110 מיליארד דולר על הכף: המחיר הכבד של ציר נתניהו-טראמפ

המערכה הצבאית של ארצות הברית וישראל מול איראן גובה מחיר כלכלי מפתיע במישור הגלובלי, וכעת היא מאיימת לטרפד את אחת מעסקאות המדיה הגדולות בהיסטוריה. רק בסוף פברואר האחרון נראה היה שהסאגה הגיעה לסיומה, כשהוכרז כי פראמאונט ניצחה את נטפליקס במאבק לרכישת וורנר ברדרס דיסקברי תמורת 110 מיליארד דולר. אולם כעת, מיזוג הענק הופך למשבר בינלאומי המשלב אינטרסים סיניים, כספי מפרץ מוקפאים, וניגוד עניינים נשיאותי חסר תקדים.

העסקה השאפתנית של דייוויד אליסון ופראמאונט, שנועדה לבלוע את וורנר (כולל HBO ו-CNN), נשענה מלכתחילה על "כסף שקט" מהמזרח התיכון. כפי שפורסם בעבר בוול סטריט ג'ורנל, לפחות 24 מיליארד דולר היו אמורים להיות מוזרמים מקרנות העושר הריבוניות של המפרץ - בהן קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה (PIF), וגופים מקטאר ואבו דאבי.

אלא שכעת, המלחמה באיראן טורפת את הקלפים. הפגיעות בבתי זיקוק ומפעלי גז טבעי, יחד עם סגירת מיצר הורמוז, מכניסים את מדינות המפרץ למצוקה. על פי ה"פייננשל טיימס", המדינות בוחנות מחדש את התחייבויותיהן להשקעות עתידיות במטרה להקל על העומס הכלכלי שניחת עליהן, מה שמעמיד את המימון של אליסון בסכנה מוחשית.

הוואקום שנוצר אילץ את פראמאונט לחפש חלופות. על פי דיווח בבלומברג, חברת הטכנולוגיה הסינית הענקית טנסנט חוזרת לתמונת המימון וצפויה להשקיע כמה מאות מיליוני דולרים כמשקיעה פיננסית פסיבית בעסקה. מדובר בטוויסט דרמטי: רק בדצמבר האחרון התחייבה טנסנט להשקיע מיליארד דולר במהלך, אך משכה את הצעתה בעקבות חששות של וורנר ברדרס מתגובת הרגולטורים האמריקאים לסוגיות של ביטחון לאומי. חזרתה של טנסנט בדלת האחורית ממחישה עד כמה מקורות המימון במפרץ הפכו לבלתי יציבים בעידן של מלחמה אזורית.

צל של מעורבות פוליטית ריחף מעל העסקה מהרגע הראשון. בדצמבר השתתפה במימון קרן ההשקעות של ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא דונלד טראמפ, אך נאלצה לפרוש במהרה כדי למנוע ביקורת ציבורית. למרות זאת, באקסיוס דווח כי סנאטורים דמוקרטים, בהם אליזבת וורן, המשיכו להתריע על כך שממשל טראמפ נמנע מבדיקה ביטחונית מחמירה של מקורות המימון הזרים.

אבל כעת, חשיפה חדשה של סוכנות הידיעות "רויטרס" שופכת אור בעייתי במיוחד על המעורבות הנשיאותית: מתברר כי הנשיא טראמפ בעצמו רכש איגרות חוב של נטפליקס ושל וורנר ברדרס דיסקברי, בדיוק בשיא מלחמת ההצעות ביניהן. העובדה שהנשיא החזיק באינטרס פיננסי ישיר בחברות המעורבות בקרב על עסקת הענק, בזמן שממשלו נמנע מלהפעיל את הוועדה להשקעות זרות (CFIUS) לבחינת הסיכונים הביטחוניים של הרוכשת פראמאונט (שנחשבה למועדפת עליו), מעלה שאלות קשות על ניגוד עניינים בצמרת הממשל האמריקאי.

אם הלחימה באיראן תימשך ותעמיק את המשבר הכלכלי במזרח התיכון, חברות אמריקאיות רבות ימצאו את עצמן מול שוקת שבורה. עליית מחירי הדלק ואובדן חיי אדם לא גרמו עד כה לטראמפ לשנות את מסלול ההתנגשות, אך ייתכן שהלחץ מצד ענקיות הטכנולוגיה והמדיה - בשילוב החשיפות על ניגודי העניינים הפיננסיים שלו עצמו - יהיו אלה שיכריעו את הכף.

בינתיים, תעשיית הבידור כולה עוצרת את נשימתה וממתינה לראות האם עסקת ה-110 מיליארד דולר, שתכננה לאחד תחת קורת גג אחת את CNN, HBO, "סאות' פארק", "משחקי הכס", "הארי פוטר" ועוד - אכן תצא לפועל או שתקרוס אל תוך סערת המלחמה.