הקרב שמסעיר את סצנת המוזיקה הפלסטינית ממשיך להתגלגל: לאחר הביף המתוקשר בין האמנים הפלסטינים, ביום שישי האחרון הוציא סיינט ליוואנט את אלבומו החדש "Afandi" ("אדון") ובשונה מהצפוי, לא ענה בדיס משלו לראפר שב ג'דיד.
כפי שפורסם בוואלה תרבות, שב ג'דיד, שפועל מהגדה המערבית ונחשב לאחד הקולות הבולטים בהיפ הופ הפלסטיני, הוציא את "SLV", דיס שמכוון ישירות לסיינט ליוואנט. אלא שבמקום לרדת עליו בגלל המוזיקה או ההצלחה, הוא הלך ישר לנקודה הרגישה ביותר: הדרך שבה סיינט ליוואנט מציג את הזהות הפלסטינית שלו לעולם.
בדיס מאשים שב ג'דיד את סיינט ליוואנט בכך שהפך את הפלסטיניות למותג שקל למכור לקהל הבינלאומי - מכאפייה ואופנה ועד קליפים מלוטשים ותדמית של כוכב פופ. כך, מה שהתחיל כביף בין שני מוזיקאים הפך מהר מאוד לוויכוח רחב יותר על אותנטיות ועל הדרך שבה הזהות הפלסטינית מוצגת מחוץ לעולם הערבי.
ואז הגיע הקרב על הקהל הירדני. עוד לפני שהעימות התפוצץ, השניים קבעו הופעות נפרדות לאותו ערב בעמאן, וכשהגיע התאריך הם מצאו את עצמם מתחרים ראש בראש על הקהל בבירת ירדן. שב ג'דיד ביצע את הדיס על הבמה, אבל סיינט ליוואנט בחר שלא להזכיר אותו בכלל.
במקום להזכיר את יריבו, הוא העלה לבמה את מוחמד עסאף, זוכה "ערב איידול" ואחד הכוכבים הפלסטינים המוכרים בעולם הערבי. השניים ביצעו יחד את "Ana Dammi Falastini" ("הדם שלי פלסטיני"), אחד השירים המזוהים ביותר עם עסאף, שהפך ויראלי לאחר 7 באוקטובר, ולמעין המנון פלסטיני לא רשמי.
קשה להתעלם מהתזמון. אחרי ששב ג'דיד תקף אותו בדיוק על האופן שבו הוא משתמש בזהות הפלסטינית, סיינט ליוואנט עלה לבמה לצד אחד הזמרים המזוהים איתה ביותר ושר "הדם שלי פלסטיני". הוא אמנם לא הציג את הרגע כתשובה ליריבו, אבל הוא גם לא הראה שום סימן שהוא מתכוון לשנות כיוון בעקבות הביקורת.
בסופו של דבר, זה גם מה שהופך את הביף הזה למעניין יותר מעוד שני ראפרים שמחליפים עקיצות. שב ג'דיד וסיינט ליוואנט מתווכחים על הדרך שבה נכון לייצג את פלסטין. שב ג'דיד עושה זאת באמצעות היפ הופ לוחמני וישיר, בעוד סיינט לבנט עוטף את הזהות הפלסטינית בפופ, אופנה ושיתופי פעולה עם כוכבים שמגיעים לקהלים עצומים בעולם הערבי ומחוצה לו.