גיא זהר פתח אמש עונה חדשה של "הצד השני", תכנית יומית קצרצרה (כעשר דקות אורכו של כל משדר), שעוסקת בבירור העובדות מאחורי כותרות מפוצות בתקשורת או נאומים חוצבי להבות של פוליטיקאים.
רוצה לומר - במדינה מתוקנת ובימים כתיקונם, מדובר ברעיון מבורך - ואכן התכנית הזאת הייתה בעיניי פנינה קטנה במשך רוב שנות שידורה (כבר 7 שנים!).
נכון שזו אינה תכנית שמצפים לה (למעט אולי בברנז'ה), כמו משחק כדורגל חשוב או גמר של תכנית ריאליטי, אבל איכשהו אירע שלפחות פעמיים-שלוש בשבוע, במהלך השלטוט הקבוע, הייתי מתעכב לפחות על אייטם אחד ששודר במסגרתה.
הבעיה היא שהמדינה כבר מזמן אינה מתוקנת וגם הימים אינם כתיקונם - וכבר באייטם הפותח הסביר גיא זהר היטב (מבלי שנתכוון לכאן) מדוע תכניתו היא קצת פחות רלוונטית לעת הזאת.
זהר סקר כותרת מאתר "כיפה" שממנה ניתן להבין כאילו שדרנית טלוויזיה בישראל נעצרה בשידור חי! האמת היא שהיא עצרה את השידור בעצמה, לצורך התעטשות...
כן, זה מטומטם ומיותר, עד כאן אני לגמרי עם זהר. רק ש"מהצד השני", כמו שהוא נוהג לומר, בעידן הקליקבייט, כל מעבר דירה של סלב זוכה לכותרת "ידועני עוזב את הבית" וכל פרידה ממפרסם ששכר את שירותיה של ידוענית כפרזנטורית זוכה לכותרת: "אחרי 10 שנים מאושרות, 'מפורסמת על' נפרדת".
רוצה לומר, נכון שהמסגור של אתר "כיפה" היה מטומטם במיוחד (וזה לא שאין תחרות), אבל אי אפשר לבקר אותו לבדו מבלי לומר מילה על רוח התקופה, שהופכת כמעט כל כותרת עניינית למלכודת טראפיק מוגזמת.
רוח התקופה
ואגב אותה רוח - מה לנו כי נלין על אתר קיקיוני כאשר ערוץ הטלוויזיה שמתיימר לפלרטט עם המקום השלישי ברייטינג משדרי האקטואליה שלו, ערוץ 14, משדר ריאיון "מקומם" עם מישהי שהוא מציג כפצ"רית-בדימוס?
רוצה לומר - חטאי התקשורת בכלל והקליקבייט המיותר של אתר "כיפה", נראית כמו טעות דפוס בתחתית עמוד 17 בעיתון היומי, לעומת יום שידורים סטנדרטי בערוצים-מטעם.
אלא שבכך לא תמו הבעיות בערב הפתיחה-המחודשת של זהר, כי אחד משני האייטמים המרכזיים שלו עסק בבדיקת סכומי הכסף, מיליארדים רבים שספק-הועברו לשיקום הצפון.
האייטם נפתח בהצגת תכניתו של גדי איזנקוט לשיקום ופיתוח הצפון, תכנית שכוללת הבטחה לתקצוב בגובה 15 מיליארד שקל - ובהמשך עוברת לדברי התגובה של בצלאל סמוטריץ', שטוען כי כבר העביר 15 מיליארד שקל לצפון (גילוי נאות: לראייה מוצגת כותרת מהאתר הזה, שלכאורה מאשרת את דברי שר האוצר) ולדברי בנימין נתניהו שמתפאר - פעם אחת בהשקעה של 13 מיליארד שקל ובפעם אחרת בהשקעה של 22 מיליארד שקל...
