עולם התרבות נפרד מהאמן והסאטיריקן יאיר גרבוז שהלך היום לעולמו בגיל 80 לאחר מאבק במחלה קשה.
האמן ואיש התקשורת אלדד זיו, שהשתתף עם גרבוז בתכנית הסאטירה "אין עם מי לדבר" בערוץ 2 בשנות התשעים, ספד לו בשיחה עם וואלה תרבות: "אני מתקשה לעכל. מדובר באחד האנשים שהשפיעו לא רק בעניין האמנותי. הוא היה אחד האנשים הכי מבריקים שהיו לנו בתרבות הישראלית, אם זה בכתיבה שלו, אם זה באמנות שלו ואם זה בחברות שלו. מעבר לזה שהוא היה איש חכם ונבון מאוד עם תגובות מאוד אינטליגנטיות, הוא היה סמל לישראליות יפה, אמיתית, חכמה ועם המון רגש למקום הזה, המון אהבה למקום הזה והמון אמת למקום הזה. כל מה שהוא אמר התברר כנכון למרות שיש דברים שהוצאו מהקשרם. איפה יש אדם שמייצג את התרבות הישראלית כמוהו? אי אפשר להשוות אותו לאף אחד אחר.
"עבדנו יחד במדור הסאטירה 'דבר אחר', אחר כך ב'אין עם מי לדבר' ואחר כך באמנות הפלסטית שאני מחובר אליה. הוא בא מההתיישבות העובדת לעיר. אין איש שאהב את הארץ, המדינה והתרבות שלה כמוהו. והמשפחה הנפלאה שהייתה לו. יש כל כך הרבה דברים שאפשר להגיד עליו. האהבה שלי אליו גדולה. אין אנשים שאני מצטט יותר מיאיר גרבוז ויהונתן גפן שגם הלך. כואב ועצוב".
הצייר והפסל ציבי גבע ספד לגרבוז בשיחה עם וואלה תרבות: "אני המום והלום. אני ממש מרגיש מוצף מכאב וזיכרונות. הכל מרגיש לי קצת כמו שנראו הציורים של יאיר, הצפה של דימויים של גם וגם וגם, בולמוס אובססיבי, לכאורה ללא קומפוזיציה אבל בעצם עם הרבה ארגון, כמו לוח מודעות של הנפש. ככה נראו הציורים שלו. הוא היה המורה הראשון שלי במדרשה לציור. שנים אחר כך קולגה וחבר, שעבדתי אתו שנים. איש חכם, שנון, חד כתער. בעל חוש ההומור הכי טוב שפגשתי בימיי. היה לו אופן הסתכלות ויכולת להגיב גם על סוגיות בחיים וגם על אמנות שלא דומה לאיש. הייתה לו את הדרך שלו, שתמיד הייתה מפתיעה, נוקבת ומדויקת, באופן שלא ניתן לחיזוי. זאת הייתה הדרך שלו להגיד משהו על כל דבר. הוא לא היה רק אמן יחיד ומיוחד, היה לו גם תפקיד חינוכי, ערכי ופוליטי עצום בעולם האמנות. הוא ליווה את התלמידים שלו שנים אחרי סיום הלימודים. מבחינתו זאת הייתה שליחות. הגיע לכל תערוכה והיה דואג תמיד להתקשר ולהגיד את האמת שלו ללא כחל וסרק. בשבילי הוא היה ממש חבר. ההליכה שלו כואבת לי כאב עצום. כל מה שאומר עכשיו שווה כלום. אהבתי אותו כל כך. זה שוק שלא יתואר".
בלו סימיון פיינרו, חתן פרס ישראל לעיצוב ואמנות, ספד לגרבוז בשיחה עם וואלה תרבות: "יאיר היה אמן פעיל וחשוב בישראל וחלק מתולדות האמנות והתרבות הישראלית יותר מחצי מאה. הוא היה גם דמות חשובה ומשפיעה כאמן וגם כאיש סיפור, איש תקשורת ואיש חינוך. הוא לימד המון שנים במדרשה והרבה מהתלמידים שלו הפכו לאמנים צעירים בישראל. גם אני כסטודנט פגשתי אותו באוניברסיטת חיפה. הוא היה פעיל מאוד עד הרגעים האחרונים. הוא אמן מאוד ישראלי. הוא גם הביע דעות פוליטיות שלא תמיד היו מקובלות, אדם רב פעילות, כמו שאמן צריך להיות. אמן לא צריך רק לשבת בסטודיו ולהיות מנותק. זה מצער מאוד. הדור הזה של האמנים המשפיעים, שהם חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, הולך מאיתנו".
האמנית סיגלית לנדאו ספדה לגרבוז בשיחה עם וואלה תרבות: "לא היינו קרובים מאוד אבל יאיר גרבוז ז"ל עבורי היה ותמיד ישאר צ'קלקה של שנינות. אדם מבריק שתקשר בגובה העיניים. התגרה ביומרה של האומנות, העשיר אותי בידע והיה סקרן להבין את מה ששונה בין הדורות שלנו כיוצרים. הוא גם עבד ללא לאות וגם שיחק כילד נצחי. נשמה ענקית ותזזיתית שמחוברת למקום ולתרבות הישראלית בעבותות. מקווה שאפגש איתו שם למטה".
הילה פלג, דיקנית המדרשה לאמנויות, בה שימש גרבוז כמורה וכמנהל, מסרה: "משפחת המדרשה לדורותיה אבלה על מותו של יאיר גרבוז - מורה, מחנך, אמן, אוצר, סופר, חוקר ואוהב התרבות העברית. יאיר לימד במדרשה קרוב לארבעה עשורים, היה אחראי למעבר שלה למכללת בית ברל, ולהפיכתה למוסד אקדמי מוביל בשדה האמנות בישראל. יאיר תמיד היה מצחיק, שנון, ויחד עם זאת מאד רציני וסקרן בקשר לחשיבות המכריעה של אמנות ותרבות לחברה וקהילה. לאורך השנים הוא המשיך ללוות ולקדם את הקריירה של מאות אמניות ואמנים צעירים. כצייר חשוב ומקורי, יאיר היה שייך לקבוצת אמנים-מורים שביססו את הרוח היחודית ותפיסת העולם המזוהה עם המדרשה. בתקופה בה ניהל את 'המדרשה' (2008-1997) הוא יזם את ההוצאה לאור של כתב העת שלה, את הקמת הגלריה בתל אביב, פסטיבלי סרטי סטודנטים ופרוייקטים בקהילה. חוש ההומור היחודי שלו, היחס האישי, החברות והראייה המקפת שלו את שדה האמנות המקומי, יחסרו לנו יומיום. תנחומינו למשפחה וליקיריו".
חברת הכנסת לשעבר אמילי מואטי ספדה אף היא לגרבוז ברשת X: "עצובה, גם בלי שהכרתי אישית, על מותו של גרבוז. עצובה מכל הסיבות האנושיות ומעוד סיבה: זה מזכיר לי כמה סמרטוטים היו ראשי המחנה שלנו, שמיהרו להשתתף בטקס הצליבה המתוזמן, הרעיל והמרושע שעשתה לו הנהגת הימין ב-2015. יש לא לצאת להגנתו ויש להשתלח, לגנות ולבעוט בו בהנאה. יהי זכרו ברוך".