הרקדנית והכוריאוגרפית תמר בן עמי, "חברתו של המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש", הלכה לעולמה בגיל 79 לערך.
בשנים האחרונות סבלה בן עמי ממחלת הסרטן. במשך שנים ארוכות חיה בגרמניה ובשנת 2014 נחשפה בסרטה של איבתיסאם מראענה-מנוחין, "תרשום, אני ערבי", על אודות חייו של דרוויש.
"רק לפני שבועיים-שלושה איחלנו זה לזו ימים טובים יותר בקבוצת הוואטסאפ 'ג'מילה', על שם המהפכנית האלג'יראית שלחמה נגד הצרפתים", סיפר לוואלה האמן הפלסטיני החיפאי עבד עאבדי, שהכיר את תמר בן עמי עוד לפני 65 שנה, כשהייתה כבת 14, חניכה בתנועת הנוער הקומוניסטי (בנק"י) והמשיך לשמור איתה על קשר.
"מפעם לפעם היינו מתקשרים ומתכתבים. בסביבות 1998 היא פנתה אלי כדי שאנחה אותה איך היא תוכל לפגוש את אהובה לשעבר מחמוד דרוויש בצרפת, ובסופו של דבר היא גם מצאה איזו דרך ונפגשה עמו", מגלה עאבדי.
תמר בן עמי נולדה ב-1947 בשכונת נווה שאנן בחיפה. על פי הביוגרפיה שלה בארכיון בת שבע, בן עמי למדה מחול אצל ירדנה כהן וגרטרוד קראוס, וב-1962 הצטרפה ללהקת מחול חיפאית ששילב רקדנים יהודים וערבים.
"בגיל 16 הייתה זוגתו של המשורר מחמוד דרוויש. כתגובה ליחסיה עם דרוויש שלחו אותה הוריה לירושלים ללמוד מחול בבית הספר שליד האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים", נכתב שם. הרומן נמשך כשלוש שנים, עד שהתגייסה לצבא. בכתביו הוא כינה אותה "ריטה".
"הוא תמיד איתי", אמר ליפה אוריאן בלאלוב, בריאיון שהתפרסם לפני ארבעה חדשים, "אני נושאת אותו בדי אן איי שלי, כותבת עליו כל הזמן, פוגשת אותו במילים. זה חורש אותי כמעט כל רגע בחיי, ויש כתבים עליו מגיל 17 שרק היום אני מפענחת. כשמשהו חשוב לך, כשמשהו באמת לך, זה שם - גם אם תנסי לעקוף את זה".
בשירותה הצבאי שירתה בן עמי בלהקת חיל הים, והיא זכורה בין היתר מהשיר "המלח שלי הוא המלאך שלי". עם שחרורה מהצבא למדה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שם סיימה את לימודיה בשנת 1967. היא נסעה לניו יורק ולמדה בבית הספר של להקת אלווין איילי, וכן השתלמה בטאי-צ'י וביוגה. בשנים 1978-1976 למדה במסלול להכשרת מורים למחול בסמינר הקיבוצים.
בשנת 1990 יצאה בן עמי לשנת שבתון מסמינר הקיבוצים, ונענתה להזמנת הבמאי דוד לוין ליצור כוריאוגרפיה להצגה גטו בעיר מגדבורג שבגרמניה. בעקבות היצירה הזו הוזמנה ליצור בתיאטרון מגדבורג והשתלמה אצל גרֶט פּאלוּקה. מאז ועד 2011 לימדה בבית הספר הגבוה לבלט של האופרה העירונית בברלין, וחילקה את זמנה בין תל-אביב לברלין. יצרה יצירות עצמאיות בגרמניה וישראל וכן יצרה תנועה להצגות תיאטרון, לרבות תיאטרון הבימה, פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, התיאטרון העירוני באר שבע, הקאמרי וצוותא.
יצירותיה של בן עמי זיכו אותה בפרס הראשון בתחרות גוונים במחול (1987), בפרס ראשון בתחרות גרטרוד קראוס (1987) ובפרס הכוריאוגרפיה בתחרות וידאו-דאנס בטולוז, צרפת (1990).