יצאו אליו. באסטרטגיה פשוטה וגאונית: להגיב בצורה שנונה על פוסטים באתרי החדשות הגדולים, בעמודי בידור מובילים ובעיקר בעמוד הרשמי של האקדמיה ללשון העברית.

ההימור השתלם. התגובות שלהם צברו אלפי לייקים, ואנשים החלו לחפש אותם. ההצלחה אף הביאה להם הכרה רשמית מהאקדמיה ללשון העברית שהעניקה להם השנה את אות "מגיני השפה העברית ברשתות החברתיות". "זה היה רגע גאווה," מודה אלי, "פתאום הבנו שמה שאנחנו עושים זה לא רק מצחיק - זה גם תורם משהו."

עולים לבמה: כשההברקות הופכות למופע חי

נקודת המפנה הגדולה הגיעה כשליאור ליאני, כותב תשבצי ההיגיון ומנחה "ההגיונריה" הזמין אותם להופיע בכנס ההגיונריה השנתי. התגובה הייתה מיידית. הקהל היה מרותק, צחק בקול וביקש עוד. ליאור עצמו הגיב בהתלהבות: "אלי ואייל הם שילוב נדיר של חוכמה, הומור ויצירתיות. הם יודעים לקחת שפה ולעשות איתה קסמים."

וכך נולד "מופע שנות השנונים", המוגדר על ידם כ"מופע מופרע". זהו מופע דינמי ואינטראקטיבי, המשלב מערכונים מתוחכמים עם אלתורים חיים. במערכון "מודעות הבל", למשל, הם יוצרים פרודיה סאטירית מבריקה על טקסי הספד על אישים מפורסמים וממציאים חשובים, וכמו שאלי תיאר זאת: "מספידים אותם בדרכנו הייחודית - ובדרכם האחרונה".

ב"פסטיבל הזמר", הם לוקחים שירים מוכרים ובהינף מילה יוצרים להם משמעות חדשה ומצחיקה להפליא. השיא מגיע כשהקהל עצמו עולה לבמה. במשחקים כמו "חי-צומח-דומם" או "מילה נגד מילה" בגרסאות כפלי הלשון המיוחדות שלהם, מתנדבים מהקהל מוזמנים לאתגר את אלי ואייל במשחקי מילים בזמן אמת. התוצאה היא רגע קומי ובלתי צפוי, שבו המשתתפים והקהל כולו נותרים פעורי פה מהתשובות המהירות והשנונות של הצמד.

הומור שמכבד: הקווים האדומים של שנינות

בעידן שבו הרבה קומיקאים מתבססים על גסויות, פרובוקציות ותחומים גבוליים, אלי ואייל בחרו בדרך אחרת. יש להם קווים אדומים ברורים: הומור נקי, ללא גסויות, ללא פוליטיקה, וללא נושאים רגישים. "אנחנו מאמינים שאפשר להיות מצחיק בלי להיות גס, וחכם בלי להיות מתנשא," מסביר אייל.

הגישה הזו הופכת את המופע שלהם למתאים למגוון רחב של קהלים. אילה ארזואן, מנהלת ספריות חוף אשקלון, סיכמה זאת היטב: "הומור משובח כזה המכבד את הקהל והשפה ומעורר מחשבה." גם שמרית, ממארגני אירוע למתנדבי ביטוח לאומי, הוסיפה: "המופע שלהם היה מתאים בדיוק לקהל שלנו - מכובד, חכם ומשעשע." בעולם של שיח מקטב, המופע שלהם מציע מרחב נדיר של צחוק משותף ומאחד.

לאן הולכים מכאן? חלומות של שנינות

כיום, אלי ואייל נמצאים בתנופה, עם חלומות גדולים: להגיע לבמות הגדולות, לכתוב לטלוויזיה, ואולי אפילו לקבל פינה קבועה במדיה. "אנחנו מרגישים שיש כאן פוטנציאל לא ממומש," אומר אייל. "השפה העברית כל כך עשירה, ואנחנו רוצים שיותר אנשים יבינו כמה כיף יש במילים."

אולי האנקדוטה שמסכמת את סיפורם יותר מכל היא זו שחוזרת על עצמה כשהם מציגים את המופע ללקוח חדש. "אנחנו אומרים לו שאנחנו מ'מופע שנות השנונים'," מספר אלי, "והתגובה הכמעט קבועה היא 'השמונים?!'. ואז אנחנו צריכים להסביר בסבלנות: 'לא, לא השמונים. הש-נו-נים'."

הבלבול הקטן והמצחיק הזה הוא תמצית הסיפור כולו: בעולם שמצפה לעוד מאותו הדבר, אלי ואייל מציעים משהו אחר לגמרי. לא נוסטלגיה לשנות השמונים, אלא חגיגה עכשווית של שנינות. אם אתם מחפשים חוויית בידור שהיא גם חכמה, גם מצחיקה וגם מכבדת - כדאי שתכירו את "מופע שנות השנונים". כי אחרי שתראו אותם, כבר לא תתבלבלו.

שלחו הודעה בוואטסאפ >>

אתר: hashnunim.co.il

פייסבוק: אלי ואייל - מופע שנות השנונים

חפשו בגוגל: "אלי ואייל - מופע שנות השנונים"