וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נתניהו כנראה נבהל מהסקר בחדשות 12. אין הסבר אחר לפאניקה שלו

עודכן לאחרונה: 13.3.2026 / 9:43

מדבר עם הידיים: ההופעה הנדירה והגרועה של ראש הממשלה בטלוויזיה הייתה ראויה להתייחסות נמרצת בהרבה מזו שלה זכה. כרגיל, רק בכאן 11 עמדו במשימה

הצהרת רה"מ בנימין נתניהו, 12 במרץ 2026/לשכת העיתונות הממשלתית

כבר משעות אחר הצהרים החלו ההפניות למסיבת העיתונאים של נתניהו. משמע, היה די זמן להיערך אליה כראוי גם באולפני החדשות.

בכל מקום בעולם, כלומר - בכל משטר דמוקרטי, הופעה של ראש הממשלה מול נציגי התקשורת אינה אירוע יוצא דופן, אבל בישראל אפילו "דוגמית" של מסיבת עיתונאים בזום (למה בעצם? למדינת ישראל אין יכולת להגן על ראש ממשלה ועשרים עיתונאים שיתכנסו במרחב מוגן?) היא האירוע הטלוויזיוני הגדול של הערב, שלא לומר של השבוע.

נאום נתניהו. בחדשות 12 חתכו מיד לפרסומות ואז חזל"שו/צילום מסך, חדשות 12

נתניהו גרר רגליים, משך זמן (עד ל-21:15), תופעה קבועה אצלו לאחרונה. מניסיוני יש שני סוגים של מאחרים כרוניים: כאלה שיש להם בעיית אמת להכפיף את חייהם ללוח זמנים מסודר וקבוע מראש (ונתניהו אינו כזה) ונרקסיסטים מלאים בעצמם, שהאיחור עבורם הוא דרך לשדר עליונות על מי שנאלצים להמתין להם.

לו הייתי שופט בבית המשפט המחוזי, אולי הייתי זוכה להסבר מקושקש לפיו נתניהו איחר בגלל איזו התייעצות מדינית גורלית. מאחר שאני רק אזרח ספקן, אניח בזהירות שההמתנה, שהייתה הפעם ארוכה מאשר כרגיל, הושפעה מהרצון להגיב על סקרי המנדטים שפורסמו כמה דקות קודם לכן.

אם למישהו היה רושם שנתניהו ישאג כארי בסקרים, הרי שהמספרים מלמדים אחרת: לפי הסקר של חדשות 12, תמונת הגושים היא 59:51 נגד נתניהו, עם 10 מנדטים למפלגות הערביות. לא במקום הזה, בלשון המעטה, קיווה ראש הממשלה להיות אחרי שבועיים של מלחמה.

sheen-shitof

עוד בוואלה

הצטרפו לוואלה פייבר ותהנו מאינטרנט וטלוויזיה במחיר שלא הכרתם

בשיתוף וואלה פייבר

נאום נתניהו משודר בחדשות 13. מוריה אסרף ניסתה להגיד משהו, אבל אז הגיע שיגור שגרתי/צילום מסך, חדשות 13

זה היה אצלו בידיים

אולי זאת הסיבה לכך שזו הייתה אולי ההופעה הפומבית הרעה ביותר של נתניהו. האיש שתחת הערך "משחק מול מצלמה" במילון, יש תמונה שלו, נראה הפעם רע. הדיבור מהיר מדי, תנועות הידיים - שנתניהו כה מיטיב להשתמש בהן כדי להעניק משנה-תוקף למילים, הן כמעט תזזיתיות. צפיתי בו בפה פעור ובדאגה.

כן אוהב את האיש או לא אוהב, זה בכלל לא משנה: אחרי שהתנהגתי למופת ונכנסתי לממ"ד לפי ההנחיות באופן שאפילו נתניהו שיבח, היה מגיע לי להתרשם שגורלי נתון בידיים טובות יותר מהתבהלה ששידרה שפת הגוף של נתניהו.

למרבה הצער, גם הפעם הטלוויזיה החופשית בישראל מעלה באמון צופיה. אקדים ואומר שצריך לספור עד עשר לפני כל הטחת האשמה בקולגות. לא מפני שהם כאלה, אלא מפני שהם נדרשו לשעות שידור כה מרובות בשבועיים האחרונים עד שמגיעה להם הנחת-עייפות. ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר.

