הבמאי ההונגרי בלה טאר הלך לעולמו בגיל 70 - כך נודע היום (שלישי). אקדמיית הסרטים האירופית מסרה כי הוא מת לאחר מאבק בריאותי ממושך.
סרטו המוכר ביותר של טאר הוא "הרמוניות וורקמייסטר", המבוסס על הספר "תוגת ההתנגדות" של לאסלו קרסנהורקאי - חתן פרס נובל לספרות הטרי, ובן ארצו של טאר. הוא נחשב לאחד הסרטים הגדולים של המאה ה-21. השניים שיתפו פעולה בכמה סרטים נוספים. בין סרטיו הנוספים: "הסוס מטורינו", "שטן טנגו" ו-"קן משפחתי".
"כל מי שמתעניין בקולנוע מודרני, כל מי שרוצה לגלות את הקולנוע של המחר - צריך ללמוד את הסרטים של בלה טאר", אמרה פעם טילדה סווינטון על הבמאי ההונגרי, שעצם שמו הוא מילה נרדפת לסוגה עילית וכל יצירה חדשה שלו הייתה אירוע תרבותי. המאפיינים של טביעת אצבעו הייחודית הם מן המשפיעים ביותר על הקולנוענים האמנותיים שבאו אחריו. הצילומים האיטיים והארוכים, ההתעקשות לצלם בשחור-לבן, המינימליזם הסגנוני והאוניברסליות התוכנית, האווירה הכבדה, ההעברה של העלילה דרך דימויים ולא דרך מילים ובעיקר הבידול המוחלט מן הקולנוע המסחרי. כל אלה הפכו בעקבות טאר לחוקים, שלא לומר לקלישאות, של עולם סרטי הפסטיבלים.
"הדברים שתעשיית הבידור עושה זה לא קולנוע. בשביל שקולנוע יהיה אמיתי, הוא צריך להיות על הקצה, הוא צריך להיות חצי קלאסי וחצי-ניסויי, וכמובן שזה לא קורה בתעשייה המסחרית", אמר טאר בריאיון לאבנר שביט בוואלה תרבות ב-2010, כשקיבל פרס מפעל חיים מטעם פסטיבל ירושלים. "סרט טוב פונה אל התבונה שלך ואל התבונה הרגשית שלך, אבל בהוליווד לא מאמינים שיש בך את כל זה. הם מתייחסים אלייך בעליונות, כמו לילד, ורוצים רק לבדר אותך. הסרטים שהם עושים משולים להמבורגר, האמנות שלהם היא מזון מהיר".