לא ברור איך ומדוע הפך עופר חדד מעיתונאי מכובד לפרזנטור של קרקוב

שתי ישראליות נכנסות לחנות של זארה באירופה ומתמוגגות מהמחירים הנמוכים. זו לא התחלה של בדיחה אלא אייטם חדשותי אמיתי - במו עיני ראיתי - ב"מהדורת היום" בהגשת עופר חדד.

למי שלא מצוי בפרטים: שתי ישראליות (טל צימרמן נהמי ועידן צור חן) נתקפו בולמוס של קניות בסניף זארה בקרקוב, פולין. הן רכשו כל כך הרבה פריטים עד ש... ובכן, עד שמה בדיוק לא ברור. על פי הכותרת שליוותה את האייטם: "קנו יותר מדי בזארה ונקראו למשרד המנהלת" ניתן היה להבין שהתחוללה שם איזו מיני דרמה.

ובכן, לא מיני ולא דרמה: מיד יתברר כי השתיים רכשו יותר פריטים מכפי שהקופה האוטונומית רשאית לקלוט מבלי להזדקק למנהל אנושי שיאשר את הרכישה, ונאמר: "וואו".

הכוונה אינה לטעון שמדובר באייטם מפוברק (חזקה על התחקירנים של "מהדורת היום" שבלשו ומצאו כי האייטם אותנטי וכי הקנייה נעשתה בתום לב על חשבונן של הרוכשות ללא קשר למותג ו/או לחנות. לא היינו מצפים לפחות מכך ממערכת שקשורה לחדשות 12, נכון?) אלא שמדובר במשהו שהוא ממש לא אייטם שמקומו במהדורה חדשותית.

חדשותי או לא, האייטם השיג את מטרתו. הוא הצליח להתברג לתכניות ולפטפורמות רבות. אפילו אצלנו כאן בוואלה הוא זכה לחשיפה, אבל היה זה במסגרת מדור האופנה. קרי - לא תחת החותמת המחייבת של משדר חדשות מחייב.

במקרה הטוב הוא תיעוד ספק-מקרי של שופינג מוגזם. במקרה הפחות טוב, הוא נועד לשרת אינטרס של מפרסם כלשהו. האמת? זה לא ממש משנה, אלמלא ההחתמה המכובדת שנובעת ממעמדה של האכסנייה, קרי תכנית חדשות שמתיימרת להיות רצינית (עובדה, אפילו עמית סגל הופיע בפתח השעה!).

גם חדד הוא עיתונאי רציני, או לפחות אמור להיות כזה: הוא זה שחשף את מעללי הסניף הקטארי בתוך לשכת ראש הממשלה, חשיפה שעוד עשויה להתברר כאחת החשובות בתולדות העיתונות בישראל. רוצה לומר: כאשר אני צורך מידע מפיו של חדד, אני מוכרח לדעת שמדובר בבטון, בפלדה, לא בצמר גפן מתוק שנועד לקדם, אולי, אינטרס של חברה מסחרית.

הכוונה אינה להיות חמור סבר דווקא במקום שבו נדרשת מידה ראויה של קלילות - הן כבר התרגלנו שלקראת סופה של כל מהדורת חדשות משודרים אייטמים מתחום הצרכנות, התרבות, הרכילות - ומה שהפך להיות מרכיב קבוע בתפריט הקינוחים של משדרי האקטואליה: סרטון שהפך ויראלי ברחבי המרשתת, מיוטיוב דרך אינסטגרם ועד טיקטוק.

ואם דביבון חביב ש"פרץ" לחנות משקאות ושתה לשוכרה (שהיה גיבור האייטם הרשתי הקודם) כן, מדוע קדחת קניות בסניף של זארה בקרקוב - לא? התשובה היא שבין שני אלה עובר כל ההבדל בין תום לב לכוונת מכוון: הדביבון לא התכוון להעביר שום מסר שיווקי, הבלוגרית ומנהל הסושיאל (או "יוצרת התוכן" כפי שהיא מכנה את פועלה), טל צימרמן, שטסה על חשבון "סאן דור", חברת תעופה מקבוצת "אל על" (כך על פי עדותה שלה עצמה), טסה מלכתחילה כדי לשרת, בין היתר, גם אינטרס מסחרי.

זה בסדר גמור לשלב אינטרסים מסחריים בתכנית אקטואליה (הרי גם מומחה מטעמה של רשת מזגנים, בתכנית על חימום לחורף עושה שירות למותג שבשירותו הוא פועל), אבל יש מתווה לגיטימי לפעילות שכזאת.

בראש שרשרת המזון עומד אייטם מערכתי, כלומר כזה שנולד בישיבת מערכת או במוחו הפורה של הכתב, שלצורך הוצאתו לפועל השתמש בגופים בעלי אינטרס מסחרי, כדי להביא תובנות של עד מומחה.

השלב הבא הוא אייטם שנולד במשרד יחסי ציבור, אבל אומץ בחום על ידי המערכת. כך למשל אייטם על חופשות סקי, משהו שיש בו עניין מסוים לציבור, שכורך בין חברת תעופה, בית מלון ויבואנית של ציוד לגולשים על השלג (שהפלא ופלא כולם מיוצגים על ידי משרד יחסי ציבור).

בתחתית שרשרת המזון הזאת נמצאים אייטמים כמו זה ששודר אתמול אחר הצהרים ב"מהדורת היום", אייטם שנועד למכור לנו את קרקוב כיעד מועדף לשופינג, אולי גם את זארה - והכל במסווה של מקרה ש"תועד" לגמרי במקרה.

מדהים היה לגלות שהיחידה שעשתה את הגילוי הנאות (אפשר שרק מתוך כוונה לפרגן לספונסר שלה, קרי "סאן-דור") היא יוצרת הסרטון והכוכבת שלו - ולא איש מאנשי המערכת של משדרי האקטואליה המכובדים.