מי ששידך את ויקי לעומר בכלל לא קלט אותה. איזה פספוס ענק של חתונמי

נלך ישר לשורה התחתונה - והיא לא סקסית במיוחד (אם כי הרבה יותר סקסית מאשר יעל ששואלת את נוי: "נו, אז איך מרטיבים את היחסים?") - זה היה עוד ערב במפעל הזוגות של חתונמי.

למה ככה התנפלתי עליכם ישר עם "מצוות אנשים מלומדה" כאילו אנחנו בזוגיות כבר שנים? אולי כי נטע ואביה דפקו כרטיס והשלימו - או מה שנכון יותר לגבי שני מודחקים שכמותם - טאטאו את הבעיות אל מתחת לשטיח שקנו בזיכוי בפוקס-הום.

ויקי הוכיחה שקואן הפיטבולית מעוררת בה את מה שעומר לא יצליח לעורר לעולם, והאביה השני (שבזכותו נזכור לנצח שתושבי עמינדב הם ירושלמים סוג ב', כפי שהבהיר לו אביה הראשון לשמו, בפרק הבכורה) מתקרב לנוי. מתקרב, אמרנו? כמעט נטרף (מלשון טרף ולא טירוף), כי נוי מצידה רק מבקשת "תפתח אותי" ו- "תחדור" (למען הסר ספק, ועבור מי שהעדיף לראות את הזוועה המכונה גם נבחרת דרום-אפריקה: בחירת המילים הפרוידיאנית-משהו, היא כולה שלה).

טוב, אם שרדתם עד כאן והמשכתם לקרוא, למרות שהייתי מספיק הגון כדי להשמיע התראת פרק בינוני-מינוס, סימן שאין לכם משהו טוב יותר לעשות כרגע, שזה משהו שחשוב שאדע עליכם לפני שנעמיק ביחסים, או במילים אחרות: אני ויקי ואתם עומר.

מי שגוזר את מכתמיי ומדביק אותם באלבום למען הדורות הבאים, יכול לדפדף לעמוד הקודם ולגלות שכבר לפני שני פרקים התרעתי על כך שוויקי גדולה על עומר בשתי מידות לפחות. ובכן, התראה שנשמעה לפני שני פרקים, התפוצצה בצורת בשר בקר שלא הופשר.

שוב, לטובת אלה שמאמינים שקנדה באמת קיימת ומשום כך יש לה דגל, המנון ונבחרת כדורגל: עומר מחליט להרשים את ויקי בעזרת פסטה עם בולונז, שאמורה להיות הספציאליטה שלו. עד כאן אני איתו במטבח. רק שהשף הקטן שכח להפשיר את הבשר הטחון.

עכשיו תראו, מאחר שבעקבות המחדל התעורר בלילה דיון מעניין ברשת אודות דיני הפשרת בשרים, לא תהיה לי ברירה אלא לקבוע שבשר תמיד עדיף לעיבוד ואכילה כשהוא טרי. מאחר שרובנו משתמש בבשר קפוא, הדרך הטובה ביותר להפשירו היא אכן במקרר ולא על השיש במטבח.

העניין הוא שכל זה תקף רק אם זוכרים שהטמפרטורה במקרר נמוכה בערך ב-20 מעלות מזו שמחוצה לו, ולפיכך, לקילו של בשר טחון ייקח לפחות 24 שעות כדי להפשיר במקרר - וגם אז הוא יתחנן לפיניש קטן בדמות שעה על השיש.

נחזור מהפרומו לעונה הבאה של מאסטר-שף אל המטבח של עומר, שגילה בייאושו שהבשר שאיתו התיימר לייצר את הבולונז, נותר קפוא יותר מוויקי מאז שנעל אותה מחוץ לדירה (בטעות, בטעות!).

עומר, על סף דמעות, מנסה להציל מהקו באמצעות הזמנה של סושי. עכשיו אני לא רוצה להיות קטנוני, אבל עומר מחמלי, אם כבר גרמת לשליח של וולט להתניע את הקטנוע, היית יכול באותה מידה להזמין בשר טחון טרי, מוצר שזמין למשלוח באזור המרכז כמעט 24/7.

טוב, נפסיק לצייד את עומר בטיפים לחיים (אם כי אלה שלי ודאי יועילו לו יותר מהעצות של כלנית, המטפלת הזוגית, שאוהבת שחוזרים אחרי המשפטים שלה כאילו הייתה מורה לאנגלית בטלוויזיה הלימודית) כי בייאושו הוא זורק לזירה את מבט הגור הנטוש בעיניים, ומספר על כך שהכל זה בגלל שלא הייתה בחייו דמות גבר, מודל לחיקוי, אחרי שאביו עזב את הבית כשהיה בן שבע.

כלומר, עומר - למרות נטייתו לבהות בחלל בהבעה כללית של "בהההה" ועל אף שהוא בלונדיני - אינו טיפש כלל. הוא זיהה את העובדה שוויקי פותחת את ליבה רק בפני חיות בית ומשק (כלבה, סוסה - ואני בטוח שאם רק נחפור מספיק, נמצא שם גם גדי קטן) - והחליט בייאושו, אחרי פיאסקו הבולונז, לזרוק לזירה את קלף "החתול של שרק", עם מבט אבוד בעיניים.

