רוית רוזן, המוכרת בכינוי "טינקרבל", כיכבה בסוף שנות התשעים בתוכניות טלוויזיה, בקולנוע ובחיי הלילה. עד שהחליטה לעזוב את המרכז עם בן זוגה ולעבור ליישוב צוקים בערבה. היום היא חוזרת לימים הסוערים ההם בתערוכה חדשה במוזיאון פתח תקווה.
על המעבר שלה מתל אביב סיפרה לאיריס קול ב-103fm: "זה התבשל המון זמן, אבל כמו הרבה דברים אצלי הם יוצאים כביכול בבת אחת במעשה שנראה מבחוץ נמהר". עם זאת היא לא עזבה את עולם הקולנוע. "אחרי זה שיחקתי בסרטים בפסטיבל קאן, והקמנו את פסטיבל הסרטים בצוקים שמתקיים בכל שנה בנובמבר".
היא נשאלה האם המגורים במקום כה מבודד ומרוחק לא קשה לה. "לי זה נראה הפוך - איזה עומס וכמה משאבים צריך כדי להישאר במרכז, כמו עכברים שבמין מבוך מטופש כזה של החיים. במדבר זה מתקיים פחות, יש יותר מרחב, זה כמו מבוך בלי גג".
ועכשיו טינקרבל בדרך לתערוכה במוזיאון פתח תקווה לאמנות. היא חזרה לסדרת צילומי וידאו עצמיים שעשתה בין השנים 1999 ל-2001. סלפי לפני עידן הסלפי, תיעוד עצמי לפני ימי הראליטי. "החומרים האלה פתאום צפו, בכל פעם ראיתי חיזיון, כמו הבזקים מהקלטת הזאת שהיא חלק מצורך שהיה לי אז. זה חיפוש. זה היה לפני תחילת הראליטי, המכשיר הכי מתקדם היה נוקיה, ובעצם הסתובבתי עם מצלמה גם כצורך בהגנה כי כל הזמן הייתי מאוד חשופה לתקשורת ולאנשים. היצירה הגנה עליי, היא המלבושים שלי. לקח לי המון זמן להוציא את זה החוצה כי זה מצב מורכב. אני רואה שם מישהי שיש בה עצב, בין חופש מוחלט ממש שהוא משוחרר".