וויליאם אורביט, המפיק והמוזיקאי הבריטי שעמד מאחורי "Ray Of Light" של מדונה ועבד לאורך הקריירה גם עם בלר, אול סיינטס, פינק, U2 ואמנים נוספים, הלך לעולמו בגיל 69. הוא מת בביתו ב-23 ביולי, אולם משפחתו וחבריו הודיעו על מותו היום (שישי). סיבת מותו לא נמסרה.
"אנו עצובים מאוד על מותו", נכתב בהודעה שפרסמו משפחתו וחבריו על מותו. "הוא יחסר לנו מאוד, ולרבים כל כך שבחייהם נגע באמצעות המוזיקה, החברות וטוב הלב שלו". המשפחה ביקשה לכבד את פרטיות קרוביו, ולא מסרה את סיבת המוות.
אורביט היה מזוהה במיוחד עם "Ray Of Light", האלבום מ-1998 שסימן מעבר של מדונה לצליל אלקטרוני יותר והעניק לו שניים משלושת פרסי הגראמי שבהם זכה. בהמשך הפיק את "13" של בלר ואת הלהיטים "Pure Shores" ו-"Black Coffee" של אול סיינטס, לצד שיתופי פעולה עם שורה של אמנים נוספים. אלבום הסולו האחרון שלו, "WFO", יצא ב-2024.
אורביט, שנולד בלונדון בשם וויליאם ויינרייט, החל לפעול בסצנת המוזיקה האלקטרונית הבריטית בראשית שנות ה-80. ב-1980 הקים עם לורי מאייר וגרנט גילברט את ההרכב האלקטרוני Torch Song, שעבד בתחילה באולפן שהקימו חבריו בעצמם. בהמשך פעל גם במסגרת Bass-O-Matic, הוציא הקלטות סולו ובהן סדרת "Strange Cargo", וב-1990 היה שותף להקמת חברת התקליטים Guerilla Records, שפעלה בתחום מוזיקת המועדונים והאלקטרוניקה. במקביל החל לצבור קרדיטים כמפיק וכיוצר עבור אמנים אחרים.
העבודה שהציבה אותו במרכז תעשיית הפופ הגיעה עם מדונה. אורביט כבר עבד על גרסאות מחודשות לשירים שלה, ובהם "Justify My Love" ו-"Erotica", לפני שהשניים החלו לעבוד יחד על אלבומה השביעי, "Ray Of Light". האלבום, שיצא ב-1998, שילב פופ עם אלקטרוניקה, טכנו, אמביינט וטריפ הופ, והיה שינוי מוזיקלי בולט לעומת אלבומיה הקודמים. בין השירים שבהם היה אורביט מעורב היו "Frozen", שיר הנושא "Ray Of Light", "Drowned World/Substitute For Love", "Nothing Really Matters" ו-"The Power Of Good-Bye".
העבודה על האלבום העניקה לאורביט שני פרסי גראמי, על אלבום הפופ הטוב ביותר ועל הקלטת הדאנס הטובה ביותר, והוא היה מועמד גם במסגרת המועמדויות של "Ray Of Light" לאלבום השנה ולהקלטת השנה. שנה לאחר מכן המשיך שיתוף הפעולה עם מדונה ב-"Beautiful Stranger", שנכתב עבור הסרט "אוסטין פאוורס: המרגל שתקע אותי". השיר הגיע למקום השני במצעד הבריטי וזיכה את אורביט ואת מדונה בגראמי לשיר הטוב ביותר שנכתב למדיה חזותית. בסך הכול זכה אורביט בשלושה פרסי גראמי והיה מועמד לשבעה.
אורביט המשיך לעבוד עם מדונה גם באלבום "Music" מ-2000, ושיתף איתה פעולה בהמשך גם ב-"MDNA" מ-2012. במקביל הפך למפיק מבוקש אצל אמנים בריטים ואמריקאים. ב-1999 הפיק את "13" של בלר, אלבום שבו התרחקה הלהקה מחלק מהצליל שאפיין את שנות הבריטפופ שלה. בין השירים שיצאו ממנו היו "Tender", "Coffee & TV" ו-"No Distance Left To Run". כמה שנים אחר כך עבד עם הלהקה גם על "Sweet Song", שנכלל באלבום "Think Tank" מ-2003.
בתחילת שנות ה-2000 עמד אורביט גם מאחורי שניים מהלהיטים הגדולים של אול סיינטס, "Pure Shores" ו-"Black Coffee". את "Pure Shores" כתב עם שאזני לואיס עבור הסרט "The Beach", וההפקה האלקטרונית שלו התרחקה מצליל הרית'ם אנד בלוז שאפיין חלק מההקלטות הקודמות של הלהקה. בהמשך הפיק גם את "Feel Good Time" של פינק, שעליו קיבל מועמדות נוספת לגראמי, ועבד במהלך השנים עם אמנים ובהם רובי וויליאמס, בריטני ספירס, בת' אורטון ו-U2.
לצד עבודתו כמפיק המשיך אורביט להוציא מוזיקה תחת שמו. ב-2000 יצא "Pieces In A Modern Style", אלבום שבו עיבד יצירות קלאסיות באמצעות כלים אלקטרוניים. האלבום הגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי ולמקום הראשון במצעד האלבומים הקלאסיים בבריטניה, ואורביט קיבל עליו מועמדות לגראמי בקטגוריית אלבום הפופ האינסטרומנטלי. הוא המשיך לאורך השנים בהקלטות סולו ובעבודה עם אמנים אחרים.