למרות השם המטעה, "הילארי וג'קי" הוא לא סרט על זכרונותיהן של נשות נשיאי ארצות הברית בראי ההיסטוריה, אלא סרט המגולל את הדרמה במערכת היחסים הטעונה של הצ'לנית המחוננת ז'קלין דה פרה ואחותה הילארי, בהתבסס על הספר "גאונה במשפחה", אותו כתבה הילארי ביחד עם אחיה, פירס.
אחת הסיבות העיקריות לראות את הסרט, גם אם אתם מעדיפים את בון ג'ובי על שוברט, היא המשחק המהפנט של אמילי ווטסון ("לשבור את הגלים") בתור ג'קי, ושל רייצ'ל גריפיתס ("אני עצמי אני") בתור הילארי. מה גם שבניגוד לפעמים אחרות, הדמות המעורערת והטרגית של ז'קלין דה פרה בהחלט מצדיקה את המשחק המוחצן של ווטסון.
מסתבר מהסרט שבילדות דווקא הילארי, שניגנה בחליל, נחשבה לכישרון במשפחה. אחר כך עקפה אותה ג'קי בסיבוב והפכה לכוכבת הסקסית ביותר בשמי המוזיקה הקלאסית. אמנם הדיכוטומיה המוצגת בסרט בין הבחירה של הילארי בחיי משפחה ובין הבחירה של ז'קלין בקריירה מוזיקלית נראית קצת שטחית, אבל אם לבחון את הבריאות הנפשית של כל אחת מהן, אולי יש בזה משהו. הסרט מלווה את היחסים המורכבים בין האחיות, שהגיעו לשיא חולני כשג'קי דרשה מאחותה לתת לה להזדיין עם בעלה (כנראה שדניאל ברנבוים לא היה משהו במיטה), עד למותה הטראגי של ג'קי מטרשת נפוצה ב-87'. לא לקרני פוסטל בלבד.
* הסרט "הילארי וג'קי" ישודר ביום רביעי (17 בינואר) בשעה 14:15 בערוץ הסרטים.
אל תקראי לי אחותי, ואל תשלחי ידיים לבעלי
17.1.2001 / 10:32