הבעיה היא שוויקי, הגם שאולי תהיה מספיק רחומה כדי להעניק לו - ובכן, בואו ננסה לברור מילים - "אינטימיות של חמלה", זקוקה לגבר שעומר יהיה אולי רק בעוד עשר שנים. וכאן אנו מגיעים לכישלון המז'ורי הראשון של הצוות המקצועי לעונה זו. הם ראו את מערכת היחסים המושלמת בין ויקי לקואן הפיטבולית וחשבו שהשתלטנות שלה זקוקה לגבר שאפשר להוליך ברצועה, טעות קשה בפיצוח הדמות.

בינתיים אביה ב' ונוי א' מתקרבים. היא בטרמינולוגיה שאין מפורשת ממנה מבקשת שיחפור, יחדור, יפתח וייקח - והוא מצידו מדבר על רומנטי לעומת סקסי ועוד. מאחר שנדמה שכל הדור הזה היה חולה כשלימדו בבית הספר של החיים על משיכה מינית, אתנדב אני לגלות להם שזה בינארי, כלומר אפס או אחד, יש או אין - לא משהו שאפשר ללמוד אפילו באמצעות אלף מטפלים זוגיים טובים (לא כל שכן שלושה בינוניים).

אביה ב', אח שלי מעמינדב: אתה נמשך, אחי. נכון, היא לא הטייפ-קאסט שלך, אבל זה לא כאילו ביקשו ממך להתחתן איתה, נכון? בעצם כן ביקשו, אבל עזוב את זה רגע - החודש הקרוב בחייכם יהיה הרבה יותר מענג מכל בחינה שהיא אם תשלבו בו גם סקס.

המילה האחרונה היא הזדמנות להחמיא להפקה שזה עתה האשמתי בבינוניות: זה לקח להם שבע עונות, אבל בשמינית הם הבינו שלא הגיוני להשאיר את האינטימיות על רצפת חדר העריכה - ונתנו לה להתפרץ אל השיח, מה שהופך אפילו פרק חלש כמו זה של אמש למעניין ושלם יותר.

מאחר שדיברנו על מין, נראה שהגיע הזמן להסביר לנטע ואביה א' (ירושלמי אסלי, "עניין של מעמדות" כמו שהסביר בראשית העונה לאביה ב') שזה לא צריך להטריד אותם, כי סקס זה משהו שעושים באזרחות, בעוד ששניהם, כל אחד בדרכו, מכורים למדים (ולא בקטע קינקי טוב).

לפני שאצא פה מטנף על טובי בנינו אבהיר שיש לי פול-ריספקט למי שעושים לילות כימים ו... (השלימו את ההמשך לבד). רק שעם כל הכבוד, אי אפשר שכל העונה הזאת תתחיל להיראות כמו המופע של טרומן, כשנטע פעם מסיעה את אביה א' למילואים - ופעם מחזירה אותו לחופשה קצרה או "אפטר".

בפרק הקודם ראינו איך הופכת השריטה של נטע למגלשת מים שבה מחליקה מערכת היחסים. בפרק הזה מתברר שנטע עדיין לא מבינה מה היה לא בסדר כשהייתה "משימתית" (נניח) ולא שמה לב שסט כוסות מכוער הוא רק טריגר לאביה א', שרוצה לפתוח את הלב.

מי שחשב שיהיה לתהליך הזה המשך - נדון לאכזבה. בפרק הזה נראה ששניהם ויתרו, גם אם עדיין לא קוראים לילד בשמו. היא החליטה לשחק אותה אשת המילואימניק הקטנה שמחכה לגבר בבית עם צלחת מפרום, בעוד שהוא הבין שהעובדה שיש למי ולמה להתגעגע הופכת את שירות המילואים לנעים אפילו יותר מכפי שהיה מלכתחילה (מי היה מאמין שזה אפשרי!).

נטע ואביה א' הם גם הזוג הראשון שעליו אהמר לגבי ההמשך: הם ישרדו את 42 הימים - ואולי אפילו ייקחו את הזוגיות לאזרחות, בערך עד לסבב המילואים הבא שלו.

התיקון (שלא לומר הריפוי) שלהם, לעומת זאת, יבוא ממישהו דומה להם אלא דווקא מההפך הגמור: הוא עם תל אביבית שצמודה למזרן יוגה ומדליקה קטורת, והיא עם יזם מסטרטאפ פינת קפלן.

תודה לאל, צלחנו את הפרק החצי-משעמם הזה: אביה ב' הבין מה צריך לעשות כדי לראות את נוי צוחקת מבפנים, אביה א' הבין שגם אוכל של חסומה-רגשית יכול להיות טעים ואילו עומר מצא סוף סוף את הדרך להפשיר בשר ואת ליבה של ויקי, שבסצנת הסיום אכלה מהבולונז המפורסם ואף עשתה קולות כאילו היא נהנית.

מחר נחזור למטבח עם אסף שיבשל ויגיש לניב את ליבו על צלחת, מנה שלפי הקדימונים - היא לא ממש תצליח לעכל. אני אגב בדעה שכל עוד הגברים יודעים את מקומם ונשארים במטבח, אין מערכת יחסים שלא תצליח, אבל אולי זה רק אני.