נתחיל מהסוף: רגע אחרי שגיא פלג ירד מהבמה של תיאטרון "צוותא" בתל אביב, אחרי הרצאה מרתקת, הוזמן הקהל שמילא את היציעים עד אפס מקום (כולל מספר כיסאות פלסטיק שהוכנסו כדי להגדיל את נפח האולם שנמכר כולו מראש) לקנות כרטיסים במחיר מוזל למופע העוקב של אורי משגב וחנן יובל. בשלב זה שמעתי גבר מבוגר שואל את האישה שלצדו אם היא רוצה להישאר, והיא נזפה בו: "שכחת שיש לנו אופרה עוד שעה?".
זו הייתה אחת הסצנות הכי תל אביביות-בועתיות-מבוגרות-מנותקות-אשכנזיות ושאר הסטריאוטיפים שאפשר לדמיין. לפעמים סטריאוטיפים הם נכונים. יום שישי בצהריים: הרצאה "סולד אאוט" באולם לולה המיתולוגי במרתף של לונדון מיניסטור, המקום עליו כתב שלמה ארצי שמופיע בו זמר מחופש עם מילים שאיש לא יבין ואיש לא יתפוס. הרצאה על עיתונות שעושה סולד אאוט תוך 24 שעות. יש זמרים מצליחים שלא עושים סולד אאוט בצוותא תוך 24 שעות, או בכלל. אבל גיא פלג, בשלב זה של הקריירה, אינו עוד עיתונאי, אלא סמל. עיתונאי שהפך בשנים האחרונות למזוהה עם ביקורת על הממשלה. אתם יודעים, מה שכל עיתונאי הגון אמור לעשות ממילא מול כל ממשלה.
אתן ראשית גילוי נאות קצר: מעולם לא פגשתי את גיא פלג, ולמעשה זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו שלא דרך מסך - אבל עליי לציין שהוא מנחה תכנית ב-103FM, תחנת הרדיו האהובה על אמא שלי, שהיא גם חלק מקבוצת התקשורת של האתר שאתם גולשים בו כרגע (תחנת הרדיו, לא אמא שלי).
העובדה שגיא פלג הוא סמל חיפאי מובהק לא הפריעה לו להפוך לאייקון של תל אביב הקטנה, הישנה והטובה. איפשהו בין חנן יובל (בעצמו בכלל מקיבוץ משמרות) לאורי משגב (בעצמו מקיבוץ חפציבה). באופן אירוני, למרות שהוא מנחה תכנית רדיו בה הוא מתווכח על פוליטיקה עם מאזינים, אף אחד לא באמת יודע מה הדעות הפוליטיות האמיתיות של גיא פלג. העובדה שהשמאל התל אביבי הישן אימץ אותו לחיקו הוא על דרך השלילה - ביבי סימן אותו כחלק מקמפיין "הם לא יחליטו" (לצד רביב דרוקר, בן כספית ואמנון אברמוביץ'), ולכן הוא "משלנו".
בהרצאה המרתקת והמשעשעת שלו, תחת הכותרת החד פעמית והאירונית "לא ישתיקו אותנו", גיא פלג מזכיר שהוא הגשים הרבה חלומות עיתונאיים. גם אם כרגע הוא נמצא בלב הסערה של פרשת שדה תימן, הקריירה שלו גדולה בהרבה מסרטון אחד שהוביל לכתב אישום חמור. בימיו ככתב משטרה הוא היה הראשון להנגיש לציבור הרחב את עולם הפשע המאורגן בישראל, בהמשך ככתב משפט הפך לקול המזוהה עם תמלול הקלטות מחקירות משטרה, דבר שגם זיכה אותו בחיקוי משעשע של ערן זרחוביץ' בתכנית "ארץ נהדרת".
בשפת הברז'ה הוא נחשב לסקופיסט, אבל בהרצאה הוא מתוודה איך בתחילת דרכו הוא חשש שהוא הגיע לפיק מוקדם מדי. הוא לא אומר את המילים "תסמונת המתחזה" באופן ברור, אבל זה נשמע כמו סימפטום מובהק של זה. ייתכן שדווקא ההייט והדיבה שהפיצו נגדו, עזרו לו להבין שהוא באמת מוצלח כמו שאומרים עליו.
