המוזיקאי האמריקאי הענק ברוס ספרינגסטין ספד הלילה (שבת) בחשבון הפייסבוק לפזמונאית צרויה להב, שהלכה לעולמה ביום רביעי בגיל 74, לאחר מאבק במחלת הסרטן. בתחילת שנות השבעים, להב שרה וניגנה בכינור באי סטריט בנד, להקת הליווי של ספרינגסטין, הן בהופעות והן באלבומים "The Wild, the Innocent and the E Street Shuffle" ו-"Born to Run".
ספרינגסטין כתב הלילה על להב, תוך שימוש בכינויה באנגלית, סוּקִי: "כאן ב'אי סטריט', אנחנו שבורי לב ממותה של סוקי להב. קולה המלאכי זרח ב'4th of July, Asbury Park (Sandy)' וכינורה היפהפה הביא דרמה נהדרת לפתיח של 'Jungleland'. היא גם הביאה ברכה לבמה שלנו ביופי ובחן שלה בימי סיבובי ההופעות הראשונים שלנו. היא הייתה חברה נפלאה. מי ייתן ותנוח עם המלאכים".
צרויה להב, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים, שיתפה פעולה עם מיטב אמני ישראל, ובראשם עם ריטה. היא חתומה על עשרות קלאסיקות, ביניהם "ימי התום", "שרה ברחובות" ו"לאלף נמר" שכתבה לריטה, "מותק" לקורין אלאל, "פרח" ליהודה פוליקר, "דרך המשי" ו"נעמיד פני יתומים" ליהודית רביץ, "רומיאו" ליהודית תמיר ו"על הגשר הישן" לרמי קלינשטיין.
להב שירתה בלהקה הצבאית צוות הווי חטיבת הצנחנים. כאמור בתחילת שנות השבעים שרה וניגנה בכינור בלהקת הליווי של ברוס ספרינגסטין. בשנת 1975 חזרה לישראל. בשנת 1976 ניגנה באלבום היחיד של להקת תמוז, "סוף עונת התפוזים". לאחר מכן למדה משחק במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע בלוס אנג'לס ועם שובה לישראל השתתפה בכמה הצגות תיאטרון. בתחילת שנות השמונים הייתה חברה בלהקת "הברירה הטבעית". לאחר פרישתה מן הלהקה לא הופיעה עוד, והקדישה את עיקר מרצה לכתיבת שירה ופרוזה.
עיקר פרסומה של להב הגיע כאמור בזכות כישרונה כפזמונאית, ששיריה הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית. היא שיתפה פעולה באופן הדוק עם רמי קלינשטיין וריטה, עבורם כאמור כתבה להיטים כמו "ימי התום" ו"שרה ברחובות", וכן עם אמנים מובילים נוספים כגון יהודית רביץ ("דרך המשי"), יהודה פוליקר ("רומיאו") וגידי גוב ("פרח"). יצירתה הטקסטואלית זיכתה אותה בהערכה רבה, כולל פרס אקו"ם למפעל חיים ופרס אריק איינשטיין.
לצד פועלה במוזיקה, להב היא סופרת ומשוררת מוערכת. ספר הביכורים שלה, "כפכפי העץ של אנדרה", העוסק בשואה, זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי ובפרסים נוספים. היא פרסמה ספרי פרוזה ושירה, כתבה תסריטים לקלטות ילדים ואף ליברית לאופרה. בשנים האחרונות הנחילה את ניסיונה לדור הבא כמורה בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים, העיר בה היא התגוררה עם בן זוגה ומשפחתה.
בעת שירותה הצבאי פגשה את לואי להב, לימים אחד המפיקים המוזיקליים הבולטים בישראל. לאחר השירות, בהיותה בת תשע עשרה וחצי, נישאה ללהב והשניים נסעו לארצות הברית, שם נולדה בתם היחידה טל, שנהרגה בתאונה בגיל שלוש וחצי. בשנת 1977 התגרשה. לאחר נישואים קצרים לשחקן שבתאי קונורטי, בשלהי שנות השבעים פגשה את התפאורן איציק אלבלק, ומאז ועד היום חיו יחד. יש להם שלושה בנים, אחד מהם הוא המוזיקאי יונתן אלבלק.
המוזיקאי יהודה פוליקר ספד השבוע ללהב: "אני כואב ועצוב על לכתה של חברתי הטובה, צרויה להב האהובה. צרויה היתה מהכותבות המוכשרות והמיוחדות שהיו לנו פה. היא היתה שותפה ככותבת ויועצת בפרויקטים ואלבומים שעשיתי. זכיתי לקבל ממנה טקסטים לשירים גדולים וחשובים שישארו איתנו לנצח. בנוסף היא היתה זמרת ומוזיקאית מוכשרת והיה לי הכבוד להפיק לה אלבום שלם. היא מאוד תחסר לי ולכולנו".