תומר הטיל פצצה כשחשף מה הוא חושב על לייקי. אין פתרון למבוי הסתום הזה

לייקי מרגישה שתומר בכיס שלה מדי בדיוק כשגם הוא מואס בכיס, ומתחיל לחשב דרכי מילוט. תארי לך לקבל את מה שביקשת. היא מרגישה שמשהו לא כשורה, ומתמודדת עם המתח באוויר דרך שאלות קדחתניות על קוד הלבוש במשתלה. סתם ככה לעשות לו חיינדלעך, טריק שהיא למדה מהשובב ברילס.

גם תומר נתקף רוח שובבות, ולדבריו הוא לא מגלה את כל ההפתעות שבדרך. כולי ציפייה כבר להרמוניה המוזיקלית המשגעת שמחכה לנו מבין העציצים, כי מה כבר יכול להפתיע בביקור במשתלה? התשובה היא אכן, כלום. באמת שכלום. היה שם איזה פולמוס מרגש בדבר צבע משקפי השמש של תומר, ומשם, באמת פשוט עציצים. לדבריו הם צריכים עציץ אחד עומד גדול, וזה כנראה הכי הרבה מתח מיני שנראה ביניהם בזמן הקרוב.

אצל לייקי משהו דווקא נפתח, היא כנראה נמשכת ל-0 מוטיבציה קיומית. יד נשלחת אל עורף, ליטופים, חיוכים - אבל מהצד שלו, נאדה. עולים הביתה. הוא מעמיס פיסה דקורטיבית עצומה לסלון, וזה גורם לו להרגיש "פרוויידור", אבל לייקי לא זוכה ליהנות מהחייתיות המתפרצת הזו. רגש דווקא יש לו, "רגש חם", הוא אומר, אבל אולי זה רק הכונן שלו שנשרף.

הפרומואים ניבאו לנו שהכל עומד להתהפך על לייקי, והאמת, זה לא מפתיע. כבר בפרקים הקודמים ראינו את תומר מתקרב לקצה יכולת הספיגה. נוסיף על זה את האישיות הנמנעת שהסתמנה די בהתחלה, ואני עם כל הכבוד יודעת לזהות אבוידנט פיפול, הודות להכשרה ממושכת של גלילה בטיקטוק.

בקיצור, זה היה רק עניין של זמן שהוא ירגיש שמצופה ממנו יותר מדי, ייכבה ויתרחק. לא שביום יום תומר הוא אש התמיד, בואו נגיד. ההבדל אצלו בין "מרגיש" ל"לא" נראה בסך הכל כמו הזזה קלה של סוויצ'ר, מעלה אחת לכאן או לכאן. ואולי זה פשוט חוק טבע כזה, לדייטינג ב-2026. סטטיסטית, הוא ינפנף אותך רגע אחרי שלקח אותך לבחור עציצים לבית.

בהתאמה סימובלית מופלאה, הדחייה שלו מגיעה עם התקף אלרגי. הוא לא יודע בדיוק לאיזה צמח, לדעתי הבוטניקה מכנה את זה "מחויבות רגשית". בסוף, לייקי שופכת החוצה: הם בקושי יצאו שבועיים וזה מרגיש סתמי כמו שנה. יש לומר, שנה של זוג לא מוצלח ממש. זה היה יכול להיות רגע מטלטל אלמלא הבילדאפ בן השנתיים של גמגומים, שתיקות ובהיות. תגידו, יש עריכה בכלל לתכנית הזאת, או שגם העורכים עברו לראות האח? פתאום התגעגעתי לדיווחים על טילים מאיראן.

למצלמות, על כל פנים, לייקי מספרת יותר: אין מגע ביניהם. משהו תקוע. מה שורש העניין? לפתרון הסוגיה וסריקת רנטגן היא מזעיקה את הידיד הגיי, באצטלה של דאבל דייט נחמד על רופטופ. למקרה שתומר לא הרגיש בסביבה מספיק שיפוטית עד עכשיו, הזוגיי מספרים לו איך שנאו את כל האקסים של לייקי. אל תדאג, כאן אוהבים אותך. עדיין.

מספיק לגינוני נימוס, עת ללרלורים בשירותים: "מה הקטע? אבל את מנסה? לא, אז תנסי יותר". תשמעו, אני שרופה על הידיד הזה. באמת, לא יכולתם להביא ייצוג מכבד יותר לשבוע הגאווה. נראה שעוד כמה זוגות יכולים ליהנות שם מנוכחות ידיד עם אפס סבילות לבולשיט.