בהרצאה שלו פלג לא מנסה להקטין את הישגיו העיתונאיים הרבים שאף זיכו אותו בפרסים, אלא להכניס אותם לפרופורציות. זו לא צניעות מזויפת, אלא הכרה במציאות. לצד המקצוענות יש לו כישרון רטורי חריף ואמביציה אינסופית - אבל הרבה מההצלחות שלו קשורות לאכסניה המקצועית שהוא נמצא בה (חברת החדשות הגדולה בישראל) - ולפעמים למיקום הפיזי בו הוא נמצא, ממש במזל. כך למשל את אחד הסקופים הכי גדולים שלו השיג כשהלך להתפנות במהלך משפט אולמרט, ובזמן ש"עשה את מה שעושים בשירותים" נכנסה לשירותי הגברים שולה זקן יחד עם חברה, ובסערת רגשות החלה להתוודות על איך הגנה על אולמרט בחקירותיה.
פלג מבהיר שלפעמים זה עניין של מזל. באולם בית המשפט הוא תמיד מתיישב ליד הדלת, כך שאם המשפט מתחיל לשעמם אותו הוא פשוט יוצא החוצה. כתבים "חרוצים" יותר לא יעזבו באמצע משפט, וימשיכו לתמלל כל מילה בעדויות ויעבירו אותן כמו שהן למערכת - פלג הבין שלפעמים הסיפורים הכי טובים נמצאים בכלל במסדרון ולא באולם, או במקרה הזה - בשירותי הגברים. וכן, המזל שיחק לו פעמיים במקרה הזה, שכן שירותי הנשים היו מקולקלים ולכן שולה זקן נאלצה להגיע לשירותי הגברים.
"זה כבר כמה ימים שב'צוותא' תלויה מודעה קרועה, על חשבון המזמין, תהיה, או אולי לא תהיה הופעה", כתב שלמה ארצי בלהיט ההוא, וכתב כנראה על עצמו. כן, היו ימים ששלמה ארצי לא ידע אם הוא ימלא את צוותא, היום הוא עושה שם סולד אאוט עוד לפני שהמכירה נפתחת. גיא פלג עשה סולד אאוט מרשים במועדון צוותא, בשעה 11 בבוקר של יום שישי, לאחר שהרצאה שלו בחיפה בוטלה. להופעה הוא הגיע עם מאבטחים, כשבפינת הרחובות של אבן גבירול ושאול המלך עמדה כיתת כוננות של המשטרה שהגיעה לאבטח את המקום כאילו מדובר בדרבי תל אביבי לוהט באצטדיון בלומפילד.
החשש היה אמיתי. כל אדם עם כרטיס אשראי יכול היה לרכוש כרטיס ב-89 שקלים להרצאה ולפוצץ אותה. מרדכי דוד, שמנסה להלך אימים על פלג (ולא רק עליו) כבר הורשע בעבר בניסיון הצתת אוטובוס בבני ברק, מה זה בשבילו לפוצץ הרצאה של סמולנים בתל אביב? מן הסתם מישהו שנכנס בלי פחד לאזור התנינים בספארי כדי לצלם סרטון לא יפחד להיכנס לאולם לולה גם אם יש בו כמה תל אביבים מבוגרים.
לשמחת כל המעורבים, האירוע עבר בלי תקלות ובלי הפרעות למעט שלוש קריאות ביניים מהקהל. פלג התייחס לאחת מהן, שהייתה פשוט שאלה על אחד מהעניינים שעלו בהרצאה. משתי קריאות אחרות הוא התעלם. האחת הייתה גבר ששאל: "איילה חסון פרסמה שהסרטון שפרסמת מפוברק, מה דעתך על זה?". פלג הבטיח לענות בסיום ההרצאה על השאלה, אך זה לא קרה. אגב, אותו גבר ששאל את השאלה יצא מהאולם מיד אחרי ששאל את השאלה, כאילו הגיע רק בשביל לזרוק את השאלה הזאת וללכת.
