גן עדן לגיקים

קשה היה לי להבין, שלא נאמר להיכנס אל תוך, ההייפ של המטריקס. אחרי הכל מדובר היה, לדעתי, בסתם עוד סרט אקשן מרהיב, עם משחק נוראי עד מחריד, דיאלוגים מהגיהנום ותובנות פילוסופיות משומשות שנקנו בשקל וחצי במכירת גאראז' של פרקים מ"מסע בין כוכבים: הדור הבא". רגע לפני שזה שב וקורע את כל שיאי ההכנסות של הקולנוע, נדמה לי שאני מתחיל להבין.

כריס סוולנטרופ מציין במאמרו, “The Matrix – It’s Harry Potter With Guns” (מגזין Slate מה-1 במאי 2003), נתונים שמראים כי גם בדיבעד, ההייפ של המטריקס יכול להיראות מוגזם. 170 מיליון דולר הכניס המטריקס בקופות בתי הקולנוע בארה"ב – סכום יפה, אבל עדיין נמוך מארבעה סרטים אחרים שיצאו ב-1999: "מלחמת הכוכבים: אימת הפנטום", "החוש השישי", "צעצוע של סיפור 2", ואפילו "אוסטין פאוארס: המרגל שתקע אותי". "טרזן" של דיסני, אגב, היה קרוב מאוד לעבור את קיאנו גם הוא.

איך ייתכן? ובכן, גורס סוולנטרופ, זו לא כמות האנשים, אלא הקולניות שלה. פחות אנשים ראו את מטריקס מאשר את "צעצוע של סיפור 2", אבל בתוך אלה שכן ראו קמה קבוצה יחסית משמעותית של שרופים. בטווח שבין גיקים לסתם בעלי אמצעים, השרופים האלה הם מה שאתה רוצה בתור מפיץ סרטים. יתרה מזאת, אף סרט אחר מהעת האחרונה, כפי שסוולנטרופ דואג לציין נכונה, לא חצב לעצמו מאגר שרופים שכזה כשם שעשו האחים וואשובסקי עם המטריקס – כל שוברי הקופות של השנים האחרונות, מ"ספיידרמן" ועד "שר הטבעות", התבססו על מאגר מעריצים כבד שכבר הוקם מחוץ לכותלי בתי הקולנוע. לכל הלהיטים הקולנועיים האחרונים היתה או ישנה עדנה קומיקסאית, ספרותית או טלוויזיונית. תזרקו למאגר מעריצים שכזה, נניח של "ספיידרמן", שיש מצב שיכול להיות שעוד שנה יפיקו סרט קולנוע עם טובי מגווייר על ספיידרמן – ויש לכם כדור שלג תקשורתי שיגדל ויגדל, צמא לכל פיסת אינפורמציה נוספת, מתפשט ברחבי האינטרנט ומחליף מקומות עם התקשורת.

החבר'ה של המטריקס קמו על הרגליים לבד. הטיפוח של הבלוק הזה, שניזון ומזין את מערך היחצנות המשומן, היה בסופו של דבר האחראי לעובדה שהדי.וי.די של המטריקס, שיצא בנובמבר 1999, היה הראשון אי פעם למכור יותר ממיליון עותקים. לבלוק הזה אפשר גם לרשום את הקרדיט על הטירוף שילך בארה"ב ב-15 במאי, כשיצא שם “The Matrix Reloaded", ההמשך הראשון לחגיגה של קיאנו.

איך נחצבו השרופים האלה, תשאלו. בדיוק כך - עם קצת אמנויות לחימה, קצת מדע בדיוני, סיפורי מחשבים, פעלולים שלא נראו עדיין בקולנוע, סטייל מדליק ונראטיב "הדחוי" העתיק. אין הרבה גיקים שיכולים לעמוד בפני זה. מערך היחצנות של המטריקס פועל בצורה כל כך נכונה, ודואג לתגמל, בזמנים מדויקים, את המעריצים השרופים. וכך, בסמוך להגעתו של הסיקוול החדש, נוחת עוד צ'ופר למדורה - האנימטריקס.

האנימטריקס היא קבוצה של תשעה סרטי אנימה קצרים, בין 6 ל-16 דקות, המתקיימים בעולם של המטריקס. לכל סרט יוצרים שונים, כל מיני חלוצי אנימה מהעולם - ארה"ב, קוריאה ויפן - כך שמדובר במקבץ מעניין למדי של סגנונות וסטייל. ארבעה מתוך הסרטים נכתבו על ידי האחים וואשובסקי עצמם (שגם הפיקו את כל העסק בשלוש השנים האחרונות). כל הסרטים עונים לחוקים של גן העדן הגיקי שיצרו.

הסרטים מרהיבים. בכל מני צבעים וצורות. חלקם קצת משעממים. בכולם ברור מאוד כי היוצרים שייכים באופן מובהק לאותו בלוק של מזוגגים. מה שמוגש זה מספר מעשיות מטריקס. סיפורים קטנים מהווי העולם הזה, לצד קצת מיתולוגיה בשקל למכורים. אני השתגעתי במיוחד מהסרט הראשון במקבץ, "הטיסה האחרונה של אוסיריס", שעשוי מאנימציית מחשב מטורפת לחלוטין שיצר הבמאי אנדי ג'ונס - מי שהיה אחראי על האנימציה ב"פיינל פנטזי" פורץ הדרך מ-2001. בכל השאר המשקל הסיפורי קצת יותר כבד, כך שכופר כמוני לא ממש הצליח להחזיק את הגניבה.

ארבעה מתוך הסרטים ניתנים להורדה באתר של האנימטריקס. מי שרוצה לראות את כולם יכול להזמין את הדי.וי.די, שיוצא בעולם ב-3 ביוני ובארץ שלושה ימים אחר כך. קבצים פיראטיים של הסרט מסתובבים ברשת. גימיקים לגיקים – זה מה שמניע את תעשיית הקולנוע הכבדה בשנים האחרונות. אל מול מסעודה משדרות הטלוויזיונית והמיתולוגית, שלא ממש יוצאת מהבית לספוג קולנוע, ניצב איזה פיט עם משקל יתר ממישיגן. בפעם הבאה שהם ייפגשו זה יהיה בהום סינמה.