הכתב המדיני של חדשות 12, ברק רביד, פרסם אתמול סקופ: "הבית הלבן נזף בנתניהו על הפרת הסכם הפסקת האש בעזה". הכותרת הזאת הופיעה, באנגלית, באתר החדשות האמריקני אקסיוס - ביתו העיתונאי של רביד בארה"ב. באתר חדשות 12, ביתו בארץ הקודש, פרסמו את אותה ידיעה, כמעט מילה במילה. גילוי נאות: עד לפני כמה חודשים ברק רביד היה מפרסם את הסקופים המטורפים שלו מהבית הלבן באתר שאתם גולשים בו עכשיו.
המהדורה המוקדמת של חדשות 12 חגגה את ההישג העיתונאי של ברק רביד בוושינגטון, ונפתחה כשעל המסך מופיעה הכותרת: "הנזיפה של טראמפ בנתניהו: מסכן את הפסקת האש". כותרת נחרצת למדי. המגישה קרן מרציאנו פתחה ואמרה: "מתחילים מהמסר הקשוח, שלא לומר נזיפה, שמגיעה היום מהבית הלבן לישראל, על כך שטראמפ רואה בחיסול של ראאד סעד ביום שבת בעזה הפרה של ההסכם". ואז, במקום לעבור לוושינגטון לשמוע את הדיווח מפיו של ברק רביד, היא פנתה לדמות אחרת, שלא ישבה באולפן אלא חוברה מרחוק. מרציאנו פנתה אל הדמות האחרת, ואמרה מילה אחת: "עמית?".
מרציאנו לא הייתה צריכה אפילו לנסח שאלה, רק לבדוק את העירנות של עמית סגל. "עמית?", זה מספיק. זו השאלה. סגל פתח מבערים, והגיב לסקופ של חברו למערכת: "טוב, אז קודם כל זה מזכיר לי קצת שבזמן רבין, כשעיתונאים היו רוצים מסר ניצי נגד ערפאת, הם היו מתקשרים לאיתן הבר, וכשהם היו רוצים מסר יוני, הם היו מתקשים לשמעון שבס". רוצה לומר: במקום לדבר על הסקופ של רביד ועל המשמעות שלו, הפרשן הבכיר של הערוץ החליט לפתוח ישר בניסיון לפגוע בלגיטימציה של הדיווח של ברק רביד. במילים אחרות: עמית סגל התבקש לתת פרשנות על דיווח בלעדי של הערוץ שלו - ובמקום, הוא טען שהקולגה שלו בערוץ פשוט יודע למי להתקשר בבית הלבן כשהוא רוצה לשמוע לכלוכים על נתניהו.
האנלוגיה שהביא סגל לאיתן הבר ושמעון שבס מתקופת רבין אינה אנקדוטה היסטורית תמימה. היא כלי רטורי שתכליתו ברורה: לומר לצופה שהדיווח של ברק רביד אינו מייצג מדיניות אמיתית של הבית הלבן, אלא ספין תלוי מקור. כך, בלי לומר "הסקופ לא נכון" - עמית סגל חכם מדי מכדי לעשות דבר כזה - הוא ביקש לנטרל אותו לחלוטין.
אבל רגע, בואו נחזור רגע לעובדות כדי להבין איך הגענו לרגע המוזר הזה במהדורה המוקדמת. תזכורת: ישראל חיסלה בשבת את בכיר חמאס, ראאד סעד. ביום שני, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לעיתונאים בחדר הסגלגל כי ארה"ב בודקת אם ישראל הפרה את הסכם הפסקת האש. התוספת לעובדות האלה הגיעה באותו סקופ של ברק רביד, שסיפר כי בבית הלבן זועמים על נתניהו, והוא אף זכה לשיחת נזיפה. שני בכירים בבית הלבן אישרו את הדברים לכתב חדשות 12. "אמרנו לנתניהו - אם אתה רוצה להרוס את המוניטין שלך ולהראות שאינך עומד בהסכמים, בבקשה, אבל לא נאפשר לו להרוס את המוניטין של הנשיא טראמפ", אמר אחד הבכירים.
חזרה לאולפן של קרן מרציאנו ולשאלת השאלות: "עמית?". בעולם מתוקן, כשהמגישה פונה אל הפרשן באולפן בנוגע לדיווח של אחד הריפורטרים הבכירים במערכת, המטרה היא לקבל פרשנות על הדיווח - לא לקבל ביקורת על עצם הדיווח. למען הסר ספק: אולפן חדשות 12 הוא לא עולם מתוקן, אלא מגרש המשחקים הפרטי של עמית סגל. "צריך לשים לב", הדגיש סגל, "מה שברק דיבר הוא על מה שחושבים בבית הלבן, מה עבר בשיחה? ובכן, בשיחה, להבנתי, שוב, לא הייתי צד לה, אז אני אומר מה ששמעתי".
