שהחיינו והגיענו. חלק ב' והאחרון של סופ"ש הזוגות בפתח, אחרי חלק א' מבטיח, כלומר מחריד. להזכירכם, בפרק הקודם חזינו בסדקים ראשונים ביחסים, ונועה מוזס אחת שבאה לקפוץ על כל אחד ואחד מהסדקים האלה במלוא כובד משקלה כדי להרחיב אותם לקרע.
ובכל זאת, עושה ההפקה נכון שלא מפקירה את העלילה בידי המוזס בלבד, ומתבלת את היום השני לאסון עם משימת "בלאק בוקס". כשמה כן היא - קופסה שעושה שחור בעיניים. בתוכה מגוון תחפושות והפתעות היתוליות. המכתב שמצורף לחבילה מעיד על מטרותיה הגלויות - יצירת ג'וס לטלוויזיה, ואני אישית הייתי מעדיפה לקבל מכתב תביעה מילד הכטב"מ, אבל כצופה, זה קוסם לי מאוד.
בהשראה מהאח הגדול העונקה גם משימה סודית - לאביתר ונטע - שעליהם לפזר תבלין סודי במשקאות חבריהם. אך מהו תבלין שובבי זה? מלח! אוי, הקונדס. אני מעריכה את הניסיון של חתונמי טו ספייס איט אפ, במלוא המובן, אבל נדרשות עוד כמה התאמות כדי להתקדם לריאליטי נוסח 2026.
על הצד החיובי, כאמור, התחפושות - שכבר מהרגע הראשון מנפיקות לנו רגעים לנצור בספר החיים, ביניהם: נועה מכריחה את אריאל להוריד חולצה - כי לא מספיקה תחפושת הארנב כשלעצמה; אביתר-עמינדב פולט "אווירה" בטון נטול אווירה, בסוף רצף מחמאות לנוי שלשניהם אין כוח להעמיד פנים שהן כנות; ותומר עם עז על הכתף, כמו רוקסטאר אמיתי.
הפרומואים סיפרו לנו שהפנטזיה בת שמונה העונות הולכת להתגשם, וסוף סוף נכונים לנו חילופי זוגות. או לפחות, ויקי הולכת לפלוט משהו ממש מטומטם על חתן שהיא נמשכת אליו יותר מאשר לעומר. לאור זאת שהייתה מתחמצנת אצל ד"ר אסף חמצני, מתגבש חשד שלשם נושבת הרוח. בסמול טוק הקטן שלה איתו היא מביעה קנאה בנחת הרוח של ניב, ממנה הייתה רוצה לעצמה. ואולי היית רוצה עוד איזה משהו, ויקי? נאמר, פרטנר מסוקס לקריוקי?
אצל צמד המשימה הסודית מתגלעים קשיים. ספציפית, אצל אביתר. אביה הוא לא טיפוס שממצמץ מול מחבלים, אבל פאדיחה בערב חברה תהרוג אותו. כשחושבים על זה ככה זה באמת מטומטם, אבל האמת שאביתר ממש לא שונה מהרבה גברים שפגשתי: רבים מהם מעדיפים למות ולא לצאת לוזרים.
כשנטע מזלזלת בתחושות שלו, היא מפספסת בענק, ממש כמו באירוע הפוקס-הום המכונן. מסתמן שאין לה שום יכולת להכיל גילויי חולשה מצדו, והאמת שדי כואב להסתכל על זה. הכוונות שלה לא רעות; היא פשוט באמת לא יודעת אחרת. והיא לא מבינה שללחוש למישהו "תשחרר" מאה פעם במבט מזרה אימים, זה קצת עושה את הפעולה ההפוכה.
אני מוצאת שאנשים שמתלוננים על "דרמה" של מישהו אחר, לעיתים קרובות, הדרמה נמצאת בכלל בתוכם. וכשנטע מעירה על הדרמה של אביתר, זה רק כי כל ביטוי של קושי רגשי נתפס על ידה כאיום.
אבל די לדקויות שבנפש - זמן לקרקס. אל החדר המשותף נקראים להקת העזים, חברים מכוכב אחר, צמד דוקטורס וחשפנים למכביר, בראשם נועה ואריאל. "זה מתחבר מהסיפור אתמול על החשפן", היא אומרת לאריאל, שעכשיו מודה בלבו על שבחר בקריירה מעבר לים. את כניסתם המפוארת מלווה הקריאה הלא שקטה דיה של נטע, "איזה חיים בסרט". אם כן, התחלנו במשחק הזוגות של הבלאק בוקס שיוציא אתכם מהשגרה וחבל. מי שמנצח זוכה בשני לילות במלון כנען, עכשיו רק צריך למצוא שם זוג שמעוניין.
