אחרי שני שידוכים בין תארים, מבטיחה לנו "חתונמי" פרק אקזוטי עם חתונה חב"דניקית. הכלה: כנרת חרדל"שית שהופיעה עם מיילי סיירוס. האמת, לא בטוחה שאני מוכנה לחידוש הזה. כבר התרגלתי לפורמט היציב של שיסוי בוגרות בינתחומי בסוחרי שקר כלשהו, אבל כמו המשתתפים, גם אני כאן כדי לעבור תהליך.
הכלה החדשה היא לייקי מתל אביב, שמספקת לנו בעל כורחה הצצה מלהיבה למבדקי המשיכה עליהם דובר כה רבות. לא ברור כמה משיכה כבר אפשר להרגיש כלפי צליל או ריח באווירה של תור המתנה למשרד הפנים, על כל פנים זו הסיטואציה. עכשיו לייקי צריכה להגיד כמה היא נמשכת לכל אחד מהקולות המושמעים לה מצד רובו-חתנים.
לייקי היא לא אחת שנותנת ציונים גבוהים במיוחד, לסביבה כמו לעצמה. יש לה סטנדרטים גבוהים מאוד, אולי קצת גבוהים מדי לבית ספר ההזדמנות האחרונה של רווקי ישראל. מה שמעלה בי את השאלה, מה היא בעצם עושה שם. היא נראית הרבה יותר מדי מגניבה בשביל מרבית החומר האנושי שמגיע לתכנית הזו.
ולראייה, החתן שלנו תומר, שמוצג דרך תעודת זהות הלקוחה מדוקו רצח. קולו העדין אך נלהב נשמע בווייס אובר, בזמן שאצבעותיו נסגרות סביב השמש. "תראו איזה יופי", הוא מלחשש מבעד למכשיריו, "כמה היא עגולה". הסאונד הקודר ברקע, מתנת ההפקה, לא עוזר. ועוד ממיטב החומר הארכיוני: "פיזיקה היא בשבילי מלאכה אמונית". קלוז-אפ לאישונים.
בהתאמה מושלמת, בסצנה הבאה תומר שר א-קפלה במקהלה - אמנות הבמה האולטימטיבית לאנשים עם סודות אפלים. כך מייצרים אשליית הטמעות בסביבה וקהילתיות גם יחד. לייקי ממש לא רוצה מוזיקאי, ובטח לא מוזיקאי שגרוע בזה - כך שאפשר כבר לנחש מה היא תחשוב על התחביב. היא גם מחפשת אדם רגוע ובטוח בעצמו. לדברי תומר, יש לו הרבה ביטחון עצמי - הוא פשוט קבור עמוק. נקווה שלא קבורים לצדו דברים נוספים.
אם כן לא ברורה ההתאמה, אבל גלעד המומחה מסביר שפער הגבהים הקיצוני ביניהם יהיה "שונה בנוף". לפחות עכשיו אפשר להודות שסודות ההתאמה הם חארטה, ועסקינן בליהוקים לקרקס. העניין עם תומר, שהוא לא רק נראה כמו שידוך גרוע ללייקי - הוא נראה כמו שידוך גרוע לתכנית, בכלל.
המצלמות מפחידות אותו, רגשות מפחידים אותו עוד יותר ומאיך שהוא מדבר על מערכות יחסים, הוא נשמע מאוד לא מבושל. לדברי גלעד, התפיסה שלו לזוגיות היא שמדובר, במילים עדינות, בשעמום מחץ. גם לייקי מביאה איתה מטענים, כמובן. יש לה ידיד גיי שהיא רוצה אותו רק בסטרייט, מה שמוליד כמובן אכזבה תמידית - אבל לכולנו בולט שהיא רוצה להיות שם. היא מוכנה לזוגיות כמו שהביציות של סופי מוכנות להפרייה.