תומר כנראה מרגיש שמנסים לעשות לו את הסוויסה, אז הוא פשוט מטיל את הפצצה, ככה, מול המצלמות: אני לא נמשך מספיק מינית. אולי המפגש הזה היה יכול להיות זמן טוב לדבר על נטיות. לא שאנחנו תומכים באאוטינג, אבל ביחסי הוא והיא עסקינן: מה קורה שם? היא מוצאת חן, היא יפה בעיניו, היא מרגשת אותו - אבל לא מושכת. תגידו לי, האין זה גיי צלמוות?

אפילו לידיד של לייקי אין הפתרונים.

בפרקים הקודמים שרדו עומר ו-ויקי טלטלה איומה, במסגרתה גילתה שהיא לא טובה בהכל. רק התחיל יום חדש והיא שוב מצליחה לריב איתו - הפעם על קוד האינטרקום בכניסה לכלנית המומחית. היא התחילה ללחוץ את הקוד והוא הפריע לה באמצע, וכך שדד ממנה גם את הניצחון בתחום הלחיצה על מספרים.

זהו יום בסימן עציצים וכלנית מביאה להם שי כזה, לוודא שכבר יש דימוי שחוק לזוגיות על השולחן. אבל יש עוד כמה דברים על השולחן הפעם. אלליי, הם חוזרים לדבר על האינטרקום. לדברי כלנית, לעומר יש נטייה ישר לגונן ולהגיד "הכל בסדר" אבל זה קצת מפריע לויקי להתלונן. וואלה, היא צודקת. עומר סובל מתסמונת החולצה הגזורה: הוא פשוט רגיל לדבר מדי עם בנים. שומעים את זה במחמאות שלו, בסגנון, "אחלה בחורה", וגם בחוסר היכולת לחמוק ממוקשים, גם כשרואים אותם מקילומטר, עם שלט "מוקש" בענק.

הוא דורך על המוקש שלו כשהם כבר בבית, היכן שחשבנו שלא נשמע יותר את המילה "אינטרקום". אולי נתתי לו נקודות אינטיליגנציה רגשית מוקדם מדי, כי עכשיו הוא צוחק בזחיחות על התגובה ההיסטרית שלה לאירוע. היה נעים להכיר, עומר.

עם כל הטרלול שלה, ויקי קולעת פה לנקודה: רק היא אומרת מה מפריע לה. אומרת קצת יותר מדי, נכון - אבל עומר לא אומר בכלל. וגם זו בעיה, עצומה. הוא תמיד מעביר את הביקורת שלו בצחוק, בסתלבט; מין דרך כזאת לומר בלי לומר כלום, מה שרק מעצבן - כי מה שעובד עם החברים מהגרעין, לא עובד עם בחורה שהתחלת לצאת איתה.

גם הדירה שלו, הוא מגלה מהר, לא תעבוד כאן. תגידו, למה גברים בדירות חסרות אפיון? אין לכם נשמה? הפעם ויקי מביעה את המחאה שלה באמצעות הכלבה - שקורעת את בובת הפיקצ'ו של עומר מהאקסית, ובזאת מעבירה מסר רב שכבתי של אי שביעות רצון. אם כן, הדירה של ויקי היא הנבחרת.

עומר נעתר בלי בעיה; הוא נרגש לרצות את הקפריזות שלה בבהילות של גולדן רטריבר, גם אחרי שגילה שעלה לשווא שלוש קומות בבניין הלא נכון. כל אנשי הכניסה ב', אני קוראת אתכם לסדר: כשבאים אליכם אנשים חדשים, פאקינג תעמדו מחוץ לבניין. בחיי. לחשוב גם שעלה וירד ועלה את האולימפוס רק כדי לשמוע תלונות על הזיעה שלו, ולגלות שהגיע שוב לכוך תל אביבי רק בהרצליה.

אחרי סטריליזציה קלה, מפגש חברים לפניהם. אח של עומר מגיע לביקור, עם אשתו. ויקי במיטבה, כי עוסקים במה שהיא הכי אוהבת - עצמה, אבל ברקע משום מה מתחילה נגינת מותחן. האם זו יעל מבעד לדלת, נכונה לשאול מדוע לא שכבו כבר?

לא, זה אח של עומר, שאמר - ואולי לא - שויקי באה בשביל להתפרסם. תגידו, משחקים לנו במוח? הרצה לאחור של הסצנה, מגלה לנו את ויקי מספרת שאכן הייתה בכל ריאליטי אפשרי, והאחרים מהנהנים ומחייכים. בעצם, זה באמת נשמע כמו מישהי שרק רוצה להתפרסם. מזל שהנחת על זה זרקור.