בשלב זה קרן מרציאנו קוטעת את המונולוג של סגל כדי להזכיר: "[השיחה הייתה] פרסום ראשון של ברק רביד כאן אצלנו". כאילו רוצה להזכיר לסגל: "אתה אכן לא היית צד לה, אבל בכיר במערכת שלנו הביא סקופ על מה שהיה בה מפי שני בכירים בבית הלבן". אלא שסגל סירב לשמור על הפרשנות בתוך גבולות הדיווח של עמיתו למערכת, והמשיך: "נכון, ברק פרסם שבעצם אמרו שהדבר הזה פוגע בהפסקת אש. להבנתי, בשיחה עצמה, לא מה שחושבים בבית הלבן, מה שנאמר הוא, בבקשה, תתאמו איתנו כאשר אתם עושים פעולות מז'וריות. זה מה שאני מבין שקרה בשיחה".
מדובר בפיסת טלוויזיה מדהימה. סגל לא חולק על עצם הדיווח. הוא גם לא מביא מקור נגדי. להפך - הוא מודה בפה מלא שלא היה צד לשיחה, ושאין לו ידע ישיר עליה. ובכל זאת, בתוך שניות, הוא מבצע מהלך של דה־אוטוריזציה: הסקופ של רביד ממוסגר כ"מה שחושבים בבית הלבן", בעוד ש"מה שנאמר באמת בשיחה" - לטענתו - היה שונה לחלוטין ממה שפורסם בדיווח של הערוץ שלו. זהו אינו ויכוח פרשני - אלא עיוות של העובדות.
ובכן, מעניין איך עמית סגל "הבין שקרה בשיחה" משהו שלא דווח על ידי ברק רביד, ולא הגיע משני המקורות הבכירים שלו בבית הלבן? סגל המשיך לפרשן את מה שהוא "הבין שקרה בשיחה", תוך כדי שהוא מתעלם לחלוטין מהדיווח המקורי. לדבריו "הנזיפה" (בין אם היא הייתה או לא, זה פחות משנה לסגל) היא דווקא חדשות טובות כי היא מראה שישראל מראה עצמאות ולא הפכה למדינת חסות של ארה"ב. שזו דווקא פרשנות לגיטימית, אלא אם מקעקעים את האמינות של הדיווח המקורי ואז מה זה משנה בכלל?
למען ההגינות, צריך לומר שייתכן שעמית סגל בחר להתעלם מהדיווח של חברו לערוץ משום שיש לו מקור אחר בבית הלבן. אם אכן יש כזה, הוא אינו מוצג לצופים. סגל לא אומר "דיברתי עם גורמים אחרים בבית הלבן שסיפרו לי משהו אחר לגמרי", אלא בוחר במסלול אחר: ערעור על אמינות המקורות של ברק רביד עצמו, באמצעות האנלוגיה לאיתן הבר ושמעון שבס. כלומר, לא הצגת גרסה מתחרה, אלא רמיזה שהדיווח כולו מפוקפק.
אפשרות נוספת, ואף סבירה יותר, היא שלעמית סגל יש מקורות בצד הישראלי של השיחה. זה אפילו הגיוני. אלא שאם כך הם פני הדברים: מדוע לא להציג זאת לצופים? אפשר לומר במפורש שמדובר בגרסה ישראלית מתחרה לדיווח מהבית הלבן, ולהבהיר שמדובר בפער בין שני צדדים לאותה שיחה. לגיטימי. כך נראית עבודה עיתונאית תקינה.
עמית סגל לא עושה זאת. הוא אינו מציג גרסה ישראלית ככזו, ואינו מציב אותה כטענה מתחרה לדיווח האמריקני. במקום, הוא מספר לצופים שהוא פשוט "מבין מה היה בשיחה" - או במילים אחרות: ברק רביד לא מבין. כך נוצר רגע טלוויזיוני משונה במיוחד, שבו הפרשן באולפן מדבר כאילו הוא הכתב בוושינגטון - בעוד הכתב המדיני של הערוץ, שמביא דיווח מבוסס משני בכירים בבית הלבן, נדחק לעמדת מי שנותן פרשנות על "מה שחושבים בבית הלבן". עולם הפוך.
הרבה ביקורת יש נגד ערוץ 14, אבל קשה לדמיין מצב שאפילו בערוץ התעמולה הזה יישב פרשן באולפן וינסה לבטל דיווח של אחד מכתבי הערוץ - מבלי להציג מקור נגדי. לא בגלל שזה לא קולגיאלי, אלא בגלל שזה פשוט מקעקע את האמינות של המערכת שלך. לא הופכים את היררכיית הידע של המערכת על בסיס תחושות, ואפילו לא על בסיס אידיאולוגי.
פרשנות היא לא רישיון לומר כל דבר ללא שום ביסוס. ברגע שפרשן בכיר מרשה לעצמו "להבין מה שקרה בשיחה" שהוא בעצמו מודה שהוא לא יודע מה היה בה - הוא לא מפרש מציאות, אלא יוצר מציאות חלופית. במקרה, תמיד אצל עמית סגל, המציאות הזאת משרתת פוליטיקאי מסוים אחד. זה דבר אחד כשזה קורה בטלגרם או בטוויטר (גם ככה אני חסום אצלו). אבל כשזה קורה על המסך, בזמן אמת, והפרשנות חותרת תחת כותרת שמערכת החדשות עצמה ניסחה - זו כבר לא שאלה של ימין או שמאל, אלא של מי בעצם מחזיק בהגה של מערכת החדשות המשפיעה בישראל.