הרצח של רוב ריינר, מהבמאים הגדולים של שנות ה-80 וה-90, מטלטל את הוליווד. במשך כעשור, ריינר אחראי לאחד הרצפים הגדולים בתולדות הקולנוע, עם כמה מהסרטים המצליחים והמעצבים של הדור ההוא. "כאילו הייתה לו עסקה עם אלוהים שכל דבר שייגע בו יהפוך לזהב", אמר ד"ר אבנר שביט, מבקר הקולנוע של וואלה, בשיחה עם איריס קול ב-103fm. "מספיינל טאפ ועד בחורים טובים, הוא ביים כמה מהסרטים הכי משפיעים בתולדות הקולנוע. 'ספיינל טאפ' המציא את הז'אנר המוקומנטרי, 'הנסיכה הקסומה' הוא מהאהובים בתולדות הקולנוע, ו'כשהארי פגש את סאלי' נחשב לאחת הקומדיות הרומנטיות הכי גדולות אי פעם".
"ואז הוא פשוט מפסיק לעשות סרטים גדולים. הוא ממשיך לביים, אבל הסרטים ברובם די זניחים, זה עוד משהו שלא קרה לאף במאי בהיסטוריה", הסביר שביט. "אני חושב שהרבה מהסרטים האחרונים היו לא מוערכים, והוא עשה סרטים מאוד חמודים גם בסוף דרכו". שביט פילל כי כיום ייעשה חסד גם עם סרטיו המאוחרים של הבמאי המנוח. "הלוואי שעכשיו יגלו אותם ויעריכו אותם מחדש, אבל כך או כך הוא היה סיפור מאוד יוצא דופן".
"קשה לי להתחיל לתאר את ההלם גם מעצם מותו, כי הוא היה אדם בריא ופעיל", הוסיף שביט. "אני עוקב במדיה החברתית אחרי הבת שלו, שהייתה זו שגילתה את הגופות, וכמה שעות לפני הרצח היא העלתה פוסט על כך שהסרט החדש של אבא שלה עלה ל-VOD, והמריצה אותנו לצפות בו. היו שם עסקים כרגיל".
בשיחה עלתה אחת הקלאסיקות שביים ריינר, "אני והחבר'ה", על פי הנובלה של סטיבן קינג. "הוא אחד הסרטים הכי יפים שנעשו עם המפגש עם המוות. זה סרט שמסתיים עם אחת מהסצינות הכי קורעות לב בקולנוע כשמגלים מוות טראגי, סתמי וברוטלי", אמר שביט. "החיבור הזה פואטי - מי שעשה את אחד הסרטים הכי כואבים על מוות, מת בעצמו בצורה כל כך ציבורית, טראגית סתמית וברוטלית".
"זה לא קרה כמעט לאף במאי בהיסטוריה. כל דבר שנגע בו הפך לזהב"
עודכן לאחרונה: 17.12.2025 / 12:29
