"אתה יכול להיות האמן הכי מגניב בעולם, אבל אין לך קיום אם אין לך קהל"

LOVE FESTIVAL של זאפה נחתם אחרי חודש של הופעות ולנטיין אינטימיות. הפסטיבל, שנערך בחסות ראשית של שוופס מבית יפאורה-תבורי, חיבר בין שירי אהבה, קהל נאמן ורגעים אישיים על הבמה. דווקא כשהאורות מתחילים לרדת והבמה חוזרת לשקט, בר צברי נשמע פתוח במיוחד.

מאחורי הקלעים, רגע לפני שממשיכים הלאה, הוא מדבר על אהבה לא כקלישאה אלא כמעשה אישי ופשוט, כזה שנולד מהרגעים הכי קטנים. "משהו אינטימי כזה, נגיד לכתוב מכתב לאישה, להקריא לה פתאום, נראה לי שזה הכי מגניב. הרגעים שאני זוכר שיש בהם התרגשות זה כשאני מקריא משהו שכתבתי, ובטח שיר בכלל".

עבור בר הרגש לא נגמר ברומנטיקה. הוא קשור גם לאיזון ולשפיות בתוך מציאות מורכבת. "אני חושב ששפיות זה הדבר הכי חשוב לעשות בתוך המדינה הנפלאה והמיוחדת שלנו. זה לבנות לעצמך שגרה ששומרת עליך, שגם משאירה אותך ער למה שקורה, אבל גם שומרת אותך בתוך המסלול שלך, בתוך האתגר הזה שנקרא חיינו פה".

בסיום סיבוב החורף הוא בחר להחזיר לבמה שיר שלא ביצע זמן רב. "בהופעה האחרונה שרתי שיר שלא שרתי הרבה זמן, והוא נקרא 'כל יום שעובר'. בדרך כלל כשאני שר שירים לראשונה ופתאום אני מקבל את השאגה של הקהל, זה מאוד מרגש אותי, בעיקר כשאלה שירים אישיים".

הקהל, מבחינתו, הוא לא רק חלק מהחוויה אלא הליבה שלה. "כשהתחלתי לעשות מוזיקה, זה היה החלום שלי. שהקהל יהיה מגוון וישיר כל שיר שאני שר, בין אם הוא להיט ובין אם פחות, וזה משהו שקורה".

צברי מוסיף מחדד: "עם כל הכבוד, אתה יכול להיות האמן הכי מגניב בעולם, אבל כל עוד אין לך קהל שבא לראות אותך, אין לך קיום. לכן אני אומר שהקהל הם הבוס".

גם באלבום האחרון שלו, האהבה חזרה למרכז. "אמרו לי שהרבה זמן לא כתבתי על אהבה, ועשיתי את זה בדרך שונה ואני מאוד גאה בזה. אפרופו יום האהבה, כל האלבום הזה מדבר על אהבה. אני חושב שהוא עשה ממש פתחון לב ופתח דרך לדברים מאוד גדולים שקורים".

עם סיום סיבוב החורף, המבט של בר כבר קדימה. "זה מרגש, כי אנחנו מסיימים את סיבוב החורף הזה שבו פגשנו כמעט 4,000 איש, והולכים לעשות הופעה גדולה באמפי תל אביב ב-20.5 השנה. זה מרגש מאוד".

ולמרות ההתרגשות, הקרקע נשארת יציבה. "אין לי בזה קושי. גם הבמה וגם הבית. יש לי אישה ושלושה ילדים שיהיו בריאים וזה משהו שמאוד מקרקע. אני לא מהאמנים שאומרים, וואי הגעתי הביתה והבית שקט אחרי הופעה, אין לי את זה. הכל מרגיש לי מקשה אחת טבעית וכיפית להיות בה".

ואם יש עיקרון שמוביל אותו ביצירה, הוא פשוט וישיר. "אני מאוד אוהב לעבוד עם אנשים, כי כל אדם הוא עולם ומלואו ומביא איתו מטען רגשי, וכשמטענים רגשיים נפגשים ויוצרים משהו יחד יש לזה יותר כוח. וזה נטו עם הבטן, עם האינטואיציה שמגיעה. דרך זה אני מחליט על השירים".