מה האמת? לפי בדיקת המערכת של גיא זהר, הועברו "רק" 4 מיליארד שקל בשנת 2025 ועוד 2.8 מיליארד מתוקצבים לשנת 2026, כלומר - במקרה הטוב יעברו עד תום כהונת הממשלה הנוכחית 6.8 מיליארד שקל, פחות ממחצית הסכום שבו התפארו ראש הממשלה ושר האוצר.
עכשיו לשאלת המערכת: מה הקשר לאיזנקוט? הן יש הבדל תהומי, אדיר וממשי בין מי שמתפאר במעשיו כמו ראש ממשלה ושר אוצר מכהנים (ומסתבר שדבריהם היו, במקרה הטוב, מוגזמים), לבין מי שמתכנן תכנית שהבטחה ותג מחיר בצידה - בדיוק כפי שהיינו מצפים מפוליטיקאי רציני לעשות עת הוא פונה לציבור ומקווה לזכות באמונו.
המשפט הבא אינו עובדה, אלא תחושה בלבד: שמו של איזנקוט שורבב לכתבה כדי ליצור מראית עין של איזון. כן, שוב אותו איזון קדוש שהפעם הצורך (המיותר בעיני) בו גרם למערכת "הצד השני" להשוות קילו פתוחים לקילו תפוזים, רק מאחר שהמחיר של שניהם נקוב בשקלים.
קיש קיש קריא
בכל מקרה, במידה שאיזנקוט יעמוד בראש הממשלה הבאה, הייתי מציע לתושבי הצפון לגזור ולשמור את הבטחת הבחירות שלו - כדי לעקוב אחר מימושה (תחת לפקפק ברצינותה, כפי שעשה במשתמע גיא זהר).
משם, בעזרת הכתב הכלכלי של כאן 11, שאול אמסטרדמסקי, עברו לדבר על המחסור במורים. כאן אני מודה שכבר איבדתי את העלילה.
כלומר, סביר להניח ששר החינוך משקר ביודעין כשהוא מבקש לגמד את בעיית המחסור במורים ולהציגה כמעין תופעה עונתית.
רק שאמסטרדמסקי לא מוצא את האקדח המעשן. כן -הוא וזהר מעמתים את דברי השר עם דברים קצת שונים שאומר מנכ"ל משרדו - וכן אמסטרדמסקי מצביע על הקושי בבדיקת הנתונים (עודף מורים במגזר החרדי והערבי), אבל לאייטם חסר מרכז כובד, שורת מחץ שתאמר משהו כמו "שר החינוך טוען שחסרים רק כמה מאות מורים, אנחנו גילינו חוסר של 10,000".
מאחר שלא היה משפט שכזה, התפזר האייטם להגיגים מיותרים של אמסטרדמסקי (החביב והסקרן, בדרך כלל) אודות עקיצה (נבזית לכשעצמה) ששיגר קיש לעבר נעמה לזימי בדיון בוועדת החינוך (על כך שכל התקלות נגרמות תמיד ב"בתי הספר של האופוזיציה").
כאן תמה התכנית, שזכתה בעונתה הנוכחית גם למארז גרפי ואולפן חדשים. לטעמי במעבר בין הפורמטים איבדה ההגשה קצת מהקצב שלה - תנו לי 4-5 אייטמים מהירים, כמו זה שעסק בכותרת של "כיפה" ופחות דו-שיח שנראה כאילו נלקח מתכנית אקטואליה שגרתית.
גם האירוח של אמסטרדמסקי מטריד. לא חלילה לגופו של אדם, אלא בגלל היותו עיתונאי של תאגיד השידור. הן חלק מהחן של "מהצד השני" היה דווקא במתן במה לעיתונאים דעתניים שבדרך כלל לא זוכים לחשיפה טלוויזיונית.
שנארוז? ובכן, במשפט אחד: לו הייתי בנעליו של זהר, הייתי משעה את העונה החדשה עד ל-1 בנובמבר.
למה? כי כמות השקרים שאנו שומעים ועומדים לשמוע במערכת הבחירות הנוכחית היא מטורפת ורבה מכדי להכיל בתכנית יומית של כעשר דקות. במילים אחרות: גיא זהר יקר, זה לא אתה אלא אנחנו...
