וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מגבונים לחים

8.5.2003 / 10:44

איתי נאור מודה לג'נגו ולמיכל קהן על שני אלבומים מרעננים במיוחד

1. קודם כל גיטרות. הן מסמנות את השביל. על זה צועדים. הרבה התחבטויות עצמיות הולידו את השירים האלה, באלבום החדש של ג'נגו, כך נראה. אחרי שלושה אלבומים עם להקת ג'נגו ושני אלבומי סולו אינסטרומנטליים, אחרי ההצטעפות בגזרה המצומצמת של פאסט מיוזיק והפטיפון, הלייבל והמועדון שלו ושל אמיר שור, נדמה שהגיע הזמן שבו הוא מחפש הלאה. השאלה היא, איך לא, אם יש כאן לאן. והוא מוציא אלבום סולו חדש, בהפצה ארצית מלאה.

אז ג'נגו לקח את עצמו לסיבוב. מסוג הסיבובים שיוצרים תקליטים גדולים. הוא מנגן לבד על כל הכלים, מג'מג'ם עם עצמו, לא מתפרע מדי על המיקרופון בשירה, אבל מעביר ים של רגש, שמגובה באמינות גבוהה מאוד. הסאונד כל כך נכון. האופציה – צפון ארה"ב. "לנשום במים", אם היה נושם בשפה אחרת, היה יכול לשבת בקטלוג העכשווי של סאב-פופ, ליד אלבומים של חבר'ה כמו דמיאן ג'וראדו.

"אני עומד לשחרר/ את כל מה שעוצר אותי מלהתקדם/ אני אשבור את כולם/ תנו לי לצאת/ תנו לי סיבה"
(מתוך "משהו זר")

זה אלבום אישי ומכונס, שהוא במקרה גם אחד הדברים המרעננים ביותר שנחתו על שוק המוזיקה המקומי. מגבון לח על הפרצוף המאובק של הרוק הישראלי. יש בו תמה, כמה שירים קורעים במיוחד (כש"מה את רואה" מתייצב בגאון בתור האהוב עליי מביניהם) ומבחר מן הרגעים האלה, שמעבירים את הרטטים החמים. תודה לג'נגו.

.

.

2. ואם השהייה המותכת ביקום המקומי הביאה אתכם לתהות למה בעצם אחותכם הקטנה משוחחת עם חברותיה וחיות המחמד שלה בספרדית (בעקבות צפיית יתר ב"המורדים"), לא נותר לי אלא לייעץ כי תשלימו את המהלך ותטיחו עליה את האלבום החדש של מיכל קהן. "Baby Escapo", האי.פי החדש של קהן והדיסק השני שלה בלייבל פאסט מיוזיק, הוא חפלת גאראג'-פאנק-לטינית שאי אפשר לעמוד בפניה. מומלצת במיוחד לימי העומר. שבעה שירים ובסך הכל כמעט 23 דקות יש כאן, וכולן בספרדית ועם הרבה רעש.

היא ממש משיגנער, מיכל קהן, אבל איזה דרייב, אחלה פאן. את חלק גדול מהעניין עושה שיתוף הפעולה המתמשך עם הגיטרות המוכרות של עמי שלו, שגם מתופף ואחראי על ההקלטה. אולי זה קשור במידה מסוימת לספרדית שאין לי, אבל נדמה לי שהאלבום הקודם של קהן היה יותר נגיש ויותר פופי, ואילו פה היא מתחרעת בכיוונים קצת יותר משוננים. לא שזה הורס את ההנאה הטהורה שמספקים בריכות-גלים פופ-פידבקיות כמו “Mi Chico Latino” או אנדרלמוסיות מאורגנות כמו ב-"Chica" הנפלא, אבל הייתי צריך לציין את זה (וגם ציינתי באותה הזדמנות שמות של שני שירים). לכו על הדיסק הזה, וגם על של ג'נגו, וגם להופעות. הנה שני מוצרים חדשים ומשמחים, והרוק נמצא בידיים שלכם, גם אם אין לכם שם גיטרה.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully