במרחק קצר מכפר האירוויזיון בווינה, המקום שבו חובבי התחרות אמורים להתאחד סביב מוזיקה ומפגש בין תרבויות, עומדים לאורך כל השבוע פעילי ארגון "עם ישראל חי" עם דגלי ישראל. את הארגון ייסד סיימון סבסטיאן פריצנוולנר, חבר הנהלת המחוז ואחראי התקשורת הפנימית בתא הצעירים של מפלגת העם מהמרכז-ימין האוסטרי. מבחינתו, הנוכחות הזו היא הצהרה פוליטית ומוסרית ברורה: ישראל, לדבריו, היא חלק בלתי נפרד מהאירוויזיון, ואין לקבל מצב שבו דווקא המדינה היהודית מודרת ממרחב בין-לאומי שאמור לדבר בשם גיוון, הכלה וסובלנות.
"אני לא חושב שיש אירוויזיון אמיתי בלי ישראל", אומר פריצנוולנר בשיחה עם וואלה. "אני לא אומר את זה רק כאדם שעומד כאן עם דגל ישראל, אלא מפני שהאירוויזיון אמור להיות מקום שמחבר בין אנשים דרך מוזיקה, תרבות ואנושיות. ישראל היא חלק מהאירוויזיון כבר עשרות שנים. אמנים ישראלים, שירים ישראליים, תרבות ישראלית - זה חלק מההיסטוריה של האירוויזיון". בעיניו, ההחלטה לסמן את ישראל כמדינה שאותה אפשר להוציא מהמשחק מעבירה מסר מסוכן: "אי אפשר להחליט פתאום שהיחידה שצריך להדיר היא המדינה היהודית".
פריצנוולנר קושר את עמדתו גם לאחריות ההיסטורית של אירופה. "זו האחריות המשותפת שלנו כאוסטרים, גרמנים ואירופאים לתמוך בישראל ובזכותה של ישראל להתקיים, כי אנחנו הסיבה לכך שצריך את ישראל", הוא אומר. "זו האחריות המשותפת שלנו להגן על ישראל ולהפסיק לקבל אנטישמיות". כאשר הוא נשאל מדוע בחר לעמוד דווקא מול היורו-וילג' עם דגלי ישראל, הוא מסביר שזהו לב האירוע, ולכן גם המקום שבו המסר צריך להישמע: ישראל חברה ב-EBU (איגוד השידור האירופי - י"ד), יש לה אותן זכויות כמו לכל מדינה אחרת, והיא מדינה ריבונית שמגנה על זכותה להתקיים. לדבריו, ההשוואה לרוסיה אינה רלוונטית, מפני ש"ישראל לא התחילה מלחמה, אלא מגינה על זכותה להתקיים".
הוא לא מסתפק בכעס רק על הקריאות להחרים את ישראל, אלא גם על היחס לאמנים הישראלים עצמם. "אחרי 7 באוקטובר", הוא אומר, "ישראלים רבים עדיין מתאבלים. משפחות איבדו ילדים, הורים וחברים. אנשים נחטפו, אזרחים נרצחו בידי טרוריסטים. ולמרות כל זה, ישראלים עדיין הגיעו לאירוויזיון עם מוזיקה, עם כבוד ועם תקווה. זה ראוי לכבוד". לדבריו, שריקות הבוז לזמרים ישראלים או תקיפות כלפי אנשים שמחזיקים דגלי ישראל הן חציית גבול: "זמר אינו אחראי למלחמה. מוזיקה לעולם לא צריכה להפוך לתירוץ לשנאה נגד ישראלים או יהודים".
"אנחנו כאן מתוך סולידריות"
לצידו של פריצנוולנר עמד גם בהנאם איזאדיב, מהגר איראני שהחזיק דגל ישראל לצד דגל השאה. במהלך השיחה איתו הופרענו בקריאות נגד ישראל ובקריאות "לשחרר את פלסטין", אבל איזאדיב לא זז ממקומו. "אנחנו כאן מתוך סולידריות עם העם הישראלי", הוא אומר. "אני אוהב את ישראל, ואני אוהב את ההיסטוריה שלנו עם ישראל". בתוך המתח שמקיף את ההשתתפות הישראלית השנה, הנוכחות שלו יצרה רגע חריג: איראני שמגיע למרכז וינה, סמוך לאירוע האירוויזיון, ומבקש לומר בגלוי כי מבחינתו התמיכה בישראל היא חלק מהזהות האיראנית שלו.
לצידם עמדה גם מלאני וינקלר, מורה בתיכון בווינה, שסיפרה על מפגש מפתיע שהתרחש עם צעיר מעזה. לדבריה, הוא ניגש אליהם, והשיחה ביניהם נמשכה כמעט שעה. "הדבר שבאמת נגע בי היה מה שהוא אמר על 7 באוקטובר. הוא אמר שהוא לא בסדר עם זה".
גם היום, כשהגשם בווינה לא מפסיק לרדת וטמפרטורת המקסימום היא 12 מעלות, הם יעמדו מול כפר האירוויזיון עד תום המשדר, בסביבות 1:00 בלילה, לפי השעון המקומי. זאת, מתוך תפיסה שהדרה של ישראל מהאירוויזיון אינה פתרון פוליטי, זוהי כניעה ללחץ שמכוון בסופו של דבר נגד נוכחות יהודית וישראלית באירועים בין-לאומיים.
אנחנו יודעים שמעט לאחר תחילת המשדר כל אחד ואחת מהם ייכנס לאפליקציית ההצבעה וייתן את כל עשרת הקולות לישראל. "אין אירוויזיון בלי ישראל", פריצנוולנר, "פשוט אין".