חבר'ה, מתווה חדש just dropped! מתווה קלנר ל"ועדת חקירה לאומית" על מחדלי שבעה לאוקטובר.
היום (שני), יתקיים דיון ראשון בוועדת השרים לממשלה (כשנתניהו בראשה), בו ידונו במתווה שהוצע על ידי ח"כ אריאל קלנר, מקום 34 בליכוד (ואל תקראו לו נורווגי, הוא יעלב), ולמי יינתן המנדט לקבוע את הרכב ועדת החקירה.
מהו מתווה קלנר שאלתם? הנה הוא על קצה המזלג: שלושה חברי קואליציה ושלושה מהאופוזיציה יקבעו יחד את אופן החקירה וינהלו אותה בעצמם. המנדט וההרכב לא ייקבעו כמקובל על ידי נשיא בית המשפט העליון, אלא על ידי נציג מהדרג הפוליטי. חבר הכנסת אביחי בוארון, סנג'ר תורני מהקואליציה, הגיע אמש לקשת 12, למהדורה של 15:00 בהגשת אלמוג בוקר, כדי להסביר לצופים למה המתווה הזה הוא רעיון מצוין.
אלמוג בוקר התחיל עם השאלה המתבקשת: אם לממשלה יש אחריות על כל מה שקרה עד שבעה לאוקטובר, מדוע היא זו שתקבע מי יחקור אותה? על השאלה הזו בוארון החליט לא לענות, אלא החל במופע גזלייטינג טלוויזיוני מרהיב. הוא הסביר שכאשר יש בעיה, צריך למצוא לה פתרונות יצירתיים, מה שנקרא בעגה האולפנית - "לרבע את המעגל". אלא שוועדת חקירה ממלכתית אינה תקלה שדורשת פתרון יצירתי. היא כלי דמוקרטי ותיק ומקובל, שמאז קום המדינה הוקמו 20 כמוהו.
לטענת בוארון, אם תקום ועדת חקירה ממלכתית, הציבור הרחב לא יוכל לתת בה אמון, משום שמי שממונה על הקמתה הוא הארכי-נבל נשיא העליון יצחק עמית, שעל פי נראטיב הקואליציה מצטייר כאיש שמאל קיצוני וכמי שמבקש לחבל בפעולותיה בזדון. ובמילותיו של בוארון: "אני אומר לך, רבים מהציבור, בין משרתי מילואים, גם החיילים המשרתים בסדיר, לא יאמינו בוועדת חקירה ממלכתית, ואני ביניהם. אני כאזרח שבני משפחתו משרתים לא נותן אמון בועדה כזו".
ועכשיו אני רוצה לשאול: מיהו הישראלי המדומיין שבוארון מדבר עליו? הישראלי שהגבעה שהוא מוכן למות עליה היא זהות נשיא בית המשפט העליון שממונה על הקמת הוועדה? בניכוי נערי גבעות שמוכנים למות על גבעה בכל מקרה, סביר להניח שלולא דף המסרים מלשכתו של נתניהו, הישראלי הממוצע לא היה יודע בכלל מי הוא יצחק עמית.
תחושותיו השבריריות והאישיות של בוארון (ושל שאר חברי הקואליציה) כמובן לא מייצגות את הדעות של הציבור הרחב. לא תיתקלו בסקר שלא מצביע על כך שכ-80% מהציבור סבורים שחייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית לאלתר. למרות זאת, בוארון מגיע לאולפן באצטלה של דורש שלום בית ורוצה לשקם את בעיית האמון של אזרחי ישראל עם הדרג המדיני והצבאי.
כאן נכנסת גם שאלת השפה. המילה "מתווה" הפכה על רקע המלחמה למילה שגורה ביום-יום הישראלי. מתווה חטופים, מתווה וויטקוף וכו'. השימוש עצמו פה במילה "מתווה" הוא ניסיון למסגר את שאלת הוועדה כמשא ומתן שהיה יכול להתנהל מאחורי דלתיים סגורות במגדל בקטאר, ולא פשוט קומון סנס.
בשלב זה של הריאיון, פעיל המחאה יאיא פינק, שישב כפאנליסט באולפן, לא הצליח לעצור את עצמו אל מול גיבובי השטויות של בוארון, וציין את העובדה שממשלת ישראל ביקשה מממשלת אוסטרליה לחקור את הטבח המזעזע בסידני באמצעות ועדת חקירה ממלכתית ואף לחקור את ראש הממשלה אנתוני אלבניזי. "פתאום כשיש כאן 2000 נרצחים ו-250 חטופים, זה לא מספיק לוועדת חקירה ממלכתית?" שאל פינק.
בתגובה למתווה, כניסה אתמול מועצת אוקטובר מסיבת עיתונאים נגד קידום ההצעה להקמת ועדת חקירה פוליטית, והודיעה על שורת מחאות לקראת ההצבעה הצפויה בכנסת במסגרת שבוע זעם. רפי בן שטרית, אביו של סמ"ר אלרואי שנפל בנחל עוז, תקף בחריפות את המתווה ואמר כי מדובר ב"מסך עשן" שנועד למלט את הדרג המדיני מאחריות, ואף קרע לעיני המצלמות את נוסח הצעת החוק.
אלו, ח"כ בוארון, האנשים שראויים לקבל את תשובות החקירה. הם ראויים לתשובות החל מהרגע הראשון ששילמו בדמם, בגופם ובנפשם בגלל החלטות שגויות של חדלי אישים היושבים בשולחן מקבלי ההחלטות. לא דרך מתווה שנולד כדי לעקוף מנגנון קיים, אלא חקירה אחת, עצמאית, ממלכתית, שלא מפחדת לגעת גם בדרג שקיבל את ההחלטות שהובילו למחדל.