יש ביניהם פער עצום, ולא רק בגבהים. רואים את זה כבר מהבתים שלהם. במשפחה של לייקי, רגע הבשורה הוא חגיגה אדירה. בזמן שההורים האיקוניים שלה עוד רגע עולים בטוורק על השולחן, החתן שלנו מבשר להוריו על החתונה כאילו גילה גידול חשוד בשמש. ההורים עונים לו באותו אנרגיה מדכדכת, "אנחנו הרוח הגבית שלך", משל היו הגרוטסקה האשכנזית מהסרטון של ביבי. הם תמהים על הדרך הזו שבחר, וזה לא מפתיע אותי. הסיפור הזה לא נראה מתאים לו בכלל, בשום צורה.
ובעצם, מה הבהילות שלו להתחתן?
תומר נראה כמו מישהו שהולך לישון בקייס ענק של אזניות בלוטות' מדי לילה, מפקיד עצמו בעבודה בשאר הזמן ומתנה אהבים עם חקר החלל. לא נראה שזוגיות אפילו חסרה לו. אם המוטיבציה היא ילדים, גם לזה הוא בטח מצא כבר פתרון טכנולוגי בעצמו, ויוכל להדפיס ילד תלת ממד עם טונג טונג סהור, או משהו כזה.
במעמד קריאת המכתבים, מופיע אצלו גילוי פיזיקלי מרעיש: דמעה. החוקרים חוששים שטמון בו בכל זאת רגש כלשהו. בסנכרון מושלם, מספרת לנו העריכה שלייקי לא אוהבת רגשנים. אין לה מה לדאוג: אבא של תומר אמר לו מספיק פעמים, בטון חרדתי שעובר מאב לבן, להישאר רגוע. זה בטח יעבוד.
כצפוי, החתונה הזו היא 100% קרינג'. קרינג' חוצה מגזרים. החל מהבדיחה של הרב-חתונמי על הסימן שיש לכלה בצוואר מהוויולה, דרך המבטים המבוהלים ועד עמידת החומה של תומר, שמעדיף להגן על מבושיו במקום לתת יד לכלה שלו. סליחה, יש פרויד בקהל? בינם לבין עצמם החברים של לייקי עוד נאחזים בטוב: "הוא חכם ומרוויח כסף".
ובדיוק כשתהיתי מתי תרד הגיליוטינה סופית על שידוך הביעותים הזה, הנה קם תומר,
ומציג,
את שירת,
האקפלה.
באמצע החתונה.
עוד דופדי-דופ אחד ולייקי מרסקת לעצמה את הוויולה על הגולגולת.
"כמה זמן אתה עושה א-קפלה?", היא שואלת במונית, ומתכוונת, "מתי תפסיק?". היא רצתה חנון עם אדג', ובעצם לא חנון בכלל, אבל אם כבר חנון, היא אומרת - אז אדג' כזה. של שירת א-קפלה. חיכיתי לקיא האמת חסר המעצורים שיפרוץ ממנה בטסטה, אבל גם מול המצלמה, היא ממשיכה במחמאות היחסיות.
טוב, זה בבירור שכנוע עצמי. כמעט לכל כלת חתונמי יש שלב כזה, די בהתחלה, שבו היא מגזלטת את עצמה. ככה נולדים משפטים בסגנון, "הוא כל כך לא מתאים לי שזה כנראה הכי מתאים, כי אני בטוח לא יודעת מה מתאים לי". כמו בפיזיקה גם בחתונמי, יש משהו אמוני.
הטעימה מהפרק הבא מגלה לנו נשיקה שבצדה מצוקה. בסופו של דבר, ההשערה שלי היא שהזיווג הזה הולך להיכשל נחרצות. הכרח בסיסי לחיבור זוגי הוא כימיה, ובין גל גדות לרייצ'ל זגלר יש יותר כימיה מלשניים האלה. מי היה מאמין שמבדק הקולות הרובוטיים לא יביא את הגאולה.
