הפחד מנחשים היה בכלל בדיחה: הקאמבק המפתיע של הריסון פורד

השאלה הראשונה שעוברת בראש, כששומעים על הקאמבק המפתיע של הריסון פורד לתפקיד אינדיאנה ג'ונס, היא: "בשביל מה הוא צריך את זה?".

ניחא, לו היה מדובר בתפקיד ראשי בסרט השישי בסדרה האייקונית, שהפכה את הארכיאולוגיה לסקסית יותר מריגול, רק שפורד חוזר לתפקיד אינדיאנה ג'ונס לא בקולנוע אלא במתקן חדש באחד מפארקי השעשועים של דיסני.

נכון שלא מדובר רק בפוסטר, אלא בהרבה יותר מכך - פורד ישמש מעין מארח וירטואלי במתקן. הקהל יראה דמות אנימטורית שתתבסס לא רק על דיוקנו, אלא גם על קטעי משחק שלו, וכמובן - פס הקול במתקן יתבסס על קריינות שיקליט במיוחד. ובכל זאת, "כולה" מתקן שעשועים, אפילו אם מדובר בדיסני...

הסברה שהוא צריך את הכסף, נשללת על הסף. גם מפני שהיקף החוזה לא פורסם, אבל בעיקר כי עד לפני כעשר שנים (2016) עמד פורד בראש רשימת הכוכבים שסרטיהם הכניסו הכי הרבה כסף בהוליווד, לא מפתיע עבור שחקן ראשי בשתיים מהסדרות הקולנועיות המצליחות ביותר בכל הזמנים: "מלחמות הכוכבים" ו"אינדיאנה ג'ונס".

אבל אם כסף אינו העניין פה, אז מה כן? גם החשד שפורד קצת משתעמם בפנסיה, נפסל על הסף, אולי מפני שהאיש מעולם לא פרש: הן רק לאחרונה, עת קיבל פרס מפעל חיים מטעם איגוד שחקני המסך, תהה מדוע הוענק לו הפרס, שכן הוא עדיין שחקן פעיל...

והריסון פעיל לא רק כשחקן: הוא אבא וסבא, נשוי (באושר גדול, כך נראה) בפעם השלישית - וכבר יותר מ-20 שנה, לקליסטה פלוקהארט - לנצח "אלי מקביל", מוביל יוזמות פילנתרופיות ועוד, כל זאת כשהוא נראה צעיר בהרבה מגילו הביולוגי (84). אז למה הוא "חוזר" כמתקן שעשועים?

מדובר בניחוש בלבד - ועם זאת ככל הנראה לא מופרך: הריסון חוזר הן כדי להישאר רלוונטי והן כדי להיזכר על ידי דור שלא בטוח שצפה בו כהאן סולו, אינדי או ביצירות קולנועיות אייקוניות כמו "אפוקליפסה עכשיו" ו-"בלייד ראנר".

מי שחושב שפורד, לייט בלומר במונחי הוליווד שמקדשת את הנעורים (לוהק לתפקיד האן סולו ב-1977, כשהיה כבר בן 35, מזכיר מעט את קלינט איסטווד, שפרץ כ"בלונדי" ב"הטוב, הרע והמכוער" רק בגיל דומה), יהיה רק דמות וקול אייקוני, טועה.

פורד ידוע כשחקן דעתן, שהשפיע הן על אפיון הדמויות שגילם לאורך השנים והן על סצנות זכורות. כך למשל ב"שודדי התיבה האבודה" - כשהגה את הרעיון לפיו יירה באקדח במישהו שמנופף לעומתו בחרב. כך גם בסרט השלישי בטרילוגיה, עת ביסס את סצנת הפתיחה על עברו בתנועת הצופים.

"אני חוזר כאינדי, כולל הפחד מנחשים" הכריז פורד בקולו בפרומו לקראת חנוכת המתקן בפארק, סיבה מצוינת להיזכר שאפילו הפחד מנחשים הוא הומאז' (אם כי בהיפוך היוצרות) לאחד התפקידים שמילא בתנועת הנוער ההיא, מומחה לזוחלים.

כלומר, הוא זה שאפיין את דמותו של הארכיאולוג הנועז והשרמנטי בפחד שקצת שובר את המאצ'ואיזם.

הזכרנו את הסרט השלישי בסדרה, נקודה טובה אולי לפנטז על עוד קאמבק של פורד. בסרט ההוא "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" מתארח שון קונרי, לנצח ג'יימס בונד הראשון לשמו.

ובכן הריסון פורד הוא אולי השחקן "הכי ג'יימס בונד שלא גילם מעולם את התפקיד" תואר קצת ארוך שמבטא תשוקה קצרה: לראות אותו כמנטור באחד הפרקים הבאים של אחת הסדרות הקולנועיות המצליחות בכל הזמנים.

מאחר שהסרט האחרון (הראשון עם בונד כאישה) כבר צולם, הרי שכדאי למהר ולסגור עם פורד לתפקיד משנה בסרט הבא.

אמנם פורד, באמצע העשור התשיעי לחייו, מפגין כושר מהסוג שעליו אומרים "דובי-בילדרים" כמוני: "הלוואי עלי היום", ובכל זאת, כדאי להזדרז - לפני שכל מה שיישאר בזיכרון מפורד יתמצה למתקן בפארק שעשועים של דיסני (עם כל הכבוד, ויש).