לוח משימות ססגוני מוגש קולקטיבית, ובחלקה של נועה נופלת הזדמנות נוספת לשמוע את ארי מחמיא לה, בדיוק על פי התסריט שמסרה לו בהיפנוזה. יש גם זוגות שפחות נהנים מהאמת-או-חובה למבוגרים הזה, נאמר ויקי ועומר, שנאלצים עכשיו לדגמן זוגיות לקהל. דקות ארוכות הם מגמגמים גופנית זה מול זו, מתלבטים בין חיבוק סחבק לצ'אפחה על הכתף, עד שנועה מצווחת: "תני לו נשיקה, את לא רואה איך הוא מחבק אותך?". וואו. רמת פולשנות: סבתא שלי שתפסה לי את הציצים בכיתה ד' כדי להבין אם הם גדלו. הם לא, אגב. סתם השמנתי.
כמונו, גם ויקי לא מבינה מה נועה רוצה מהחיים שלה. "היא שואלת שאלות כאילו היא כלנית", אומרת ויקי למצלמות, וזה מאוד מדויק כלפי כלנית ונועה גם יחד, והיה מעליב אותן בהתאם, אם רק היה להן אכפת מהזולת. תקשיבו, זה לא נראה לי אמיתי. המשימה הסודית היא לא המלח - היא נועה. הבחורה הזו שתולה של ההפקה.
משם הדברים מסלימים כמו שרק מסיבת קולג' יכולה: משחקי שתיה, קשקושים באודם ומיני קטליזטורים שאמורים לגרום לאוסף הכבויים מינית הללו להתמזמז. ואם לא זה, אז לפחות להתכסח כמו שצריך. לשם כך נועדה המשימה שאביתר-עמינדב מעביר הלאה לויקי, ובה היא נשאלת איזה בן זוג מהמבחר הייתה מחליפה בשלה, על סמך החיצוניות. אביתר חושב שבזאת דילג מעל הבור, אבל בעצם נפל עמוק יותר - כי ויקי בוחרת בו. סורי, היא מעדיפה מזרחנות. עכשיו שלא תביני, ויקי - כמוני כמוך - אבל בחיים לא הייתי מנחיתה את זה ככה כשלצדי בן זוג אשכנזי מכדי להתקיים.
לאורך הסופ"ש הזה נועה הייתה כל כך רעה לויקי, שהספקתי לשכוח כמה ויקי עצמה יכולה להיות רעה לעומר. מכעיס גם המוסר הכפול - הרי אם היה מתנהג באותו האופן, ויקי הייתה נכנסת בעומר על מאתיים. איכשהו, אפילו בתואר הקורבן הוא לא מצליח לזכות במשימה הזו, כי משום מה נועה היא הנפגעת הגדולה באירוע, ועכשיו ארי מוכרח לחוש אחריה למרפסת לבדוק שהיא בסדר. היא בסדר, אגב. היא נזכרה שיש לו ריבועים.
באשר לויקי, היא חייבת לנטוש כדי ללכת לאימון על הסוס או משהו כזה. ואנחנו צקצקנו על הקצין שמבריז לחתונמי בשביל מילואים. "תהנה", היא מאחלת. תודה מאמי. לדבריה, חבל שיפספס בגללה; הוא כל כך פורח כאן. ואני תוהה, איפה ראתה אותו פורח כל כך? כשתיעדפה על פניו את אביתר עמינדב, או עכשיו, כשמסרה אותו לאימוץ פומבי? על מדרגות כנסייה נראו תינוקות שמחים יותר. "היה לי כיף", הוא מסכם בפרידה כמו ילד שהרביצו לו בכיתה. היא מבקשת שיספר לה אם יתנהגו אליו לא יפה, אבל אין סיבה לדאגה, כי היא הולכת.
על רקע החירפון הזה אני יכולה להבין את לייקי, כשהיא אומרת שהיא גאה בתומר. אין לי מושג לאיזה חלק בעלילה זה קשור, אבל זה העניין: הוא לא בולט לעין בשום צורה, מלבד הרגע של פיצוץ קונפטי באזניים של שני האנשים הכי פוסט טראומתיים בחדר. הוא לא מחריד, וזה כבר יותר טוב מרובם שם. לנטע ואביתר השלום, אגב. הכל בסדר. משימת המלח המטופשת שלהם צלחה, ועכשיו שניהם יכולים ליהנות מסופ"ש של הדחקה רגשית מרחק קפיצה מהמילואים.
ברקע, ניב מתחילה לבשל מנה נוספת של ריב-מתוך-שיעמום עם אסף. עכשיו הם מתווכחים מי פחות נוגע בשני בציבור, והאמת שאני לא כל כך מבינה מה זה משנה. כל עוד יש ביניהם תשוקה, והם לא במחוזות האביתר תפתח תחדור, מה שקורה בפומבי הוא שולי. אבל מעבר לזה, למיטב הבנתי ניב הייתה הראשונה להציב גבול למגע הפומבי. הגיוני אם ככה שהפעם היוזמה תגיע ממנה.
