צחוק בצד, "ארץ נהדרת" מנרמלת את התופעה הכי מסוכנת בישראל

בנובמבר 2024 הפתיעה ארץ נהדרת עם חיקוי חדש של דונלד טראמפ. מחלקת האיפור של התכנית נתנה עבודה מטורפת (כרגיל), ואף אחד לא הצליח לזהות מי האיש מאחורי העור הכתום. גם בקבוצת הוואטסאפ של וואלה תרבות הרוחות סערו, כשאף אחד ממומחי התרבות הגדולים ביותר של ישראל (בלי ציניות) לא זיהו את השחקן מאחורי החיקוי הנהדר. לבסוף, כשהתגלה כי מדובר בעומר עציון, התגובה האוטומטית של לא מעט אנשים הייתה "מי?".

שנה וחצי אחרי, ואף אחד לא יעז לשאול מי זה עומר עציון. החיקוי של טראמפ, כולל הקאץ' פרייז "איייילון!", אמנם נשאר מזוהה איתו - אבל עציון הפך לכוכב בזכות עצמו. במהלך השנה האחרונה הוא כיכב בארץ גם בתפקידים של יואב קיש, קייטלין ג'נר ואפילו יצחק רבין המנוח ומיצב את עצמו כאחד הג'וקרים של העונה. השיא עד כה היה בחיקוי שלו של יאיר גולן, תזכורת לכך ש"ארץ" יודעת לנשוך, ובצדק, גם את הבכירים באופוזיציה כשצריך.

יכולת החיקוי הטכנית של עציון מבריקה (שני בקאסט רק לאוראל צברי), ולצד זה הוא מביא איזה זיק של טירוף סטייל טל פרידמן. אמש הוא הביא את שתי היכולות האלה לשיא בחיקוי של אלי אוחנה, אולי הדמות הכי טובה של העונה. חיקוי כל כך מבריק שכמעט לא מתחשק לי לציין שזו עוד הזדמנות של קשת לקדם דרך ארץ נהדרת תוכניות של קשת. כאילו, מתחשק, אבל החיקויים של אופירה (עלמה זק האגדית), ברק סרי (יניב ביטון הגאון) ואוחנה פשוט שווים את זה.

והאמת היא, שלמרות מלאכת החיקוי והאיפור, עציון בולט בעיניי בעיקר בסדרת המערכונים החדשה על פרדס חנה, כישראלי הכי סחי שיש שמנסה להשתלב בתוך ההרמון המיני-רוחני של תמיר בר. באופן כללי, אחרי שנתיים של התעסקות נטו באקטואליה, המעבר של ארץ נהדרת לחדר המיטות הפוליאמורי שמפגיש בין השמרנות הישראלית (קרדיט ענק גם לגיתית פישר בתפקיד האישה העצורה) לבין ביקורת על הפסאודו-רוחניות המזרחית הוא אחד הדברים הכי מצחיקים שהיו בטלוויזיה שלנו מזה שנים. זה כבר לא "אסקפיזם", אלא פשוט כתיבה טובה וביצוע משובח. כמו מים במדבר.

החיקוי של שני כהן לקטי שטרית מצחיק מאוד. בעיקר כי שני כהן היא אחת הנשים המצחיקות בישראל (שימו לב כמה רועי בר נתן צריך להתאפק לא להיקרע מצחוק כשהוא יושב לידה) אבל גם בגלל שקטי שטרית עצמה מצחיקה מאוד. בדרכה. בלי להתאמץ ובלי להתכוון. מי שלא יודע, קטי שטרית היא חברת כנסת. בחיי שלא משנה מאיזו מפלגה. בשנתיים האחרונות היא התפרסמה בעיקר בזכות שטויות שהיא פלטה מהפה שלה - אתם יודעים, כמו כל חברי הכנסת. בתחילת המלחמה אמרה שצריך לשטח את עזה ולא לעשות הפרדה בין הרוצחים של חמאס לבין אזרחי עזה - לרבות נשים וילדים. פרקליט המדינה אפילו המליץ לפתוח נגדה בחקירה.

אלא שבעוד קריאה להשטחת עזה הייתה ועודנה די פופולרית בישראל, האמירות האחרות שלה הן אלה שמשכו אליה כותרות. השיא הגיע כנראה כשבפגישה עם משפחות חטופים היא סיפרה שעברה ניתוח בעין, שאחריו היא "הבינה איך הם מרגישים". השיא הגיע ביום ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס בו השוותה (תוך כדי חיוך מצמרר) בין הצער על מות הילדים הג'ינג'ים לבין הצבע הכתום שהיה מזוהה עם ההתנתקות. באותו יום כתבתי שיש חברי כנסת חסרי מודעות, יש טיפשים ויש רשעים - וקטי שטרית היא שילוב נדיר של הכל.

אלא שהחיקוי של קטי שטרית בארץ נהדרת מתרכז בעיקר בחוסר המודעות והטיפשות, פחות ברשעות - וזה בסדר. זה גם מצחיק. ברוך השם, על הטיפשות של קטי שטרית יש הרבה מה לצחוק. בשבוע שעבר בריאיון אצל מורן אזולאי בערוץ הכנסת היא נשאלה מה ההישג הגדול ביותר שלה בכנסת, לקח לה בערך חצי דקה וכמה תחינות של המראיינת כדי למצוא "הישג" אחד, והוא לסגור עמוד טיקטוק של סוטה מין.

הקטע המקורי הפך לויראלי, ומשפיען הרשת דני בולר עשה את החשבון לפיו בשש שנים וחצי בכנסת, הרוויחה שטרית משכורת מהציבור בגובה 3.6 מיליון שקל, לא כולל תוספות נלוות - ובסוף ההישג הגדול ביותר שלה הוא פעולה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בשלושה קליקים. מצחיק. מאוד. לכן לא ברור למה שישה ימים אחרי אייל קיציס חוזר על אותה בדיחה מילה במילה בפאנל של ארץ נהדרת.

אין לי כח להיות הנודניק שצועק שוב על נרמול של עבריינות, אבל זה בדיוק מה ש"ארץ" עושים עם מרדכי דוד. החיקוי של ליאור אשכנזי לאהרון ברק היה גאוני, וגם דניאל חן הולך ומשכלל את החיקוי של דוד - אבל השאלה האמיתית היא למה. למה להפוך אותו לכוכב? למה להפוך את השם שלו למוכר לכל בית ישראל?

אנשי "ארץ נהדרת" כמובן לא אשמים בזה. כל כלי התקשורת, לרבות האתר שאתם גולשים בו כרגע, דואגים שלא יהיה ישראלי אחד שלא יכיר את האיש הזה. משום מה במקום להזכיר כל פעם שמדובר בעבריין מורשע שניסה להצית אוטובוס, מנסים פשוט להתמודד עם הטיעון לפיו הוא מציב מראה למפגינים נגד השלטון. במקרה הטוב יזכירו שהוא איש מוזר שנכנס לכלוב של התנינים בספארי.

"ארץ" לוקחים את הנרמול הזה צעד אחד קדימה. כן, הפעם לפחות הייתה קצת סאטירה שהראתה שהוא מקבל את ההנחיות שלו באוזניה מנתניהו ובן גביר, אלא שניסיון ההגחכה הזה - שמציג אותו כמי שלא יודע מה זה דיפ סטייט אלא נלחם ב"עדיף סטייק" - לא רק שאינו מצחיק, הוא מזלזל בתופעה אלימה שרק הולכת ומתרחבת. היום זה ניצול שואה בן 89, מחר זה כל אחד מאיתנו.