שבועיים נותרו עד שייפתחו החזרות לאירוויזיון 2026, שלושה שבועות עד לפתיחת שבוע האירוויזיון, וחודש אחד בלבד עד גמר האירוויזיון ה-70 שיתקיים בווינה. ארבעה חודשים חלפו מאז שישראל שרדה את הצבעת ההדחה מהתחרות, זמן דומה חלף מאז שחמש מדינות הודיעו "או ישראל - או אנחנו", וידה של ישראל יצאה על העליונה. אבל אחת מהן, גם עכשיו, כשנועם בתן מוודא שהדרכון שלו בתוקף ותוהה איך מכניסים את כל מה שהוא צריך לכבודה, לא מפסיקה להשמיע רעשים.
ספרד, אחת המדינות האהובות על התייר הישראלי, כזו שבעבר היינו שמחים שתזכה סוף סוף בתחרות ותשלח אותנו למדריד או ברצלונה, אחת מחמש המדינות המממנות הגדולות של ה-EBU, החליטה להתחרות על תואר "מי תהיה שונאת ישראל הגדולה ביותר". בניגוד להולנד ואיסלנד שהכריזו כי ישדרו את התחרות בשידור חי, נשיא תאגיד השידור הספרדי חוסה פבלו לופז הודיע: לא נשדר את התחרות "בגלל השתתפות ישראל".
אני מקפיד לכנות אותו בשיחות מקצועיות וחבריות "אנטישמי" או "שונא ישראל", יש המתווכחים שעונים לי "להתנגד לממשלה הישראלית זה לא אנטישמיות", אבל בואו נעשה מסע קצר בזמן לאירוויזיון 2024. העיתונאים הישראלים מוקצים, אף אחד לא מדבר איתנו. החזרות הראשונות עוברות בשלום, עד שמגיעה החזרה הגנרלית שמוקלטת כגיבוי יממה לפני חצי הגמר. את שאגות הבוז הרמות של הקהל שמענו היטב. ציפינו לזה, אבל נדהמנו מהעוצמה.
ישראל עולה לגמר בשבת. בשישי בצהריים, מתקיימת חזרה גנרלית ראשונה סגורה לקהל, פתוחה אך ורק לעיתונאים עם אקרדיטציה שמרשה להיכנס למרכז המדיה. כל מי שנכנס לחזרה חייב לענוד תג עם שמו ושם כלי התקשורת שבו הוא עובד. לא משנה עד כמה יש חפיפה בין תואר "חובב אירוויזיון" לבין התפקיד העיתונאי של כל אחד מאיתנו, כשאנחנו בחזרה הזו, אנחנו נציגי כלי התקשורת ששלח אותנו לסקר את התחרות.
כעיתונאי, אני מרשה לעצמי לחשוב מה שאני רוצה, לכתוב מה שאני רוצה, להחמיא, לעקוץ, להרים, לעלוב, אבל כשאני בחזרת העיתונאים מצופה ממני ומאחרים להתנהג בהתאם. ואז עדן גולן עולה לבמה. לצידי נשמעות קריאות "תשוחרר פלסטין" ומיד לאחר מכן בוז, מעיתונאי ספרדי. כשניגשנו להתלונן על ההתנהגות הזאת, מצאנו את עצמנו בליבה של סערה שלא אלאה אתכם בפרטיה, אך רק אגיד שעיתונאים ממדינה מסוימת במזרח התיכון הוזהרו שהם אלה שעלולים להיות מגורשים ממרכז המדיה. לא אותו אחד שבחזרת העיתונאים ניסה להפריע לחזרה הישראלית.
והנה אנחנו חוזרים לנשיא התאגיד הספרדי. התקרית הזו הובאה לידיעתו והוא מיד הגיב ב"פניתי ל-EBU בדרישה לשמור על חופש הביטוי של עיתונאים ספרדים". אתם מבינים? הפרעה לחזרה שפתוחה רק לעיתונאים בקריאות פוליטיות ובוז על ידי עיתונאים, זה חופש הביטוי של התקשורת החופשית.
גם עכשיו, שנתיים אחר כך, ספרד עדיין לא רגועה, והיא מבקשת לאחר האירוויזיון הקרוב לנהל דיון מחודש בנושא שימוש באירוויזיון כבמה פוליטית בזמן מלחמה. הוא לא נקב בשמה של אף מדינה, אבל ברור למי הוא מתכוון. נשאלת השאלה מדוע הוא מעלה זאת עכשיו, אבל כשאוקראינה ניצחה באירוויזיון 2022 וקיבלה ניקוד חסר תקדים בהצבעת הקהל, זה פחות הפריע לתאגיד הספרדי.
בזמן שתאגיד השידור הספרדי וגורמים נוספים מנסים לייצר רעשי רקע, נועם בתן מקבל רוח גבית בפלטפורמות הרשמית של האירוויזיון. לאחרונה העלה עמוד האינסטגרם הרשמי של התחרות סרטון היכרות אישי וקליל של בתן, שבו בחר לשתף שלושה פרטים, אחד מהם מפתיע במיוחד: הוא מנגן בפסנתר ובגיטרה מגיל 17 ואף מלחין את רוב שיריו על הפסנתר, משפחתו מגיעה מצרפת - מה שמסביר מדוע השיר "Michelle" רווי בטקסט בצרפתית, והפרט הכי ביזארי: מתברר שיש לו עצם נוספת בכל אחת מכפות הרגליים, נתון של "אחד למיליון" כהגדרתו.
גם אתם יכולים להרים לו כאן, לעשות לייקים לאירופאים שבעדנו, וללעוג לאנטישמים שאפילו לא יודעים איך נראה דגל פלסטין והעלו את דגל מרטיניק במקום.
ומה קורה בגזרת ההימורים? אין הרבה חידושים, לא מהשבוע שעבר ולא בהשוואה לשנתיים האחרונות, בוודאי לא תיפול לכם הלסת כשתראו את הפער שבין הקהל בבית לבין השופטים. נכון לעכשיו, ישראל ממוקמת במקום השישי בסיכויי הזכייה הכלליים עם 5%, כשלפניה ניצבות פינלנד, צרפת, דנמרק, אוסטרליה ויוון. גם בחצי הגמר הראשון מצבו של בתן נראה יציב, כשהוא מדורג במקום הרביעי והבטוח בדרך לגמר, אחרי פינלנד, יוון ושוודיה.
אבל הנתון המעניין ביותר מסתתר בפילוח ההצבעות: בעוד שבקרב השופטים ישראל מסתפקת במקום ה-14 בלבד בסיכויי הזכייה, כשזה מגיע להצבעת הקהל בבית - אנחנו ניצבים במקום הראשון המוחלט ובפער גדול. סביר להניח שהסטגנציה הזו בטבלאות תישמר עד שייפתחו החזרות הגנרליות, משום שהחזרות האישיות סגורות לחלוטין לסיקור עיתונאי.
אז שחוסה פבלו לופז ימשיך להחרים, ושעיתונאים במרכז המדיה ימשיכו לעשות פרצופים, זה באמת כבר לא משנה. כשנועם בתן יעלה על הבמה בווינה, נוכל לראות סוף סוף איך "Michelle" עובד בלייב, ולקוות שהקהל, כמו בשנתיים האחרונות, שוב יהיה איתנו.