השאלה השלישית נשאלה על ידי גברת בשורה הראשונה, שפשוט שאלה: "מה עם עמית סגל?". זו שאלה סתמית שכאילו לא אומרת כלום, אבל אומרת למעשה הכל. חלק מהאנשים בקהל החלו אפילו למחוא כפיים לגברת ששאלה את השאלה. פלג הזכיר שהוא ניהל שיחה ארוכה עם סגל ברדיו, וסגר את הנושא בדיפלומטיות. חלק מהקהל התאכזב, גם מכיוון שהובטח בתחילת האירוע שיהיה זמן לשאלות ותשובות בסיום, דבר שלא קרה לבסוף - ובעיקר מכיוון שגם אחרי ההרצאה הזאת הם לא בדיוק הבינו שבסופו של דבר, גיא פלג הוא עיתונאי שעושה השלמת הכנסה (מכובדת) בהרצאות (מרתקות) - אבל הוא לא מתכוון להוביל את המחנה.
גיא פלג לא מתכוון להיות "העמית סגל של השמאל". אפילו אם יש גורמים בימין שמאוד נוח להם לצייר אותו ככזה, ובכך להטיל ספק על הפרסומים שלו. גיא פלג לא צריך להיות "עמית סגל של הרל"ביסטים", לכל הפחות בגלל שהוא למד בתקופה האחרונה כמה שזה מסוכן.
הוויכוח הרדיופוני בין פלג לסגל הפך לתחרות מי יותר מסכן, אבל פספס את הנקודה. עמית סגל סופג אש קשה מהשמאל, אין ויכוח לגבי זה. זה קורה בגלל דעותיו והדרך הנחרצת שבה הוא מעביר אותן. למען הסר ספק, לא פעם הביקורות נגדו חוצות את הגבול והופכות לאלימות. אלא שלהבדיל, פלג מאוים היום לא בגלל דעותיו, אלא בגלל שעשה את עבודתו נאמנה. ההרצאות שלו מבוטלות בגלל שהוא מבקש להסביר לציבור את הטיימליין המלא של הסיפור העיתונאי שאי אפשר להעביר במלואו במהדורה.
טוענים נגדו שהוא מפיץ "עלילה נגד חיילי צה"ל" שזה שקר כפול, גם מכיוון שלא מדובר בעלילה אלא דיווח על חקירה שהפכה לכתב אישום חמור - וגם מכיוון שלא הוא חשף את המקרה ממילא. עמית סגל, עיתונאי בכיר בחברת החדשות שלו, היה אמור להיות הראשון להתייצב לצדו ולהגן עליו. הוא היה צריך לעלות לבמה בצוותא ולתת לו חיבוק מול הקהל, זה היה יכול אקט קטן בדרך לקירוב לבבות. יכול להיות שזו סתם פנטזיה אוטופית.
בסיום האירוע עלה לבמה אורי משגב, מי שעזר לפרסם את ההרצאה ברשתות החברתיות, והכריז על גיא פלג כדמות החשובה בישראל כיום. הקהל הגיב במחיאות כפיים סוערות כאילו באמת מדובר בהופעה של שלמה ארצי. אלא שכמו סקופ שמקבלים במקרה בשירותים, צריך להיכנס לפרופורציות - מאה פעמים אולם "לולה" בצוותא שווים פחות ממנדט בודד אחד בבחירות, והקהל שמילא את צוותא באהבה והערכה גדולה ל"איש החשוב בישראל" הוא מיעוט בתוך ים של שנאה מוסתת נגד עיתונאי שבסך הכל עשה את עבודתו נאמנה. רוצה לומר, הסיפור האמיתי הוא ביטול ההרצאות שלו, והאיומים על חייו - ולא ההרצאה המוצלחת האחת שעברה בשלום בתל אביב.
לרגע הכל נראה שם נורמלי, בטח ההסברים המאוד הגיוניים של פלג על סיפור ההדלפה מהפצ"רית - שלגביה הבהיר שניסיונות ההתאבדות שלה היו רציניים ולא מבויימים כפי שמנסים לרמוז בצורה לא עדינה גורמים בימין. אלא שברגע שיצאנו החוצה שום דבר לא היה הגיוני. חמסין כבד הכה בתל אביב בסוף נובמבר. הממשלה הקימה ועדה כדי לקבוע מי יחקור את הממשלה, אם בכלל, וברשתות התארגנו כבר עבריינים כדי להמשיך להוציא דיבה, להפיץ שקרים ולאיים על עיתונאים במטרה להפחיד אותם, ולהשתיק אותם. גיא פלג לא "חשוב" יותר מכל עיתונאי אחר, הוא פשוט אמיץ הרבה יותר.