בספטמבר האחרון ניצלתי נסיעה של חבר ללונדון ושלחתי אותו לחפש את האלבום של Maddslinky. כשחזר הסביר לי שאף אחד שם לא ידע על מה הוא מדבר. נאלצתי להסתפק באוקסייד וניוטרינו ולספוג הערות מזלזלות מצד חבריי. הביקור של זד ביאס בארץ בשישי הקרוב בדינמו דבש מחזיר לי את כבודי האבוד, כי זד ביאס הוא, בין השאר, גם מאדסלינקי.
זד ביאס הוא דייב ג'ונס, די.ג'יי ומפיק פעלתן שעובד תחת כמה שמות לבד ובהרכבים שונים (Maddslinky, Daluq ו-Phuturistix, למשל), וחתום על הרבה רימיקסים, מוויטני יוסטון ועד מיס דיינמייט. כמו רוב חברי הדור המייסד של הגאראז' הבריטי, הוא התחיל בדראם אנד בייס וברייקס לפני שפנה לתרום לייצור הסאונד החדש שזכה לימים לשם הכולל גאראז' בריטי. כמפיק, הוא ידוע בחיבתו לבסים אפלוליים לצד סול ואפילו לג'זיות (מה משסמביר את התפרשותו על הרבה הרכבים) ונחשב אחד הכוחות היצירתיים החשובים בצד הפחות מסחרי של הז'אנר הסקסי הזה. ב-2000 הוא הצליח לחדור לתודעת המיינסטרים עם Neighbourhood, שזכה להצלחה מסחרית והיה ללהיט (הקטע השמח פותח את Sound of the Pirates, אלבום מיקס של זד ביאס מאותה שנה שהוא אחד מהשניים וחצי דיסקים של גאראז' בריטי שהופצו בארץ).
מעבר לפוטנציאל המבטיח של המסיבה בראשותו, להגעתו של זד ביאס יש חשיבות גם בהיבט רחב יותר. מדובר בהשקעה בתרבות מוזיקלית על קרקע מאוד לא נוחה. הגאראז' הבריטי לגמרי לא הולך כאן ולא ממש הולך בשום מקום חוץ מהמקום שנוצר בו (לא כולל טו סטפיסטים שהלכו והתקרבו לאר אנד בי, עיין ערך קרייג דיוויד). הגאראז' הבריטי יוצג פה עד כה בשני ביקורים מוצלחים למדי של הבריטי קוד 9 במסגרת הליין ש.ל.ג בימיו בתמרז לאונג', באולי שני נסיונות לליינים שלא האריכו ימים ובקטעים ספורים בסטים של די.ג'ייז מקומיים.
היוזמה האמיצה של הדינמו גם מאפשרת לטעום ממוצר תרבותי שהנגישות אליו מהמקום שאנחנו נמצאים בו מצומצמת - יהיו שיקראו לזה הרחבת אופקים - וגם מסייעת למצב את החלופה המועדונית של הז'אנרים שבורי המקצבים. בחודשים ובעיקר בשבועות האחרונים קריאת התיגר על מוסכמות הארבע על ארבע זוכה לתנופה. לדראם אנד בייס יש עדנה: המסיבות של אינפיוז בדינמו מדי חודש מפוצצות, אותה חבורה אחראית גם לליין Funktion בסופהביט, שמציע דראם אנד בייס רך יותר, וחלק מחבריה מרימים מדי כמה זמן רייבים עם מוזיקה קשה יותר; והנו ברייקס סוף סוף מצליח להתרומם, עם נוכחות יפה בליין לגו באייס ועם בית קבוע בסופהביט, שלפני כחודש הושק בו בהצלחה הליין החודשי T-Break.
בזכות האורח המכובד מתאחדים הפלגים השבורים השונים. אלעד רון, מיסיונר ברייקס שמנהיג בימים אלה את הT-break, יפתח את המסיבה, והוא עשוי לגוון בברייק סטפ (עוד תת ז'אנר בריטי, שילוב בין טו סטפ לברייקס, נציגיו הבולטים הם הסטנטון ווריירז) כחיבור לאורח שיעלה אחריו. את המסיבה יסגור מיוט, הרזידנט הוותיק של אינפיוז (וכיום גם פאנקשן), ומעניין לראות לאן הוא יזרום בעקבות המוזיקה הלא פחות שבורה אך הפחות מהירה שצפוי שתנוגן לפניו.
הביקור של זד ביאס מפנה זרקור להתרחשות לא מיינסטרימית עקבית ואיכותית בשדה המקומי. למרות שהוא לא יביא מן הסתם לרכבת אווירית של טו סטפיסטים הוא מספק תקווה לעוד טפטופים מאתגרים. בשתי מילים: סטנטון ווריירז.
* לתשומת לבכם: עד שעה זו לא ברור מתי תסתיים השביתה בנתב"ג, כך שלא ניתן לדעת בוודאות אם תתאפשר נחיתתו של זד ביאס בארץ
צעדת פלורנטין
1.5.2003 / 13:08