אנחנו כל הזמן מוקפים ברגעים ממש מטומטמים. כלומר בין סרטון אכזרי של ילדות מכות ילדות אחרות, שמגיע למהדורה המרכזית לסרטון של נערים המתעללים בכלבים שמגיע לטלגרם, לעיתים מגיעים אלינו למסכים שלנו רגעים של טמטום טהור. 100% אידיוטיזם. ואולם, דווקא הרגעים הכי מטומטמים לעיתים מסמנים את הסכנה הכי גדולה.
בקטע ששודר בערוץ הכנסת והפך לוויראלי מספיק כדי להיראות על ידי המונים ברשתות החברתיות, חברת הכנסת מהליכוד גלית דיסטל-אטבריאן תוקפת בשצף קצף את חברת הכנסת קארין אלהרר ("יש עתיד") בהקשר הנושא החם ביותר ביקום הביביסטי - הגזענות של אהוד ברק.
בסרטון דיסטל-אטבריאן צועקת וצועקת ומסכמת את צעקותיה עם "כן, ישראל מדינה גזענית מאוד!". ואז קארין אלהרר מגיבה בתהייה לגיטימית: "לא הבנתי על מי את באה, שני ההורים שלי עלו ממרוקו". דיסטל המופתעת שאלה: ההורים שלך עלו ממרוקו?!". ואז צעקה: "תעזרי למרוקאים!".
אלהרר פשוט לא הבינה. "איך הגעת ממקום שבו אני אומרת לך 'תגני אלימות כנגד עיתונאים לעלייה ממרוקו?".
באמת שבארץ נהדרת לא היו יכולים לכתוב את זה יותר מופרך והזוי.
עכשיו, זה ברור שזה בדיוק מה שבליכוד יפמפמו לקראת הבחירות. "השמאל גזעני!", "הם שונאים מרוקאים", "הם כולם אהוד ברק!" וכו' וכו'. זה כל כך ברור שזה יקרה, שזה כבר עכשיו מחליא. אבל מה לעשות, זה לא שהם יכולים בליכוד לעשות קמפיין חיובי על כל ההישגים שלהם בארבע השנים האחרונות.
ואולם, יש בטענות לגזענות משהו מאוד מסוכן כשהן מגיעות מפוליטיקאים בעלי כוח לא פרופורציונלי ליכולות השכליות שלהם.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Advances in Psychology שופך אור על הגורמים הפסיכולוגיים שהשפיעו על דפוסי ההצבעה בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2024. הממצאים מצביעים כי אמריקאים לבנים שראו את עצמם כ"ממוקמים בתחתית ההיררכיה הכלכלית-גזעית" היו בעלי נטייה גבוהה לתמוך בדונלד טראמפ. אנשים אלה גם הביעו את ההתנגדות החזקה ביותר ליוזמות של גיוון, שוויון והכללה (DEI) וגם הביעו את התמיכה הכי גדולה בניסיון ההפיכה ב-6 בינואר 2021.
בארצות הברית קיים כיום פער עושר נרחב בין הקהילות האתניות הרבות. הנתונים הכלכליים מצביעים בעקביות על כך שהמשפחה הלבנה הממוצעת מחזיקה בעושר רב בהרבה מאשר המשפחה השחורה או ההיספנית הממוצעת. על אף המציאות האובייקטיבית הזו, סקרים הראו כי אמריקאים לבנים רבים מרגישים שהם עצמם מאבדים ממעמדם היחסי.
מטרת החוקרים במחקר החדש הייתה להבין כיצד השוואות סובייקטיביות אלו משפיעות על עמדות פוליטיות. בפרט הם בחנו כיצד אמריקאים לבנים תופסים את מעמדם ביחס לקבוצתם שלהם ולקבוצות גזעיות אחרות. מחקרים קודמים הצביעו על תופעה המכונה "רתיעה מהמקום האחרון" (last place aversion), שבה אנשים חוששים להימצא בתחתית סולם החברתי.
"קו מחקר זה נבע ממגמות פוליטיות עדכניות בקרב חלק מהאמריקאים הלבנים, כולל תמיכה באיסור על יוזמות DEI, הזדהות עם אידאולוגיות של הימין הקיצוני, ותמיכה בשימוש באלימות לשם מטרות פוליטיות כמו ב-6 בינואר", הסבירו מחברי המחקר, ד"ר ארין קולי וד"ר ג'זמין בראון-יאנוצי, פרופסוריות לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולגייט (ניו יורק) ובאוניברסיטת וירג'יניה, בהתאמה. "רבות מהעמדות הללו קיצוניות ואף אנטי-דמוקרטיות, מה שמעורר שאלות כיצד הן משתלבות בזהות הרואה את עצמה כ'אמריקנית ביותר' (כגון אמונות של לאומיות לבנה)".
בקיצור טראמפ ואנשיו ניצלו את האמריקאים הלבנים שחשבו שהם בתחתית הסולם כדי להגיע חזרה לבית הלבן ולהחיל מדיניות גזענית בחלק ממוסדות המדינה.
וזה בדיוק מה שהפופוליסטים הימניים אצלנו רוצים לעשות.
בסופו של דבר כל הצרחות על גזענות נגד מזרחים מפי פוליטיקאים שיושבים בעמדות כוח כבירות לא נועדו לתקן גזענות מוסדית, שאכן היתה קיימת בישראל. הן באות לשלהב את הבוחרים שלהם ואף להכין אותם לשימוש באלימות לשם מטרות פוליטיות. כי, הרי, אם "האשכנזים" של השמאל וקפלן ניצחו בבחירות הם לא עשו את זה בגלל שהמדינה הולכת לעזאזל תחת שלטון מושחת של הליכוד, אלא בגלל גזענות כמובן, ולכן זה לגיטימי להתנגד לתוצאות הבחירות ואף לטעון, כמו דונלד טראמפ, שהן זויפו.
אז היו מוכנים. הביביסטים הולכים לקדוח על גזענות. הם יעשו את זה כדי לגרום למצביעים שלהם להרגיש בתחתית ההיררכיה החברתית ובעצם להכין אותם לפעול באלימות במקרה של הפסד בבחירות. וזה כבר ממש לא מצחיק.