שומעים את תופי הטם-טם? אולי אלה קולות מבשרי מלחמה עם איראן, או חשוב מזה: סגירת החשבונות של ויקי ועומר.
הטקס נפתח במפגן פמיליאריות מזויף מצד כולם. "זה מחזיר אותי לתקופה הנוסטלגית שהייתה", מתמוגג עומר. ניסוח מעניין, אני רושמת לו שיחה עם אביתר על פוסט טראומה. "איזה כיף לראות אותך, ויקייי", מצטרפת כלנית לברכות, עם קבלת פנים ששמורה ל"מתחזים".
חיוכים, חיוכים - ויאללה, להוריד את הכפפות.
עומר מתחיל עם תלונה כללית, ללא נמען בינתיים, על הקושי שבפרסום. הוא חש עירום מול עם ישראל, אבל לפחות למד מזה ללבוש מכנסיים. חיית מצלמה, הוא מזכיר לנו - איננו. וכאן מתחיל להתגבש הנמען לתלונות שלו. לעת עתה, אלה המומחים. לדברי עומר הוא רצה מישהי דומה לו, וחמה וקלילה - ובמקום זה קיבל את ויקי, שלא מבינה למה מה טוב קשר עין.
גם היא באה לשאול, אם ננסח את זה בעדינות, מה לעזאזל. חבל שלייקי לא נמצאת כאן כי הנה מתחיל סשן החירטוטים הגדול: המומחים חשבו שילך לשניים האלה מצוין, "חלמו" להם זוגיות נפלאה, הם חוזרים על הביטוי המצמרר. הם דמיינו את עומר וויקי משתעשעים כילדים עד למעמד ההחלטות המיוחל בפסגת ז'נבה. אבל זו בדיוק הבעיה: אי אפשר להשאיר שני ילדים ביחד בלי השגחה. מן הסתם, בתוך פחות מיממה לפחות אחד מהם יפתח את הסנטר והשני יבלע פינצטה.
אבל עומר, כך הוא טוען לפחות, התבגר מאוד מאז התוכנית. "גם לי יש אחריות בזה שלא הצליח", הוא מודה. אוה, מישהו ענד את השפם שלו הבוקר.
ויקי, לעומתו, עוד לא ממש בשלה להתבוננות פנימה: "מה למדת מהתכנית?", שואלת הכלנית. - "שאני חזקה".
תראו, זה לא שהיא טועה. צריך להיות אדם חזק כדי לחתל במשך חודש גבר בן שלושים פלוס. אבל ויקי רחוקה מלהיות כליל השלמות, וגם את החסרונות שלה היא לגמרי הביאה מהבית. לדעתה, חתן אחר דווקא היה מוציא ממנה צדדים אחרים. יכול להיות, אבל גם ייתכן שהשידוך הזה עשה איתה חסד עצום, דווקא כי חדלות האישים של עומר גרמה ללבבות לצאת אליה. או במילים אחרות, כמו שהעירה יעל, ויקי גם ככה כל הזמן מתלוננת. לפחות הצמידו לה מישהו שמצדיק את התלונות.
אז איפה בעצם השתבש הכל? בהתחלה, ויקי מספרת, היא הרגישה בתוך חלום. כולנו זוכרים את זה: הצחקוקים הנבוכים, הנשיקה בירח הדבש. כל מי שראה פשע אמיתי בחיים שלו יודע שמכאן הכל מידרדר, וזה באמת מה שקרה להם - עם החזרה לארץ. משם, העריכה מתחלפת באחת לתחקיר חדשות 12 בעקבות אסון לאומי: צילום של קרוואן נטוש, הליכת שחזור בשדות, ואז, האימה:
מחדל המפתח. הפסנתר נותן בגבוהים.
וזה מה שקרה אחר כך, למקרה שהספקתם לשכוח מסלע קיומנו: ויקי השאירה מפתח בודד לעומר, הוא נעל, היא נשארה בחוץ, הוא נרדם. בקצרה, הם גילו ששניהם סתומים אבל עומר סתום יותר, ולא עמדו במראות הקשים. משם, הכל הלך והסתבך. עומר נידב לנו ריכול רציני, על סרטון שוויקי צילמה ובו דיווחה שננעלה על ידי בן הזוג המעפן שלה. התהיות ברשת נפוצו, כי כולם שאלו את עצמם מה עלה בגורל הסטורי הזה, ואיך פורסם בכלל בזמן שנאסר על המשתתפים לגלות פרטים על התכנית.
עכשיו נפתרה התעלומה: ויקי שלחה את צילום הסלפי בקבוצת וואטסאפ פרטית. "מה?", היא משתוממת, "זה היה חצי בצחוק. וזו גם קבוצה רק שלי, שלו ושל הבמאי". זה לא שהיה שם מישהו שרעב לחומרים כאלה בדיוק כדי ליצור מהם תכנית טלוויזיה או משהו.
כל המומחים מסכימים שוויקי "חושבת בזוג", אבל אני לא יודעת כל כך על סמך מה. מי שחושבת בזוג, משכפלת מפתח. זו נראית בעיקר דרך להוביל אותה למסקנה שאחרי הכל, התהליך היה מצוין בשבילה, תודה רבה, אין צורך לתבוע אף אחד.
אז האם באמת המפתח הוא זה שנעל את לבם, ושאר מטאפורות מעולם הפרזול?
