ילד הפלא שהתגלה בטעות: רק בן 30, והבמאי לאנס אופנהיים כבר עומד מאחורי שני הסרטים המדוברים ביותר השנה מעבר לים. אופנהיים, בן לאמא יהודיה, ביים את השנה את הסרט "פריים טיים" בכיכובו של רוברט פטינסון והסרט התיעודי "You Can See Everything" שיצר יחד עם ניית'ן פילדר. אבל לפני שנכנס לשני הסרטים המבטיחים שלו השנה, סיפור ההצלחה של היהודי הצעיר מתחיל עוד הרבה לפני 2026.
אופנהיים, נולד ב-1996 בפלורידה למשפחה של עורכי דין, וגדל לאם יהודייה שחינכה אותו על ברכי סדרת המדע הבדיוני "אזור הדמדומים" שעיצבה במידה רבה את הטעם הקולנועי שלו. כנער, הוא הגיע לקולנוע התיעודי בלית ברירה. לא היו לו שחקנים, צוות או תקציב להפקת סרט עלילתי. מה שכן היה לו, זה מצלמה ואנשים אמיתיים שיכלו להשתתף.
אופנהיים לא מרבה להזכיר את זהותו היהודית במרכז יצירתו, אבל כשהוא מדבר על משפחתו היא בהחלט נוכחת. כשנשאל על משפחתו, אופנהיים התבדח כי אימו בתור אמא יהודייה, מביעה את אהבתה לעיתים באמצעות דאגה ושיפוטיות. בתחילת דרכו הוא ניסה להרחיק אותה מחדר העריכה, אך עם הזמן דווקא הפך אותה לאחת הצופות החשובות שלו.
אם היא לא הצליחה להבין משהו בגרסה של סרט, הוא והעורכים שלו ידעו שיש להם בעיה שצריך לתקן. "היא לא קולנוענית והסרטים האהובים עליה הם קומדיות רומנטיות", סיפר.
עקשנות של יהודי
כבר כשהיה תיכוניסט צעיר, יצר את אחד הסרטים הראשונים שלו "חול טובעני" שעסק בימים האחרונים של סבו שהתמודד עם אלצהיימר. כבר אז, הסרט עלה לשידור ארצי בארה"ב ברשת PBS. אך אופנהיים לא עצר שם: הוא המשיך לשלוח רעיונות לסדרת הסרטים הדוקומנטריים הקצרים של הניו יורק טיימס "Op-Docs" והמשיך בהתמדתו גם כשקיבל סירובים על ימין ועל שמאל.
דווקא העקשנות הזו, היא הלב של סיפור ההצלחה של הבמאי. כשהגיע ללמוד בהרווארד, הוא לא הפסיק לפנות לאנשי הניו יורק טיימס - למרות שסירבו לו שוב ושוב. אבל ההתמדה הזו, בסוף השתלמה כשהעורכת לינדזי קראוז זימנה אותו לפגישה - אליה הגיע עם לא פחות מעשרה רעיונות לסרטים.
ומשם, אופנהיים כבר עלה על הגל: עוד בהיותו סטודנט צעיר הוא יצר שלושה סרטים עבור סדרת הסרטים של הניו יורק טיימס והפך להיות היוצר הצעיר ביותר שתרם לסדרה. אחד מסרטיו הקצרים, "The Happiest Guy in the World", אף הוקרן בפסטיבל טרייבקה ב-2018.
הפריצה הגדולה
כחלק מהעקשנות הבלתי נגמרת בה ניכן, עוד מימיו כסטודנט בהרווארד הוא ניסה להגיע לבמאי דארן ארונופסקי, שאותו העריץ מאז שצפה ב"המתאבק" בתיכון. אופנהיים מצא את כתובת המייל שלו במדריך הבוגרים של האוניברסיטה ושלח לו הודעה בכל סמסטר, החל משנת הלימודים הראשונה. במשך שנים הוא לא קיבל תשובה, עד שבשנה האחרונה ללימודיו חזרה אליו העוזרת של ארונופסקי וביקשה שישלח אליה את החומרים שרצה להראות לבמאי.
ההתעקשות השתלמה. אופנהיים שלח חומרים מהפרויקט שעליו עבד באותה תקופה, וארונופסקי וחברת ההפקות שלו הצטרפו בהמשך כמפיקים. הפרויקט היה "Some Kind of Heaven", שהתחיל כעבודת הגמר של אופנהיים בהרווארד והפך לסרטו התיעודי הראשון באורך מלא.
הסרט עסק בקהילת הגמלאים העצומה בפלורידה שמציעה לתושביה מעין פנטזיה אמריקאית של חיי פנסיה מושלמים. אופנהיים, שגדל בפלורידה והכיר את המקום במשך שנים, בחר להתמקד דווקא באנשים שנותרו בשולי הפנטזיה הזאת. לצורך הצילומים הוא אף עבר להתגורר באזור למשך תקופה, בחדר ששכר אצל זוג ליצני רודיאו בגמלאות.
מה שהתחיל כפרויקט של סטודנט בן 23 הפך לכרטיס הכניסה שלו לתעשייה. "Some Kind of Heaven", שהופק בין היתר על ידי ארונופסקי והניו יורק טיימס, הוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס ב-2020 וזכה לביקורות מצוינות. בתוך זמן קצר אופנהיים הפך מסטודנט לקולנוע שמנסה למשוך את תשומת לבו של אחד הבמאים האהובים עליו, לאחד השמות הצעירים המסקרנים בקולנוע התיעודי האמריקאי.
השנה הגדולה של לאנס אופנהיים
אם עד עכשיו אופנהיים נחשב לאחד הקולות הצעירים והמעניינים בקולנוע התיעודי, 2026 היא השנה שבה הקריירה שלו קפצה מדרגה. בתוך שבועות הוא חשף שניים מהפרויקטים הגדולים ביותר שלו עד כה. הראשון הוא "פריים טיים", סרטו העלילתי הראשון, בכיכובו של רוברט פטינסון ובהפקת A24, שהתקבל לתחרות הרשמית בפסטיבל ונציה. הסרט שואב השראה מתוכנית הטלוויזיה "To Catch a Predator" ועוסק בקו המטושטש שבין עיתונות חוקרת, בידור וצדק.
אבל הבמאי ממש לא נטש את הדוקו. במקביל הוא ביים יחד עם נייתן פילדר את "You Can See Everything", סרט תיעודי על מייסדת "תראנוס" אליזבת הולמס, שהפכה מאחת היזמיות המבטיחות בעמק הסיליקון לאחת הנוכלות המפורסמות בארצות הברית. החברה שלה טענה שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לבצע מאות בדיקות באמצעות טיפות דם בודדות, אך בהמשך נחשף כי הטכנולוגיה לא עמדה בהבטחותיה.
הולמס הורשעה ב-2022 בהונאת משקיעים ונידונה ליותר מ-11 שנות מאסר בכלא הפדרלי. הסרט נוצר בחשאי במשך שנים ונחשף החודש בהקרנת הפתעה בפסטיבל טלורייד. השניים קיבלו גישה יוצאת דופן להולמס ב-34 הימים שלפני כניסתה לכלא, ואף התגוררו בביתה עם צוות צילום קטן.
הסרט, שאורכו כמעט שלוש שעות וייצא באוקטובר, כבר זכה לתגובות נלהבות מצד המבקרים. כך, בגיל 30 בלבד, אופנהיים מצא את עצמו באותה שנה גם מביים את אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בעולם וגם חולק קרדיט בימוי עם אחד היוצרים המדוברים בטלוויזיה האמריקאית.