העולם עדיין לא נרגע מפרק הסיום של "דברים מוזרים". למעשה, רבים מהמעריצים עדיין מסרבים להאמין שזה הפרק האחרון, ובונים תיאוריות שלמות על פרק סודי נוסף שנטפליקס מחביאה בכספת. אלא שבין אם אתם חובבי קונספירציות או לא, כנראה שגם הלב שלכם החסיר פעימה כשהצלילים המוכרים של "Heroes" של דיוויד בואי מ-1977 התנגנו בכתוביות הסיום המאוירות.
אלא שמאחורי הסוף המרגש יש סיפור שמתחבר בצורה קוסמית, כמעט מצמררת, לתאריך של היום - יום ההולדת של דיוויד בואי (עוד יומיים העולם גם יציין עשור למותו). באפסייד דאון אולי אתם קוראים עכשיו כתבה מרתקת על תקופת המוזיקה הספציפית של דיוויד בואי מאותם ימים. בברלין קראו למוזיקה מהסוג הזה "Kosmische Musik" (מילולית: מוזיקה קוסמית) אבל שאר העולם קרא לה קראוטרוק. זו הייתה מוזיקה אקספירמנטלית, שונה. בואי התאהב.
בהזדמנות אחרת אולי נכתוב עוד על התקופה הזאת. על ההשפעה של הסופר כריסטופר אישרווד על בואי, על ההתמכרות הקשה לקוקאין, על הדמות של "הדוכס הלבן והרזה" וכן, גם על הפלרטוט עם הפאשיזם, כולל הציטוט המאוד שנוי במחלוקת על כך שאדולף היטלר היה הרוקיסט הראשון. אבל כל זה, כאמור, סיפור אחר שיסופר בהזדמנות אחרת. היום, נתמקד בשיר אחד, שסיים סדרה אחת. חתיכת סדרה אחת.
העובדה שהסדרה הכי אייטיזית בטלוויזיה בחרה לסיים את דרכה דווקא עם הגרסה המקורית של בואי לשיר האלמותי הזה, מרגישה כמו מחווה מדויקת לאייקון הגדול ההוא. האיש שנפל מכוכב אחר. נכון, בואי אמנם היה בשיאו (מסחרית ואמנותית) דווקא בסבנטיז, אבל ההשפעה שלו על המוזיקה של שנות ה-80 ראויה לכתבות מגזין ארוכות ורציניות. בעצם עזבו כתבות, אפשר לכתוב דוקטורטים שלמים על זה.
ברשותכם, נחזור להוקינס אינדיאנה. מעריצים אדוקים של הסדרה, כאלו שזוכרים בעל פה כל מהלך של מצליף המוחות, בוודאי שמו לב ש-"Heroes" הוא לא סתם עוד שיר בפסקול של הוקינס. הוא ליווה אותנו ברגעים הכי קשים: שמענו את הקאבר המלנכולי והשבור של פיטר גבריאל בעונה הראשונה, כשנמצאה "גופתו" של וויל באיירס, והוא חזר לשבור לנו את הלב שוב בסיום העונה השלישית. הגרסה ההיא שידרה אובדן, אבל וגורל אכזר. אבל עבור הפינאלה הגדול היה צריך משהו אחר. משהו מנצח. משהו שצועק "אנחנו יכולים להיות גיבורים", בלי כוכביות ובלי התנצלויות. היינו צריכים את דיוויד.
כאן נכנס לתמונה ג'ו קירי, השחקן שמגלב את סטיב הרינגטון. האיש והשיער. מסתבר שהרעיון לעבור לגרסת המקור לא הגיע מהאחים דאפר, יוצרי הסדרה, אלא דווקא מקירי - מוזיקאי מחונן בפני עצמו (חפשו אותו ברשת תחת השם Djo). קירי הבין את הניואנסים שהיוצרים ככל הנראה פספסו. הוא זה שהתעקש שהעונה החמישית חייבת להסתיים - שוב - עם אותו שיר, אבל הפעם, בפרק שחותם את הסדרה כולה, יש צורך במקור של בואי.
בראיון למגזין Tudum של נטפליקס, הודו יוצרי הסדרה, האחים דאפר, שהקרדיט כולו מגיע לשחקן, ולא להם. "זה היה בעצם ג'ו קירי שהציע שנלך על הגרסה של דיוויד בואי", אמר רוס דאפר בריאיון, "ברגע שג'ו אמר את זה, ידענו מיד שזה השיר הנכון לסיים איתו את הסדרה כי הוא, במובנים מסוימים, המנון של 'דברים מוזרים'. השימוש בגרסה המקורית של בואי פשוט הרגיש מתאים לסיום".
האינטואיציה הזו הוכיחה את עצמה. המספרים, כמו תמיד, לא משקרים. מאז שידור הפרק בראש השנה האזרחית, ההשמעות של "Heroes" בביצוע בואי זינקו ב-500 אחוזים מטורפים. העולם נזכר מחדש בקסם של בואי, ועל הדרך גם נתן חיבוק חם לקירי עצמו, שהלהיט שלו "End of Beginning" מתפוצץ במצעדים של ספוטיפיי.
אז ביום ההולדת הזה של בואי, אנחנו מקבלים תזכורת לכוח של המוזיקה שלו, וההשפעה של הדמות שלו - גם עשור אחרי מותו. בהופעת יום הולדת 50 שלו, בואי הבטיח לקהל: "אני לא יודע לאן אני הולך מכאן, אבל אני מבטיח שזה לא יהיה משעמם". נראה שהוא ממשיך לקיים את ההבטחה שלו, גם עשור אחרי שעזב את הכוכב שלנו. Turn and face the strange.