עומר, בלי להאשים, מצביע על בעיות תקשורת. אבל אם כן להאשים - אז ויקי מרוכזת בעצמה.
מבחינת ויקי, כמובן, עומר לא עשה מספיק מאמצים להגיע ללבה. "צריך לחדור אליי באומץ", היא אומרת. ואני שואלת, תגידו - מה זה ה"לחדור אליי" הזה? מתי הוא הצטרף לז'רגון היומיומי של חתונמי, לצד "תהליך" ו"אינטימיות?". מה שהכי מעניין פה, זו הקורלציה ההפוכה בין המשתמשים בביטוי לבין אלה שמשהו אכן חודר ונחדר אצלם. האם פרויד איתנו בחדר? אם כן, הוא בטח מרגיש קצת אשם.
על כל פנים, מוכרחים להעריך קצת את ויקי על ההחלטה להמשיך פשוט להיות מפחידה, ו"מי שאמיץ מספיק - ינסה". אני מבינה אותה, עבודה עצמית זה דוחה. הבעיה בגישה הזו, אל תשאלו מאיפה אני יודעת, זה שהיא מושכת בעיקר יצורים. אני לא חושבת שויקי מתאימה לקפטן תחתונים. מהצד השני, אף אחת מאיתנו לא רוצה לצאת עם בטון יצוק ונטול רגשות, או לחילופין, מזוכיסט רגשי. אם את רוצה לצאת עם אדם בוגר, תיאלצי להתבגר בעצמך. ככה שמעתי.
במובנים רבים, עומר וויקי היו שיקוף מחריד זה של זו. ויקי באמת לא התעניינה בו; אם נקבע לה שיעור סוסים בעודו על ערש דוויי, היא תגיע כבר להלוויה. גם הוא לא התעניין בה. שניהם לא ראו אחד את השניה ממטר. אבל יותר מאשר להצביע על המורכבות של הסיפור הזה, יש לי תחושה שיעל כאן כדי לסנגר על עצמה ולהדוף טענות, עד שאפילו היא מתחילה לסתור את עצמה. לדעתה עומר לא היה שם בשביל ויקי, ואז בעצם כן היה, אבל לא היה בשביל עצמו - והדבר הקוהרנטי היחידי שאני לוקחת מהמונולוג התוקף והמתגונן בו"ז הזה הוא שעומר באמת הפסיק לבטא את הרצונות שלו מהר מאוד.
וזה קרה כי הוא הפסיק להאמין בזוגיות הזו. הפסיק להאמין, ונשאר בכל זאת. בניגוד למה שצייר לגבי ויקי, נראה בפרק הזה שעומר הוא זה נשאר בשביל המצלמות. כשוויקי הבינה שזה לא זה, הוא עוד רצה להישאר "בשביל החוויה" ("אני חוויה נוראית נראה לי", ויקי מבריקה ברגע של הומור עצמי); והוא עצמו מספר שבסופ"ש הזוגות "זרם עם הנשיקה בשביל הנימוס", אלוהים כמה רע זה נשמע.
כל הנוכחים בחדר מבינים שיצרו פה עובר להפלה, גריסה והעלמת ראיות, אבל סיום האירוע מתקרב ומוכרחים לייצר סוף טוב. בעיקר, לתת למשתתפים תחושה שהיטיב עמם להשתתף בתאונת שרשרת. כלנית מאלחשת את ויקי: "אין אמיצה כמוך בלפתוח את הלב", אבל הוהו, היא לא יודעת שזה בדיוק הזמן להגיש לה את החשבון.
רק שהפעם החשבון מוגש לה אחרת. בפנים רפויות ושלווה מלאכית, משתפת ויקי את המומחית בתחושות שליוו אותה לאורך הטיפול. "היה לי חסר הכרה בכאב שלי", היא מעפעפת. הרגי אותם ברכות, ויקי. "סגנון הטיפול שלי הוא כמו מסאז' רקמות עמוק", מצחקקת המומחית. אפילו אני, כלנית, הרגשתי את זה ברקמות שלי.
צחוק בצד, יפה לראות את שתיהן מתמודדות עם ביקורת. שתיהן למדו קצת רכות מה היא. עכשיו, אני רואה כאן ויקי שונה מבתחילת העונה, ואפילו מתחילת הפרק: היא מבינה שהיא רחוקה מלהיות מושלמת, אבל היא יותר - סלחו לי על הקטיש - שלמה עם זה.
רגע לפני כיבוי מצלמות, ניתנת הבשורה: עומר כיום בזוגיות בת 9 חודשים עם ידידה משכבר הימים. הוא לא חשב עליה לפני כן ככזו, אבל פתאום הבין שהיא האחת והיחידה. אלף גלגולי עיניים, והמון ברכות לנטולת הרגלי ההיגיינה המאושרת.
גם ויקי, מסתמן, בתחילתו של משהו מלוחשש, אבל זה לא באמת משנה בעיניי. זוגיות הולכת, זוגיות באה, מה שנשאר - זו התדמית הטלוויזיונית. ובמושגי PR, בפרק הזה ויקי יוצאת מנצחת. פגיעות, מסתבר, לא רק הכרחית כדי להביא אלייך אהבה זוגית - אלא גם את אהבת הקהל. בהצלחה לכל הצדדים, נתראה במחזמר לחנוכה.