זה רשמי: ה-NFL אישרה הערב כי להקת גרין דיי מצטרפת לליינאפ הנוצץ של סופרבול 60. בעוד את משבצת היוקרה של מופע המחצית תפס השנה באד באני, ענק הרגאטון הפורטוריקני, חובבי הרוק לא נשארים מקופחים. להקת הפאנק הוותיקה מקליפורניה תופקד על יריית הפתיחה של אירוע הספורט הענק, ומשדר הטלוויזיה הנצפה ביותר בארה"ב מדי שנה.
הלהקה תופיע בטקס מיוחד שייערך לפני המשחק, ובו יוענק כבוד לזוכי ה-MVP של משחקי הסופרבול לדורותיהם. האירוע יתקיים ב-8 בפברואר 2026 באצטדיון ליווייס בסנטה קלרה, קליפורניה. עבור בילי ג'ו ארמסטרונג, מייק דירנט וטרה קול, ילידי איסט ביי, מדובר בחזרה למגרש הביתי תרתי משמע, אבל הבחירה בגרין דיי היא הימור לא קטן עבור ליגת הפוטבול.
בשנים האחרונות הלהקה משנה בהופעות את המילים של ההמנון הגדול שלהם "אמריקן אידיוט", ותוקפים בו את "אג'נדת MAGA" של טראמפ. בסיבוב ההופעות האחרון של הלהקה, ארמסטרונג לקח את המחאה נגד הנשיא האמריקני צעד אחד וקדימה והוביל את ההמונים בקריאות קצובות נגד הנשיא. זכורה לטוב השאגה האדירה מהקהל בגלזגו שם ההמונים צעקו בקריאות קצובות "טראמפ ממזר שמן" (באנגלית במבטא סקוטי זה מעליב יותר).
גם הקהל הישראלי זוכר לארמסטרונג היסטוריה טעונה: במהלך סיבוב ההופעות בזמן המלחמה בעזה, סולן הלהקה תועד כשהוא מתעטף בדגל פלסטין על הבמה, אקט שעורר זעם רב בקרב מעריצים יהודים וישראלים.
אבל לפני שממהרים לתייג את ארמסטרונג כעוכר ישראל, כדאי להכניס דברים לפרופורציה - האיש הוא מכונת מחאה שלא עושה הנחות לאף אחד, בטח לא למולדת שלו. מי ששכח כמה הלהקה מעורה פוליטית מוזמן להאזין שוב ליצירת המופת המכונה "אמריקן אידיוט". הנאה מובטחת, בלי קשר לדעה פוליטית.
בנימה אישית, יצא לי לראות את גרין דיי בלייב באצטדיון האולימפי בלונדון ב-24 ביוני 2022. אם התאריך הזה לא אומר לכם כלום זה בסדר, אבל אמריקנים רבים לא ישכחו איפה הם היו ביום בו בית המשפט העליון בארה"ב ביטל את פסיקת "רו נגד ווייד" - ההחלטה הדרמטית ששללה מנשים בארה"ב את הזכות החוקתית להפלות.
ארמסטרונג עצר את ההופעה ונתן נאום זועם שבו הכריז שהוא מתכוון לוותר על האזרחות האמריקנית שלו ולעבור לאנגליה, כשהוא מבהיר בדיוק מה הוא חושב על המולדת שלו: "שתזדיין אמריקה, אני מוותר על האזרחות המזדיינת שלי. אני פאקינג עובר לאנגליה". הוא המשיך וירה: "יש יותר מדי טמטום בעולם בשביל לחזור למדינה העלובה הזאת".
ואם כבר מחפשים סימנים, אז הנה עוד פרט קטן מאותו ערב בלונדון: בין הקללות על אמריקה ללהיטים הגדולים, הלהקה ביצעה קאבר לוהט של Rock and Roll All Nite של להקת KISS. כן, הלהקה הכי יהודית בהיסטוריה, עם הפרונטמן הישראלי חיים ויץ (אתם אולי מכירים אותו בתור ג'ין סימונס, אבל אני ממשיך לקרוא לו בשם שאמא שלו נתנה לו). אז בחייאת, קצת קשה להדביק תווית של "עוכר ישראל" למי שמרים בטירוף עם שיר של הילד מטירת הכרמל. אגב, טעימה מהביצוע מופיעה בפלייר בתחילת הכתבה.
בשורה התחתונה, אפשר לא להסכים עם הפוליטיקה של גרין דיי, ואפשר בהחלט לכעוס על הנפת דגל פלסטין, אבל אפשר לכל הפחות להעריך את העובדה שיש לארמסטרונג דעות והוא לא מפחד להטיח אותן בפרצוף של הקהל. לכמה אמנים ישראלים יש אומץ כזה? הוא לא "שונא ישראל" קלאסי (היי רוג'ר, כן, אני מדבר עליך) ובטח שלא אנטישמי - פשוט אמן מחאה שלא חושש לתקוף ובחריפות גם את המדינה שבה הוא חי ויוצר. נותר רק לראות אם ב-8 בפברואר, מול מאות מיליוני צופים, הילד הרע של הפאנק יצליח להתאפק, או שנקבל עוד רגע ויראלי שיסעיר את אמריקה.