אבל לניב לא מתחשק לגעת. מתחשק לה לריב, ועכשיו בעודם משכשכים באמבטייה שגודלה מגירת סכו"ם, היא שואלת איזה מהכלות האחרות היה מעדיף על פניה. ושואלת. וממשיכה לשאול. מהו יצר ההרס העצמי הזה, שאופייני ליותר מדי מהכלות העונה - לא מובן לי, אבל אצל ניב, זה מגיע לשיאו. היא כל כך דוחקת אותו לפינה, שבשלב הזה במקומו הייתי מעדיפה גם את ארט הליצן. יושב מולך גבר שבגברים, מישהו שאוהב ונמשך וגם מגונן, ואת פשוט נחושה בדעתך לפורר הכל? מופלא הוא המוח האנושי. זה כאילו היא כל כך לא רגילה לבסיס חזק וטוב, שהיא מוכרחה לדפוק בו עם נבוט כדי לבדוק את זה.
בין אביתר לנוי גדל המרחק, אולי בעקבות הפצצה שהטילה ויקי. עומר נראה דווקא די מרוצה, למען האמת, כשהוא מתנחם בזרועות אביתר. עכשיו שניהם משכשכים יחד באמבטיה הזוגית, ונועה חשה אל עומר, כטורפת נבלות, מוכנה ללקט כל מה שנותר מהקשר שלו עם ויקי. אביתר מסכים איתה שעומר הוא חתיכת מציאה: "לא צריך להגיד מה אני חושב עליו, זה די מובן". כן אביה, אנחנו רואים. גם הקשר של אביה עם נוי נראה קרוב למותו, מה שאומר שגם כאן נועה תצטרך לבצע וידוא הריגה, והיא כבר קובעת איתו טנטטיבית שיחה בנפרד.
ניב, בינתיים, ממשיכה להיכשל בנסיונות לריב עם אסף. "נפלה לשוני על יום שבת בטסטה", היא מחממת אותו, אבל אסף הזה - טפלון. לא משנה מה תשימו עליו, לא נדבק. וחוץ מזה, על מה כבר יש לכעוס? מה היא כבר חשפה בטסטה, מלבד את מה שכולנו ידענו - שהם מתקשים לתקשר? עם כל הבילדאפ הזה, עוד מאז הפרק הקודם, אפשר היה לחשוב שהיא תחשוף ניסיון פיסטינג קלוקל או אירוע פלילי.
בדרך חזרה, היא ממשיכה לנסות ולהחיות את הריב החד צדדי והכל כך לא מעניין הזה. יש דרמות קצת מוחשיות יותר להתמקד בהן, למשל, עומר, שתופס בחזור טרמפ עם סופי ודור לרחוב העוגן, שזה גם מה שחסר לו בחיים כרגע. איזו השפלה, לחזור מסופ"ש הזוגות כצלע שלישית, ועוד עם הזוג הכי מתוק בעונה. במקומם הייתי נועלת את הדלתות, שלא יקפוץ החוצה.
אביתר ירושלים חושב שיצאו מפה חברויות, אבל יש לי תחושה שנטע הולכת להשאיר את זה מאחור יחד עם החוויות המודחקות מהצבא. הם עוד יחסית במצב טוב. בגזרת הדיכאון: לייקי ותומר, אביה ונוי. ניב ואסף דווקא היו יכולים לחזור כמנצחים אלמלא החראקירי שהיא ביצעה בזוגיות הזו לרגל היום האחרון, ועכשיו הם מצטרפים לאוסף הזוגות שנראים כמו פרסומת לגירושים מוקדמים.
רק נועה ממשיכה במה שנראה כמו דליקת הקוק הכי ארוכה שראיתי בחיים שלי, עם הררי מחמאות לארי שהוא אפילו לא בטוח כמה הן קשורות אליו. יש לו את המבט המסוים הזה שנותנים לאישה זרה שנופלת עליך בווידוי אהבה בתור לשירותים של מועדון.
לא לכולם אני צופה חורבן. נועה וארי, לחרדתנו, ישרדו הרבה. ניב ואסף, הם יכולים דווקא לצמוח מזה. לפעמים צריך לריב כדי לטלטל משהו, ולפעמים ערב גרוע הוא רק רמפה לימים טובים יותר. או כמו שאומרים בחתונמית (קראו את זה עם שי"ן שורקת): ממש עברתם מסע - לא רק לצפון ובחזרה, אלא מסע של הנפש.