ומה שקרה אחר כך, לדבריה (לעזאזל, אם רק היו שם מצלמות שיתעדו את זה או משהו), זה שעומר הוסיף שהיא כוסית ולכן לא צריכה תכנית שידוכים. בעיניה "זה כל האישיו". בפרק הקודם אגב, מוזיקה הייתה כל האישיו שלה. יש לי תחושה שלכל יום בשבוע של ויקי יש את כל-האישיו שלו. "המראה החיצוני הוא מכשול", היא מתייפחת מול ד"ר כלנית. סורי, ויקי, עברנו מספיק כעם. לא נותרה בנו די אמפתיה בשביל להקשיב לאנשים שבוכים על זה שהם יפים מדי. ובכלל, אף אחד לא חושב שאת רק יפה, כולם רואים את האישיות הבעייתית שמתחת.

כמו דובדבן על כל הקצפת היפהפייה הזאת, מסתבר שעומר נעל אותה בטעות מחוץ לבית. בזאת הוא תוקע את המסמר האחרון בארון הקבורה שויקי הזמינה לו מבעוד מועד. בואו נאמר את האמת, אין עצבים כמו להינעל מחוץ לבית. נכון, זה לא בכוונה. זו פאשלה. אבל אלוהים, איזו פאשלה מחורבנת. ד"ר כלנית בטוחה שזה הזמן לקול ההיגיון, אבל הוא לגמרי לא מוזמן לחדר הזה. כלנית, תקראי לזה יוזלס, תקראו לזה סלואו או מנצ'איילד - זה בלתי נסבל.

אני כמעט עוברת לצד של ויקי באופן מוחלט, עד שנחשפים בפנינו שני פרטים חדשים: הראשון, הוא שויקי העלתה סלפי שיימינג לעומר על פרשת המפתח. בבקשה תגידו שזה רק לקלוז. והפרט השני, החמור לא פחות: היא נתנה לו את המפתח היחידי לדירה. זה לא שהוא שכח את המפתח תקוע מבפנים או משהו, לא; היא פשוט הניחה עליו 200K אמון שאיש לא ביקש. תגידו לי, למען השם, מי נותן למישהו אחר מפתח מבלי לשכפל?

ויקי לא מוותרת - עכשיו היא גם זורקת את הזנחת העציצים שלו לקלחת. הקשר הזה נראה קטסטרופלי כבר מעכשיו, אבל אולי, כמו עציץ, הוא בסך הכל זקוק לזמן והשקייה. לעזאזל, כלנית, זה עבד לך.

עוד דייט לוהט מזמן לנו הפרק הזה: נועה ואריאל באיקאה. המקום שאליו הולכים זוגות כדי למות. אל דאגה: נועה כבר לוחשת לו לתוך הנשמה "תשחרר". קצת טוורקינג נוסח אשכנז - והינדוס התודעה הושלם. הם מאמינים לעצמם שכיף להם וקליל.

נועה משקיעה את מיטב המאמצים לשכנע גם אותנו שהכל ממש ממש בסדר. לרוע המזל, אריאל, בן הזוג שלה, קצת יותר מדי אותנטי. אמריקאי ככל שתהיה, די קשה להמשיך בהצגה כשמדי נסיעה משותפת אתה ננזף על היותך שקט מדי, או רועש מדי או נושם מדי, והכל בחמישים גוונים של פאסיב אגרסיב.

לא ממש ברור לי אם זה האבל או פשוט היא, אבל מצבי הרוח של נועה מפחידים. אין לי מילה אחרת לתאר את זה. המאניה מגיעה אחרי האירוע, שכמובן לא צולם, כי למה. הוא מצא חן בעיני המשפחה שלה, היא מספרת, אז עכשיו בעצם גם בעיניה. והנה היא פוצחת במונולוג הקבוע שלה, ששמור לדלוקי העיר החמורים ביותר, על כמה היא יכולה לסמוך עליו שאין דברים כאלה. אחרי שאמרה לו די בפרצוף שצלצול טלפון מעורר בה הרהורים אובדניים, היא מפצירה בו פשוט להתקשר אליה.

אריאל רוצה לענות בכנות אבל לא מוצא את המילים. "אני מתקשה להרגיש בנוח ל…" - התקיים? זאת המילה?

לא שמידת הנוחות של אריאל ממש משנה; נועה קיבלה אישור חברתי נוסף ללגיטימיות של אריאל, ועכשיו היא יכולה להציג אותו לראווה מול חברים, לדגמן זוגיות מושלמת ולטפטף לו טקסטים לאוזן למקרה שהוא שוכח. כמו עלי הזהב באוכל שלה, גם הזוגיות הזו מעוטרת במלא נצנצים שמטשטשים את התוכן. לפחות יש כזה. נועה מוזס, את זה לא ניקח ממך: עלילה, את יודעת לספק.