סימטריה מזויפת ("false balance") היא דפוס רטוריקה שמראה שתי עמדות כשוות עוצמה או כשוות בלגיטימיות שלהן - גם כשאחת מהן מבוססת על עובדות והאחרת על שקרים. סימטריה מזויפת היא כלי נשק נפוץ למדי בידי פופוליזם שמתבטא, לדוגמה, בטענות כאילו יש "שני צדדים" לכל ויכוח ו"לכל צד יש נקודה נכונה" גם, כאמור, כאשר צד אחד הוא אנטי-דמוקרטי ומעוניין בהרס מוחלט של הדמוקרטיה הליברלית והתקשורת החופשית.
הפופוליזם שפושה כיום בדמוקרטיות הליברליות בעולם מציג את עצמו כחלק מ"ספקטרום פוליטי רגיל" כאילו הוא שותף לגיבוש אמת דמוקרטי, בעוד שהוא למעשה דוחף לעבר שלטון אוטוקרטי. השימוש הזה בסימטריה מזויפת מאפשר להציג ביקורת על הפופוליזם כ"שנאת ימין" או "כמגננה על סדר קיים לא צודק", ומכאן לנתק את התנועה הפופוליסטית מתדמית של סיכון דמוקרטי.
ברחבי העולם אנחנו רואים שהסימטריה המזויפת החלישה באופן מובהק את ההבחנה בין דמוקרטיה לפופוליזם עברייני. היא יצרה מראית עין של "משחק הוגן" בין "שני צדדים שווים" בעוד שאחד מהשחקנים בכלל לא מכיר בכללים הדמוקרטים ועושה נזק כביר למוסדות הדמוקרטים - בתי המשפט, מערכת החוק והתקשורת החופשית.
הפופוליזם וגם הסימטריה המזויפת הם לא תופעות חדשות אלא רק תופעות מפעם שקיבלו שמות חדשים.
בניטו מוסוליני, שהיה איש תקשורת לפני שהפך לרודן שהביא להרס איטליה, גם כן מאוד אהב סימטריה מזויפת למרות שאף פעם לא השתמש בביטוי הזה. מוסליני תמיד הציג את הפשיזם כ"דרך שלישית" או "הדרך הרציונלית בין הקומוניזם לקפיטליזם הליברלי" כאילו היה מדובר באפשרות לגיטימית במערכת רב מפלגתית, ולא בפרויקט טוטליטרי שרומס פלורליזם.
התעמולה הפאשיסטית באיטליה הדגישה ש"כל האיטלקים" מתלכדים סביב האומה, והציגה מתנגדים (סוציאליסטים, ליברלים, קתולים ביקורתיים) כמי שמפרים אחדות זו - כלומר הצד שלו הוא "העם" והצד "שלהם" הוא "האינטרס הצר", כאילו שני מחנות שקולים מוסרית פוליטית.
שליטה בעיתונות ובמסגור החדשות יצרה מרחב שבו כמעט כל ביקורת פוליטית הוצגה כרעש או כבגידה, בעוד משטרו של מוסוליני תמיד הופיע כקול ההיגיון והאחריות. הרטוריקה על "אחדות", "איזון" ו"סדר" שיווקה את הפשיזם כפתרון מאוזן לכאוס של "הדמוקרטיה הקורסת" ובכך טשטשה את העובדה שמדובר בביטול כללי המשחק עצמם.
כמו הפשיסטים האיטלקים, גם הפשיסטים הגרמנים לא השתמשו במונח "סימטריה מזויפת" אבל בהחלט היו להם מנגנונים דומים מאוד. גם הם יצרו מראית עין של דיון "שווה זכויות" או של "סיכון משני צדדים", כדי לנרמל את עצמם ולהפוך את יריביהם לאויבים בלתי חוקיים.
הנאצים הציגו את עצמם כ"כוח הגינות והסדר", שנלחם ב"שנאת גרמניה" מצד יהודים, קומוניסטים וליברלים, כאילו מדובר בשני צדדים שווים במאבק. הם יצרו תחושת "איזון" בין הצד הליברלי-דמוקרטי ל"קול הנוסף" בשיח, הקול הנאצי, שהוצג כ"הגנה טבעית" של העם. הם דיברו כאילו הדמוקרטיה והפשיזם הן שתי אידאולוגיות מתחרות עם טיעונים רציונליים.
וגם כאן בישראל של 2026 - יותר משנתיים אחרי טבח שנבע מהאסטרטגיה של ממשלת "החמאס הוא נכס" - הפאשיסטיים, שמעוניינים לבטל את הדמוקרטיה הישראלית באופן מוצהר, משתמשים תמיד בסימטריה מזויפת. רבנים ופוליטיקאים קראו לסרבנות בגלל שירות נשים? גם אחים לנשק "קראו לסרבנות!"; יועציו הקרובים ביותר של ראש הממשלה קיבלו כסף מקטאר? המחאה קיבלה מיליארדים מג'ו ביידן!; האח של ראש השב"כ סוחר בנשק עם החמאס? המפכ"ל לשעבר העסיק שב"ח!". וכן הלאה.
ובמוצאי שבת בערוץ 12 הייתה דוגמה מובהקת לסימטריה המזויפת שפשוט מטמטמת את הדיון הציבורי. עמית סגל, אלא מי, הביא "הקלטה של היועמ"שית" כדי לנרמל את המעשים של מרדכי דוד. ב"הקלטה המודלפת" (כאילו אנחנו לא יודעים מי הוא המקור של העיתונאי שהולך למסיבות של סוכן השפעה קטארי שבמקרה גם עובד בלשכת ראש הממשלה) נשמעה גלי בהרב מיארה אומרת על המחאות ביולי 2023: "צריך להבין שהמשמעות של עימות זה חופש ביטוי פוליטי וחלק ממנה היא העובדה שהמחאה הזאת אמורה, וזה לגיטימי, ליצור הפרעה במרחב הציבורי, רעש, הטרדה... אין מחאה אחרת שהיא אפקטיבית".
ואכן, במדינה דמוקרטית, כל מחאה היא לגיטימית כל עוד היא לא אלימה ומאיימת. זה מה שהיועמ"שית אמרה בסך הכל. עמית סגל כמובן הציג את החשיפה המופלאה הזו שלו כאילו "השיג" את "ההוכחה" שהשמאל (אלו שמאמינים שבמדינה דמוקרטית יש חוקים ונורמות) צבוע כשהוא מלין על פעולותיו של מרדכי דוד.
העניין הוא שהפעולות של מרדכי דוד הן לא "מחאה". אלו התקפות אישיות והטרדות מכוונות של דמויות מרכזיות שהשלטון הסית ומסית נגדן. כך שהסימטריה שיצר סגל, כמובן, היא מזויפת. יש הבדל גדול בין מחאה המונית לבין ביריון או עבריין בתשלום שתוקף אנשי אופוזיציה או בכירים לשעבר במערכת המשפט. ברור שעמית סגל יודע את זה. ברור גם שערוץ 12 יודעים את זה. אבל משיקולי רייטינג ו/או שירות הממשל, הם הופכים את ההשוואה בין אזרחים מוחים לעבריין ביריון בשירות השלטון לגיטימיות.
כן, ממש כמו הפאשיסטיים. לא אהבתם את ההשוואה? לא נורא. בניגוד להשוואות שלכם היא לא מזויפת.