לכן מוזר שבערוצים 12 ו-13 (ששוב נדחקו מראש רשימת השואלים לטובת ערוצי-הבית, 14 ו-24) לא נערכו טוב יותר לשידור, כשרק ערוץ 11 מציל כמעט מקו השער את כבוד העיתונות החופשית. נכון שנתניהו הגיע רק לקראת סוף המהדורה ואתם כבר מחויבים ללוח השידורים (למה בעצם? מה היה קורה לו שני הפילרים - השעשועון הדבילי "כלוב הזהב" ברשת 13 ו"ריאיון מיוחד" - שתכף נאמר עליו כמה מילים - בקשת 12 היו מתאחרים קצת?), אבל הי - לא מגיעים לנו דברי פרשנות?

טלי מורנו מסכמת את נאום נתניהו בכאן 11. היחידים שלא עושים חשבון למפרסמת הגדולה, ממשלת ישראל/צילום מסך, כאן 11

הצלה מקו השער

ראש ממשלה בהופעה חיה לראשונה מאז פרוץ המלחמה (ההופעה הקודמת הייתה מוקלטת וערוכה) - ובערוצי הטלוויזיה שמרבים להרביץ בנו תורה עם שלל מומחים - מאלופים במיל' ועד יועצים לענייני שקר כלשהו, נרדמו על האף.

ב-12 עברו לפרסומות וב-13 היה נדמה שמוריה אסרף (שהיא דווקא נתפסת כמעריצה של נתניהו) מנסה להתחיל ולהגיד משהו לדוריה למפל, אבל אז קטעה אותה האזעקה.

רק בכאן 11 הבינו שאין זמן, קטעו את השידור אחרי השאלה של עצמם (מיכאל שמש) ועברו לאולפן שבו חתכו טלי מורנו (שוב היא!) והכתבת המדינית גילי כהן, את מה שלא היה אלא גיבוב של שקרים וקריאות להפסקת המשפט (שכידוע "קורס").

או אז הגיע טיל מאיראן שאיחד שוב את עם ישראל על שלל ערוצי הטלוויזיה שלו במקלטים ובממ"דים, תוך שהוא מעניק אולי את הפרשנות הטובה ביותר, כמעט היחידה, לדברי הרהב המנותקים של ראש הממשלה, ההוא שפעם ידע לפחות לתת לנו שואו טלוויזיוני.

ציפי שביט ב"ריאיון מיוחד", רק כי לא מגיע לנו לקבל את השבת עם הרושם שהותיר נתניהו/צילום מסך, קשת 12

כוכבת שביט

ומשהו קטן לסיום, רק כדי שלא נקבל את השבת בלי חיוך, או בשתי מילים: ציפי שביט. כבר לא הילדה שנשארה לבד בג'מבו, אבל מעוררת געגוע לימים שבהם הצופים היו ילדים בעצמם, כשעוד לא האמנו שאפשר לשקר לנו בלי הפסקה.

אני מודה שלא גיבשתי עדיין דעה על הפורמט הזה שנקרא "ריאיון מיוחד" שמפגיש, בהנחיית רותם סלע, צעירים על הספקטרום האוטיסטי עם דמויות מוכרות. מכל מקום, אתמול הייתה לו הצדקה מלאה - ולו בזכות האורחת.

אופטימית גם כשהיא דומעת, עם חיוך מדבק - נדמה שאי אפשר לצפות בציפי שביט בלי שהלב יתרחב. ואם המשפט הזה נכון גם בימים כתיקונם, הרי שהוא נכון שבעתיים אחרי שנתיים וחצי עם מעט מאוד, מעט מדי, ימים של שמחה.

ציפי שביט היא כמו עיסוי בשמן ללב - והמפגש שלה עם החבורה הלא שגרתית הזאת הועיל לצופים הרבה יותר מכל הברברת הבלתי פוסקת באולפנים, שבהם מתווכחים האם המשטר באיראן ייפול או שמא רק "ייווצרו התנאים" או האם צה"ל השמיד כבר 80% מהמשגרים או שמא רק 60%.

תודה למלכה-האם שהיא גם הילדה הנצחית של תעשיית הבידור, שלא מבינה איך כולם הלכו לג'מבו ורק אותה השאירו, ילדה קטנה לבד (בממ"ד).

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully